טיוטה:גריבה

גריבה (שמשעותה בלטבית: שפך הנהר) היא כיום רובע של העיר דאוגבפילס (דווינסק) בגדה השמאלית של נהגר הדאוגבה. היא גובלת ביודובקה במזרח ובניירדרקוני בדרום-מערב. עד 1953 זו הייתה עיירה נפרדת.

היסטוריה

בראשית המאה ה-18 הוקם במקום יישוב של בעלי מלאכה וסוחרים זעירים על אדמת אחוזת טורקו. כאשר נבנו ביצורי גשר מבצר דאוגבפילס, בין השנים 180–1818, נהרס המקום.

גריבה התפתחה כיישוב בראשית המאה ה-19 מחוץ לאדמת המבצר בשפך נהר לאוצ'ה. בשנים 1831 - 1859 הוא סופח לדאוגאבפילס, אז היה שייך למחוז קורזמה. בשנת 1859, לאחר שהתמזגה עם העיירה זמגלה, הפכה גריבה לעיירה הגדולה ביותר במחוז קורזמה עם אוכלוסייה רב לאומית. הקמת קו הרכבת סנט פטרסבורג-ורשה העניקה תנופה לפיתוח.

זכויות עירוניות נרכשו בשנת 1912. באותה העת האוכלוסייה עסקה בעיקר במסחר זעיר, עבודות יד וגננות.

היישוב נהרס כמעט לחלוטין במהלך מלחמת העולם הראשונה. האוכלוסייה פחתה כמעט פי 6.

גריבה הייתה העיר הלא-לטבית ביותר בלטביה בשנת 1935, בה היוו הלטבים רק 21.9% מהאוכלוסייה. בשנים 1930–1949 הייתה גריבה העיר של מחוז אילקסטה, משנת 1949 עד 1953 - מרכז מחוז גריבה. בשנת 1953 היא סופחה כולה לדאוגאבפילס.

יהודים

בעיירה גרובה נולד הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בתקופת השואה הוקם במבצר גריבה גטו, אליו הובלו גם רבים מיהודי דאוגבפילס.

לאחר המלחמה לא נותרו יהודים בגריבה.