לדלג לתוכן

טיוטה:אביבית לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אביבית לוי (25 אפריל 1972) היא משוררת, מלחינה וחוקרת במדעי המחשב המתמחה בתכנון ופיתוח אלגוריתמים ומבני נתונים. היא פרופסור חבר במחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולדה בבית החולים שערי-צדק שבירושלים. היא גדלה והתחנכה בקרית אונו שבגוש דן. למדה בבית הספר היסודי ממ"ד "שילה" בקרית-אונו ולאחר מכן המשיכה את לימודיה באולפנת בני-עקיבא "צפירה" שבמושב צפריה. בשנת 1991, שירתה במסגרת השירות הלאומי באלין בית נועם.

בשנת 1995, השלימה תואר ראשון במדעי המחשב-סטטיסטיקה (B.Sc) בהצטיינות יתרה, בשנת 1998, השלימה תואר שני (M.Sc), במדעי המחשב בתחום חישובים מבוזרים בהצטיינות ובשנת 2007 השלימה את התואר השלישי במדעי המחשב, בתחום אלגוריתמים להתאמת תבניות בנושא "התאמת תבניות עם שגיאות בכתובות" בהנחיית פרופ' עמיהוד אמיר ופרופ' יהונתן אומן באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2009, סיימה השתלמות בתר-דוקטורט בהנחיית פרופ' גדי לנדאו בתחום אלגוריתמים להתאמת תבניות באוניברסיטת חיפה, ובין השנים 2010-2013, שימשה כחוקרת נלווית במכון קיסריה-רוטשילד למחקר בין-תחומי של יישומים במדעי המחשב, באוניברסיטת חיפה.

פרסים במהלך הלימודים: בשנת 1993, קיבלה לוי את פרס הדיקאן לסטודנטים מצטיינים, בשנת 1994 ו־1995 קיבלה את פרס הרקטור לסטודנטים מצטיינים, בשנת 1998 קיבלה את פרס הדיקאן לתלמידי תואר שני מצטיינים, ובשנים 2005 ו־2007 קיבלה את פרס הדיקאן לדוקטורנטים מצטיינים.

בשנת 1994 החלה את דרכה המקצועית כמתכנתת בחברת התקשורת טלרד ובשנת 1999, החלה להשתלב באקדמיה. תחילה שימשה מרצה מן החוץ במחלקה להנדסת תוכנה (1999-2002), מנחה בקורס מבוא למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה (2000), חברת סגל בכיר במחלקה להנדסת תוכנה (2003-2008) ומרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה (2009-2014) במכללת שנקר. בשנת 2015 התמנתה לפרופסור חבר במחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר.

פעילותה באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי מילאה שורת תפקידים במכללת שנקר, ביניהם מ"מ ראש המחלקה להנדסת תוכנה (2011), ראש התמחות אנאליטית (2013-2015), ראש התמחות הנדסת נתונים ומידע במחלקה להנדסת תוכנה (2016-2017), חברה בוועדת אתיקה ומשמעת סגל (2018-2019), יו"ר ועדת אתיקה ומשמעת סגל (2020-2022), חברת ועדת תקנון אקדמי (2020-2022) וחברת ועדת מינויים מוסדית עליונה (2020-2025). בשנת 2024 התמנתה לראש התוכנית לתואר שני בהנדסת תוכנה שהוגשה לאישור המל"ג.

פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012, זכתה לוי בפרס הצטיינות ע"ש פרניק לחבר סגל מצטיין בהוראה, בשנת 2023, זכתה לתואר מרצה מצטיינת בפקולטה להנדסה בשנקר ובשנת 2024, מאמרה “A Comparative Study of Dictionary Matching with Gaps: Limitations, Techniques and Challenges” נבחר כמאמר מצטיין בפקולטה להנדסה במכללת שנקר.

בין השנים 2016-2021, הייתה לוי חברה בוועדה מטעם המל"ג לבחינת קורסים במדעי-המחשב בעבור פרויקט ישראל דיגיטלית.

אחד מהישגיה המדעיים במחקרה לדוקטורט הוא מתן פתרון לבעיה מתמטית שהוצגה על-ידי המתמטיקאי ארתור קיילי בשנת 1849 אשר ניסח את השאלה מהו מרחק החילופים עבור מחרוזות שבהן מספר המופעים של כל אות אינו מוגבל. בעיה זו נשארה פתוחה למעלה מ 150 שנה עד שלוי ושותפיה ניסחו משפט אפיון מתמטי עבור מרחק החילופים עבור מחרוזות כאלה, הוכיחו שחישוב מרחק זה הוא בעיה NP-קשה והראו אלגוריתם קירוב עבורה. תוצאה זו הוצגה לראשונה במאמר: “On the Cost of Interchange Rearrangement in Strings” בכנס European Symposium on Algorithms בשנת 2007 ופורסמה בכתב-העת היוקרתי SICOMP בשנת 2010.

לוי, היא חוקרת פעילה בתחום פיתוח ותכנון אלגוריתמים ופרסמה מאמרים רבים בנושאים של ניתוח דמיון ומרחקים בין מחרוזות, זיהוי ושחזור מחזוריות וקוואזי-מחזוריות מקורבת, זיהוי מילון תבניות עם מרווחים, דחיסת נתונים בעזרת עצי סדרות חשבוניות, ועוד. בשנים האחרונות היא עוסקת במחקר גם בלמידת מכונה ובינה מלאכותית. היא חברת ועדת התוכנית ושופטת בכנסים בינלאומיים בתחום התמחותה, שופטת מאמרים עבור כנסים וכתבי-עת בינלאומיים, ומארגנת כנסים בינלאומיים.

פעילותה הספרותית והמוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, השלימה תואר ראשון (B.A.) במוזיקה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת בר-אילן. היא בוגרת קורס הלחנה ופזמונאות בהנחיית המוזיקאי דניאל סולומון בבית הספר רימון (2017) ובוגרת כיתת-אמן של המשורר רוני סומק (2017) במסגרת בית הספר לכתיבה "המגירה".

בשנת 2012, הנחתה את פאנל "יצירה ישראלית או יצירה אנטי-ישראלית" בקמפוס אריאל. בינואר 2015 השתתפה במושב "על עצים ואבנים" בהנחיית פרופ' זיוה בן-פורת ביחד עם המשוררת אגי משעול והמשורר אמוץ דפני בפסטיבל "שירה במדבר" בשדה-בוקר. בפברואר 2018, השתתפה במשלחת הישראלית לפסטיבל ספרות בהודו מטעם משרד החוץ ואגודת הסופרים העברים. בנובמבר 2019, השתתפה במושב "קולו של היחיד", בכנס כיסופים החמישי: כתיבה, זיכרון, חזון.

החל משנת 2011 יזמה והפיקה לוי (יחד עם ד"ר מירי דבי-קריצלר) את המופע השנתי "מילה שלי – שמים את השפה העברית על המפה" בהיכל התרבות נתניה ובשיתוף אגודת הסופרים העבריים. המופעים הם תמהיל של הרצאות, הומור ומוזיקה סביב הלשון העברית, כאשר בכל שנה המופע מתמקד בנושא אחר, למשל: "בעזרת השם" – על שמות בשפה העברית, "ונעבור לפרסומות" – על לשון הפרסומת הישראלית, "אחד מי יודע" – על לשון המספרים, "אברקדברא – כוחה של מילה", "א-ב-ני-בי" – על לשון הילדים, "מהן המילים אם לא שתיקה", "החיים ביד הלשון" – השפה ככלי מרפא, "עברית ירוקה" – קיימות ואיכות סביבה, "לשון ברוטב" – על טעם וריח בשפה, ועוד. בשנת 2013, יצא לאור אלבומה המוזיקלי "מילים שקופות". החל משנה זו יוצרת ומעלה לוי מופעי מוזיקה ושירה במתנ"סים ובמרכזי תרבות ברחבי הארץ; "מילים שקופות", "רוק בעזרת נשים", "בת-קול: נשים שרות נשים", "ארבע יוצרות – ארבע אהבות".

בשנת 2020, שימשה מנהלת אומנותית של הפסטיבל הבינלאומי לשירה ים-תיכונית "שירת הים מניס עד תוניס" וערכה את האנתולוגיה של הפסטיבל שיצאה בהוצאת דבי-אופקים. האנתולוגיה מכילה שירי 28 משוררים משתתפי הפסטיבל מתוניס, טורקיה, איטליה, צרפת וישראל ב 5 שפות: אנגלית, עברית, צרפתית, טורקית ואיטלקית. בשל התפרצות מגפת הקורונה התקיים הפסטיבל בסופו של דבר במתכונת היברידית מצומצמת. באותה השנה השתתפה בפרויקט "מקום" של בית-אביחי ויצרה לימוד בנושא: "מדוע שותק הברוש? חירות היוצר ונאמנות לקדושה".

לוי חברה באגודת הסופרים העבריים, באקו"ם ובמועצת המערכת של כתבי-העת הספרותיים "פסיפס" ו"שבילים". בשנת 2011, שימשה כשופטת בפרס קוגל לספרות.

ספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סנונית בחורף, שירה, אבן-חושן, 2019.
  • פנים באבן, שירה, ספרי עיתון 77, 2013.
  • קולות מן התיבה, שירה, עקד, 2006.
  • זכות השתיקה, שירה, עקד, 2002.
  • הולך תמים - מורשתו חייו ופועלו של הרב יוסף קאפח, עיון, הוצאת יד מהר"י קאפח, 2003.

רשימות ספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי פרסמה עשרות רשימות ספרותיות, ביניהן:

  • "זה שמספר את הסיפור: הצופה, המצופה והבלתי-צפוי – על תפקיד המשורר בשיריו של בלפור חקק בספרו 'זריחה בין הזמנים'", מהות, כתב עת ליצירה יהודית, מכון הברמן למחקרי ספרות, עמ' 127-129, 2003.
  • "אל מול האור הלבן", הרהורים בעקבות 'ספר האור הלבן' לאיתמר יעוז-קסט, פסיפס, 78, עמ' 28-31, 2010.
  • "להבדיל בין חושך לאור – על תמונת המלחמה בשירתם של משוררים ישראלים בני זמנינו", מאזניים, 2010.
  • "גילוי פנים בפרד"ס", מוסף שבת מקור ראשון, כ"ח אדר א' תשע"א, 2011.
  • "המאזין, המשורר והנביא" בעקבות ספרו של הלל ברזל 'שירה והתגלות', מוסף שבת מקור ראשון, ג' חשוון, פרשת "נח", תשע"ג, 2013.
  • "שתי מצלמות מול שיר", על ספר השירה 'בובת האשבול' של חלי אברהם-איתן, עיתון 77, גיליון 378, עמ' 10, 2014.
  • "זיכרון, משמעות והיפוכה", על שירת השואה בספר 'השכן מברגן בלזן' של יעקב ברזילי, פסיפס, 2016.
  • "כשהשיר נהיר זה רק מאור חוזר", על ספר השירה 'וחצי תאוותי בידו' של חוה פנחס-כהן, עיתון 77, גיליון 403, עמ' 12, 2018.
  • "ככה זה אצלנו", הכיוון מזרח, חזית הסירוב התימנית, גיליון 33, 2018.
  • "כתובת היא כזב של שיר – האמנם?", בעקבות ספר השירה 'לובשת בגד הפוך' של יערה בן-דוד, יקום תרבות, 12 ינואר, 2021.

שיריה התפרסמו באתרי ספרות מקוונים, באנתולוגיות לשירה, ובכתבי-עת לספרות, בין היתר: מאזניים, פסיפס, עיתון 77, שבילים, מראה, בין סגול ותכלת, תימא, תהודה, אפיקים.

פרסים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 קיבלה את אות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים העבריים, בשנת 2019 זכתה בציון לשבח על שיריה מטעם וועדת השיפוט של "שירת המדע 2019" שכללה את: בני גייגר, רפי וייכרט, אגי משעול, רוני סומק, אירית סלע וחנה ריינשרייבר. בשנת 2021 זכתה במקום השני בעיר בתחרות הארצית "מילה במקום" מטעם עמותת "הליקון לשירה" על שירה "בעיר שלי יש".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נשואה לדוד-אליהו לוי, להם ארבעה ילדים והם מתגוררים בנתניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]