המוזיאון המצרי
מבנה המוזיאון, 2008 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון היסטורי |
כתובת | כיכר א-תחריר |
מיקום | קהיר |
מדינה | מצרים |
בעלים | ממשלת מצרים |
מייסדים | אוגוסט מארייט |
מפעיל | המועצה העליונה לעתיקות של מצרים |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1835 |
תאריך פתיחה רשמי | 1902 |
קואורדינטות | 30°02′52″N 31°14′00″E / 30.047778°N 31.233333°E |
אתר רשמי של המוזיאון | |
המוזיאון המצרי (בערבית: المتحف المصري) נמצא בקהיר, בירת מצרים, ובו נמצא אוסף הפריטים הגדול ביותר ממצרים העתיקה (כ-120,000). חלק מן הפריטים מוצגים במוזיאון ושאר הפריטים נמצאים במחסנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת מצרים הקימה את המוזיאון ב-1835, סמוך לגני אסבקיה. המוזיאון שכן במבנה ישן של מסגד. ביוזמתו של הארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט נבנה מבנה חדש, והמוזיאון עבר לבולאק ב-1858 מכיוון שהמבנה הראשון היה קטן מדי להכיל את כל הפריטים. לאחר מכן, הדוכס מקסימיליאן מאוסטריה שכר אדריכל צרפתי על-מנת שיתכנן מוזיאון גדול לכל העתיקות. המבנה נבנה על גדות נהר הנילוס. ב-1878, המבנה ספג נזק רב לאחר שהנילוס עלה על גדותיו. לכן הועברו שוב הפריטים ליד גיזה. הפריטים נשארו שם עד 1902, ואז הועברו על ידי מנהל מחלקת העתיקות גסטון מספרו למבנה הנוכחי בכיכר א-תחריר.
עיצובו של המוזיאון מיושן, והפריטים הרבים אינם מוצגים בסדר המתאים למוזיאון בקנה מידה שכזה. כמו כן הוא איננו ממוזג. בשל כך החלה ממשלת מצרים בבניית מוזיאון חלופי בשם "המוזיאון המצרי הגדול" (Grand Egyptian Museum) העתיד להיפתח בשנת 2023 בגיזה, בהשקעה של כ-550 מיליון דולר.
במהלך ההפגנות במצרים עמדו לפני המוזיאון מפגינים בשרשרת אנושית והגנו עליו מביזה[1], חדרו למוזיאון בוזזים שהחריבו שתי מומיות עתיקות.
עיצוב הפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוזיאון שתי קומות עיקריות: קומת הקרקע והקומה הראשונה.
- בקומת הקרקע מוצג אוסף גדול של פפירוסים ומטבעות מהעולם העתיק. רוב הפפירוסים הם קטנים, בגלל בלייתם הטבעית במהלך 2,000 השנים ויותר שחלפו מאז כתיבתם. על הפפירוסים נמצאו כתובות במגוון שפות: יוונית, לטינית, ערבית וכתב חרטומים (הכתב המצרי העתיק). המטבעות עשויים מזהב, כסף וברונזה. המטבעות שנמצאו הם מהתקופות המצריות העתיקות, הרומיות העתיקות, היווניות העתיקות ומהתקופה המוסלמית. המטבעות עזרו לחוקרים לחקור את המסחר במצרים העתיקה. בקומה זו נמצאים מוצגים מתקופת הממלכה החדשה, בין השנים 1550 לפנה"ס ל-1070 לפנה"ס. הממצאים כוללים פסלים, שולחנות וסרקופגים.
- בקומה הראשונה מצוי חדר המכיל את האוצרות שנמצאו בקברו של המלך תות אנך אמון, כולל מסכת הזהב המפורסמת שנמצאה מעל גופתו החנוטה. כמו כן בקומה נמצא חדר המומיות המלכותי של המוזיאון, שבשיאו הכיל 27 מומיות מימי הפרעונים. החדר נסגר בהוראת נשיא מצרים אנואר סאדאת ב-1981, ונפתח שוב ב-1985, וכיום הוא מציג 9 מומיות בלבד. הכניסה אליו דורשת תשלום נוסף ומרבית המומיות שהיו בו הועברו למוזיאון הלאומי לתרבות מצרית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון המצרי (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון המצרי (בערבית)
- המוזיאון המצרי, ברשת החברתית פייסבוק
- המוזיאון המצרי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- המוזיאון המצרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנויות הידיעות, קהיר: אזרחים הגנו על המוזיאון הלאומי מבוזזים, באתר ynet, 29 בינואר 2011