חעא סח'מוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חעא סח'מוי
Khasekhemwy statue Ashmolean.JPG
לידה המאה ה־28 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2686 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אום אל-קעאב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Second Dynasty of Egypt
צאצאים ג'וסר
Hetephernebti
Sanakht
Nimaethap עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסלו של חעא סח'מוי במוזיאון קהיר

חעא סח'מוי (נפטר ב-2686 לפני הספירה) היה הפרעה האחרון בשושלת השנייה של הפרעונים במצרים. פפירוס טורינו טוען שמלך 27 שנים, חודשיים ויום. לא ידוע עליו הרבה, מלבד העובדה שהוביל מספר מבצעים צבאיים משמעותיים, בנה מספר אנדרטאות לציון המלחמה נגד הצפון, וכן בנה את מבצר אבני הבוץ באבידוס, שידוע כיום בשם "שונת אל זביב".

זיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חעא סח'מוי נחשב על ידי מרבית החוקרים היורש של סת פריבסן. עם זאת שמספר חוקרים טוענים כי פרעה אחר, חעא סח'ם, שלט ביניהם, רוב החוקרים כיום סבורים שחעא סח'ם וחעא סח'מוי הם אותו פרעה ששינה את שמו עם איחוד מצרים העליונה ומצרים התחתונה לאחר מלחמת אזרחים בין מאמיני האל הורוס ומאמיני האל סת.

פרנצ'סקו רפאל ווולפגנג הלק מאמינים כי הוא היה קרוב של פריבסן, אם כי לא בהכרח בנו. זאת על פי הבחירה באום אלקעאב כמקום קבורתו במקום בסקארה, בדומה לפריבסן. מכאן גם התפיסה הרווחת כי שניהם הגיעו מהעיר נבית (כיום כום אומבו).

ישנה גם תיאוריה שנחשבת מיושנת כיום, הטוענת כי חעא סחמוי הוא שם אחר לפריבסן עצמו.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם חעא סח'מוי הוא "שני כוחות שווים". השם מרמז על איחוי הקרע שהתקיים מימי פריבסן בין מאמיני שני האלים הורוס וסת, והשגת שקט פוליטי. משמעות זו משתמעת גם מגרסאות אחרות של השם כגון "חעא סח'מווי חתפ נצ'רווי ימף" שמשמעו "שני הכוחות שווים, שני האלים מרוצים בו".[1]

חע סח'מוי הוא למעשה שם הורוס שלו. שם הלידה שלו היה "ג'אג'איי" לפי רשימת המלכים מאבידוס, "בבתיי" לפי רשימת המלכים מטורינו, או "בביי" לפי לוח סקארה. שני השמות האחרונים חשודים כשגיאה, וולפגנג הלק טוען כי שמו היה בכלל "בש" כפי שמופיע על כמה כדים, ביניהם שבר שנמצא במוזיאון אשמוליאן באוקספורד, וחפצים אחרים.

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חעא סח'מוי שלט בסביבות 2690-2670 לפנה"ס, כאשר שנים 3-6 ו12-18 לשלטונו מוזכרות באבן פלרמו, ומכוונות לזמן שלטון של 18 שנים. עם זאת, רשימת המלכים של טורינו טוענת כי מלך 27 שנים, חודשיים ויום, וכי נפטר בגיל 40, בעווד בסיסי פסלים שלו מנחן מציגים אותו משתתף בחגיגות ח'ב-סד, ששימשו לציין 30 שנה למלכותו של מלך במצרים. הוא נחשב ליורשו של פריבסן וממשיכו בשושלת השניה, אם כי לא ברור אם ירש אותו או הביס אותו לאחר ששב ממסע לדיכוי מרידות בנוביה.

הסכסוך בין מצרים העליונה לתחתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונו של קודמו, פריבסן, ניצת שוב הסכסוך הפוליטי-דתי בין מצרים העליונה בדרום לתחתונה בצפון, כשהוא משקף את המאבק המיתולוגי בין הורוס מן הדרום לסת מן הצפון על השליטה במצרים. הוספת סת בתחילת שמו של פריבסן מלמדת כי לראשונה היתה ידם של חסידי סת על העליונה. הקרבות מתוארים בכתובת על כלי: "שנת המלחמה נגד האויב הצפוני בעיר נחב".[דרוש מקור] [2]בתקופת שלטונו של חעא סח'מוי נראה שהסכסוך הסלים. שני פסלים בהם הוא נושא את הכתר הלבן של מצרים העליונה, המזוהה עם הורוס, מציגים את גופותיהם המעוותות של אויביו, ומציינים את המספר 47,209, סדר גודל היכול לרמז על הקרב הקשה שעבר על נחב עד לנצחונה.[דרוש מקור] בשלב מאוחר יותר בשלטונו נוצרו יחסים דיפלומטיים בין הצדדים, חילוקי הדעות יושבו, והמדינה אוחדה סופית. יש הטוענים כי שמו של המלך השתנה בשלב זה עם הנישואין לנסיכה ממצרים התחתונה.[דרוש מקור]

חעא סח'מוי ייחודי בשושלת אליה הוא משתייך בכך שבסרך (מגילת אבן) שלו מופיעים סמלי שני האלים, סת והורוס, מה שמחזק את ההנחה כי הוא פעל לפיוס בין שני הצדדים הנלחמים. לאחר מותו הושמט סמלו של סת מהסרך. הוא כנראה גם הפרעה הראשון שהורה על בניית פסלים בדמותו.

נראה כי חעא סח'מוי הוציא לפועל פרויקטים גדולים של בנייה. אחד מהם הוא קבר מלכותי גדול ממדים באבידוס.

סוף שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף שלטונו התאפיין בשקט מדיני. עם מותו קמה השושלת השלישית, שראתה באשתו האם הקדמונית של השושלת, בדומה למעמדה של יעח'ח'תפ בממלכה החדשה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ני מאעת ח'פ, במקור נסיכה ממצרים התחתונה, הייתה ככל הנראה אשתו, כיוון שהיא מוזכרת כאשה המלכותית הגדולה וכאם ילדיו של המלך. כפי הנראה היא ילדה לו שניים או שלושה ילדים, ביניהם ג'וסר, מהידועים בפרעוני השושלת השלישית ומי שהקים את הפירמידה הראשונה: פירמידת המדרגות, וחתפ-חר-נבתי שהיתה אחותו ואשתו של ג'וסר. ייתכן שבין בניו היו גם סאנכת וסכמכת, המלכים שמלכו לאחר ג'וסר.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו נמצא באבידוס במצרים העליונה. הקבר (שידע כקבר מספר 5) נחשב ייחודי מסוגו בבית הקברות המלכותי באום אלקעאב, והוא נרחב ומורכב יותר מהקברים האחרים, והוא גם הקבר המלכותי האחרון שם. צורתו טרפזית, אורכו שבעים מטרים, רוחבו משתנה משבעה עשר לעשרה מטרים מקצה לקצה, היו בו 58 חדרים, ויש חדר קבורה בדיוק במרכזו. חדר הקבורה בנוי מאבני גיר חצובות, מהדוגמאות העתיקות בעולם לבניה מאבנים שכאלו.

הקבר נחפר על ידי פלינדרס פיטרי ב-1901, לאחר שחפר שם אמיל אמיליאנו. בתוכו היו כלי ברונזה ונחושת, שרביט מאבן קרנליאן וזהב, וכדי אבן וקרמיקה מלאים פירות ודגנים. היו שם גם חפצים קטנים מצופים לכה, חרוזי קרנליאן, כלי צור ונחושת, סלים וחותמות רבות הנושאות את שמו. בנוסף נמצאו מספר חפצים ששימשו להלוויתו של המלך. חלק מהחפצים הללו נלקחו על ידי אמיליאנו, אך תוארו רק על ידי פיטרי.

במרחק של קילומטר משם, במדבר אבידוס, נמצאת שונת אל-זביב, מבנה עצום עשוי לבני בוץ בגודל 123 על 64 מטרים. קירותיו מגיעים לעובי חמישה מטרים, ולגובה של עשרים מטרים. המבנה דמוי מבצר, אך לא ידוע עדיין למה שימש. בחפירות נמצאו בתוכו מבנים פנימיים מסובכים. הממצאים היחידים שמעידים על פעילות במבנה מצביעים על פעילות דתית ופולחנית, כך שהמבנה כנראה נועד להיות "בית כא" המשמש לסגוד לרוחו של המלך, גרסה מוקדמת למקדשי המתים של הממלכה העתיקה[3].

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של חעא סח'מוי מופיע על גבי שבר של אבן פלרמו הנמצא במוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית בלונדון.

שער גרניט ורוד מאיזור המקדשים באסואן, ששמור כיום במוזיאון המצרי בקהיר, מזכיר אותו ומתאר את נצחונותיו.

נצחונותיו מתוארים גם על גבי שלושה כדים ושני בסיסי פסלים שלו, ושמו מוזכר על שבר כד מגבל ועל מצבת גרניט מאיזור בית הקברות בנחב (כיום: אל כאב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חעא סח'מוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jürgen von Beckerath, Handbuch der ägyptischen Königsnamen (1999).
  2. ^ נחב, העיר של האלה נחבת, ידועה כיום בשם אל כאב, ושכנה על החוף המזרחי של הנילוס, מול העיר המרכזית של מצרים העליונה בתקופה הטרום-שושלתית: נחן, מוקד פולחנו של האל הורוס. משמע: האויב מן הצפון הגיע ממש עד לבירתו של מלך מצרים העליונה.
  3. ^ Toby A. H. Wilkinson: Early Dynastic Egypt. Routledge, London 2002, ISBN 1134664206, p. 229 & 323.