טופאמארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טופאמארוס
Tupamaros
Bandera dels Tupamaros.svg
מדינה אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1961–1972 (כ־11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טופמארוסספרדית: Movimiento de Liberación Nacional [תנועת השחרור הלאומית]; נודע בראשי התיבות MLN) היה ארגון גרילה אורבני קומוניסטי באורוגוואי בשנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה ה-20. לאחר ההפיכה הצבאית באורוגוואי ב- 1973 (אנ'), והקמת הדיקטטורה של החונטה הצבאית במדינה (אנ') , נהרגו כ- 300 מחברי האירגון במאבק נגד השלטון הצבאי, וכ- 3000 נאסרו ועברו עינויים.

רקע לעליית האירגון ומטרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך רוב המחצית הראשונה של המאה העשרים, אורוגוואי היתה אחת המדינות המשגשגות מבחינה כלכלית בדרום אמריקה. חלק מהמנהיגים הפוליטיים שלה, למשל הנשיא חוסה בטלה אי אורדונייז (אנ'), כוננו בה מערכת רווחה חברתית מסועפת. במהלך מלחמת העולם הראשונה והשניה עשתה כלכלת אורוגוואי הון מיצוא מוצרים חקלאיים והמדינה כונתה "שוויץ של דרום אמריקה".

בסוף שנות החמישים ובשנות השישים סבלו תושבי אורוגוואי מירידה ברמת חייהם, בין היתר בגלל ירידה בביקוש העולמי ובמחיר של מוצרי החקלאיות שמקורם באורוגוואי. על רקע זה הופחתו המשכורות של הפועלים ושירותי הרווחה, וגברה התסיסה ואי היציבות החברתית, כמו ההתנגדות למשטר.

אירגון הטופאמארוס הוקם על ידי ראול סנדיק(אנ'), וחבריו הראשונים באו מאירגון תמיכה בחקלאים (Movimiento de Apoyo al Campesino), חברי אירגוני עובדים שהוקמו על ידי סנדיק באזורים כפריים מוכי עוני, ותאי שמאל רדיקלי של המפלגה הסוציליסטית האורוגוואית (אנ'). ברקע הקמת האירגון היו גם עימותים אלימים בין ארגוני ימין לשמאל. האירגון משך אל בין שורותיו חברי אירגוני עובדים, עניים כפריים, כמו גם סטודנטים צעירים.

שמו של האירגון בא מטופאק אמארו השני, מנהיג אינדיאני שהוביל בשנת 1780 מרד אינדיאני בספרדים כובשי פרו.

מקור השראה ראשוני לאירגון היתה המהפכה הקובאנית. בתחילה האידאולוגיה של האירגון היתה לא להתחבר לכוחות פוליטיים כלשהם, אך בהמשך נוצרה עשיה פוליטית ואף שיתוף פעולה עם כוחות ליברליים שלא באו בהכרח מהשמאל.

פעולות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון החל את פעולותיו בתחילת שנות השישים בשוד של בנקים וחנויות למכירת כלי נשק, כדי לחלק לעניים את המזון ואת הכסף שנלקח. ססמתו היתה: "מילים מפרידות בינינו, העשיה מאחדת".

תחילה נמנע האירגון מפעולות שיובילו להרג. אולם ביוני 1968 הנשיא חורחה פאצ'קו(אנ') כפה על המדינה מצב חירום וביטל את כל אמצעי ההגנה החוקתיים לאזרח. הממשל בהנהגתו הכניס למאסר מתנגדים פוליטיים, השתמש בעינויים בחקירתם, ודיכא באכזריות הפגנות. בתגובה עבר אירגון הטופאמארוס למדיניות אלימה יותר של חטיפות ואף התנקשויות. זאת בהמשך למעשי שוד על מנת להעביר מזון וכסף לעניים.

אחת מהפעולות שביצע אירגון הטופאמארוס כדי להראות את כוחו, היתה פשיטה על פאנדו (Pando) , עיירה קטנה השוכנת כ- 32 קילומטר ממערב למרכז מונטווידאו. בפשיטה ב- 8 באוקטובר 1969, נשדדו כ- 357 אלף דולר, שנלקחו בפשיטה על תחנת משטרה, תחנת כיבוי אש, מרכזיית טלפונים וכמה בנקים בעיירה. בחילופי אש נהרג שוטר אחד ושלושה מחברי הגרילה. יותר מעשרים מחברי הגרילה נתפשו באותו יום וביום הבא, וכמה מהם, וביניהם המנהיג ראול סנדיק, נמלטו.

יחד עם זאת החל מסביבות 1970, פעל האירגון להקמת חזית פוליטית רחבה, בניגוד למדיניותו הראשונית. אנשי האירגון נטלו חלק בהקמת "החזית הרחבה" (Frente Amplio) (אנ') , קואליציה של אנשי שמאל שהוקמה ב- 1971. "החזית הרחבה" הוצאה מחוץ לחוק עם ההפיכה הצבאית ב- 1973 ואנשיה נרדפו. עם סיום שלטון החונטה ב- 1985 חזרה הקואליציה לפעול, ובסופו של דבר הצליחה להגיע לשלטון, תחילה עם טאבארה ואסקז, שנבחר לנשיא -2005 (ושוב ב- 2015), ואז ב-2010 עם חוסה מוחיקה, שהיה המנהיג המרכזי של הטופאמארוס, לצד ראול סנדיק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טופאמארוס בוויקישיתוף
Flag of Uruguay.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אורוגוואי ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.