טיוטה:דעה ברורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דעה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי אשר הלוי הורוביץ מירושלים ת"ו, הספר הוא פירוש של חלק יורה דעה בשולחן ערוך, כצורת ה'משנה ברורה' על אורח חיים, תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז חיבורו בשנים האחרונות התקבל ה"דעה ברורה" כמקור ההלכתי היחיד המשפיע ביותר בפסיקת ההלכה והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית לפוסקים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.

תיאור הספר

ספר הדעה ברורה הוא למעשה פירוש על חלק יורה דעה בשולחן ערוך, העוסק בהלכות יום יום. והוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך. וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות.

הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל.

הספר נדפס יחד עם החיבורים "באר הגולה" "באר היטב" בגוף הספר אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.

באופן כללי, נוהג הדעה ברורה לציין את המקור לדבריו במראה דעה.

הספר נערך כולו בידי רבי אשר הלוי הורוביץ.

מתוך ההקדמה ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר הנחילנו חמדה גנוזה ויקרה חכמה מפוארת, וזיכה אותנו במאורות הגדולים הלא המה מרן רשכבה"ג רבינו יוסף קארו זצללה"ה אשר ערך לפנינו שלחן ועליו פרש מפה, האשל הגדול רשכבה"ג רבינו משה איסרלש זצללה"ה, ועל דגליהם יחנו פירושי רבותינו הגאונים נוחם עדן אשר דבריהם נאמרו ברוח הקודש. ובעונותינו הרבים נתמעטו הלבבות ורבו הטרדות, ואם ירצה אדם ללמוד ולידע כל סימן הלכה למעשה יצטרך לעמול בו כמה ימים ולפעמים כמה שבועות. וכך היה ספר ה'שולחן ערוך' על ארבעת חלקיו כספר החתום, עד שבחמלת הבורא עלינו זכינו ובא רשכבה"ג רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין זצללה"ה, בספרו הנחמד 'משנה ברורה' והאיר עינינו בחלק 'אורח חיים', אך שלושת רגלי השלחן 'יורה דעה', 'חושן משפט', 'אבן העזר' נשארו כספר החתום. ומצווה על כל מי שחננו הבורא להכין שולחן ערוך במיני מטעמים לכל חפץ. ועתה בחמלת הבורא ערכתי פירוש על היורה דעה לבאר כל עניין הלכה למעשה בשפה ברורה ומובנת, בתוספת חידושי דינים מספרי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים, גדולי האשכנזים והספרדים, ספרים עתיקים וגם חדשים. ולבקשת הרבים קראנו שמו 'דעה ברורה', כי הוא דעה ברורה לכל לומד יורה דעה. ומשקל הלשון 'דעה ברורה' - 'משנה ברורה', כלשון כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א.

וזה מעשה ה'דעה ברורה', בחודש שבט תשע"ד בעת שהתחילו ללמוד בק"ק בעלזא הלכה יומית ב'יורה דעה', החילותי לכתוב קצת חידושי דינים והוספות אשר הוסיפו הפוסקים והאחרונים, ובמחשבתי היה כי לא יהיו לדברים חפץ, והפצתי חוברות בכל שבוע, ונתקבלו באהבה ובשמחה, ובקשו ממני להמשיך ולכתוב פירוש פשוט שווה לכל נפש עם ליקוטים ופסקי הלכה על כל ה'יורה דעה', ופרסמתי החוברות ברבים וזכינו וכבר למעלה מאלפי איש מכל קצוות תבל מקבלים את ה'דעה ברורה' לבתיהם, ורבים מזכים אותנו ומפיצים הדברים לחבריהם, וב"ה קיבלתי אלפי הערות מחכימות על סגנון הכתיבה ותוכן ה'דעה ברורה' עד שיצא במתכנתו אשר לפניכם. ומרוב חיבת הקודש בקשו כמה כוללים בארץ ישראל ובחוץ לארץ שנשלח להם החוברות ולמדו מתוך ה'דעה ברורה'. ובזכות הרבים שהפיצו את ה'דעה ברורה' בכל ארצות תבל קיבלנו מכתב מאחד הרבנים ממזכי הרבים בחו"ל שמוסר שיעור בשבת קו' אחר התפילה וזה לשונו: לידיעתך, בזכותך יש עכשיו קבוצה של אנשים [לאו דוקא שומרי תומ"צ בכל פרטיו] שבאים בכל שבת בשבתו לבית הכנסת ללמוד הלכות אלו מתוך הדפים שכת"ר מכין כיד ה' הטובה עליו.

ורעדה אחזתני להוציא ספר הלכה לעולם. ואם כשהדברים היו כתובים בחוברות אמרתי אם שגיתי, מכל מקום אין הדברים עומדים לעולמים, אך אינו כן כשהדברים חקוקים בציפורן שמיר בעט ברזל ועופרת בספר, כמו שכתב הרמ"ע מפאנו (הקדמת ספר פלח הרימון, והביא דבריו החות יאיר הקדמת ספר מקור חיים עמוד יט) וזה לשונו: ראוי להיות חוזר על כל דברי התורה פרטיהן ודקדוקיהן בחכמה בתבונה ובדעת ועל כולם במורא שמים קודם שיודפסו. ובפרט בראותי דברי החתם סופר (שו"ת חלק אורח חיים סימן רח) על המחבר ספר ומתערב במחשבתו לגדל שמו. וכבר ראינו לרבותינו גדולי המחברים אשר מנוחתם בארץ החיים שהתנצלו על שגם הם נמנו בין מחברי ספרים. ומנגד ראיתי מליצי זכות על מדפיסי ספרים (שו"ת אפרקסתא דעניא סימן ב, אבן שלמה על הראב'ן סימן מב דף לא עמוד ב, מהגאון משימלוי זצ"ל היד, שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן עד).

מכל מקום, מחמת שרבים מלומדי חוברות ה'דעה ברורה' מפצירים בי כל הזמן מתי כבר יתקבצו הדברים בספר ויקל על המעיין, וביניהם עמוד ההוראה בדורנו הכהן הגדול הגאון רבי שמאי קהת גרוס שליט"א, מחבר שו"ת 'שבט הקהתי' שנוהג עמי עין טובה מאז התפרסמו החוברות ועד הנה, ומעודדני להמשיך לכתוב ולחרוט הדברים עלי ספר, ובפרט על סימני ה'יורה דעה' שאין להם פירוש, וכן ראיתי את ההסכמות הנלהבות שקבלתי, אמרתי בלבי להדפיס ספרי קודש להרבות דברי הלכה בעולם, ובפרט שהדברים כבר נתקבלו בחיבה ובאהבה בין אלפי ישראל.

למעשה, כבר בחודשי החורף תשע"ו היה הספר מוכן לדפוס מהלכות כיבוד אב סימן רמ עד סוף הלכות גרים סימן רסט, אלא שקודם גמר המלאכה הגיעה שיחת טלפון מהמשמש בקודש הרה"ח ר' יחיאל מיכל פירר שליט"א, ומסר לי שהוא מתקשר בשליחות קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלזא שביקשו עכשיו להתקשר אלינו ולמסור משמו: א. שמרן שליט"א נהנה מדי שבוע בשבוע מחוברות ה'דעה ברורה' הנמסרות לו. ב. שאוסיף ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך הרב. על כן נמנעתי מלהדפיס את ה'דעה ברורה' במתכונתו הראשונה, והוספתי ביאור על הלכות אלו משולחן ערוך הרב. ולאחר שהתחלתי וכתבתי רק קצת ביאורים, וכתבתי על חוברת ה'דעה ברורה' (חוברת מספר 106) מודעה, שהוספתי גם הלכות תלמוד תורה משולחן ערוך הרב על פי הוראת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, שלח לי מרן שליט"א במוצאי שבת קודש ג' אדר א' תשע"ו את חוברת ה'דעה ברורה' והוסיף בכתב יד קודשו, וזה לשונו: "ותוס' נקודות כמו בהל' צדקה ומקורות והערות והוספות', עכלה"ק

ועל כן בשליחות קודש לעשות רצון צדיק הוספתי אחר הלכות תלמוד תורה שב'שולחן ערוך' את 'שולחן ערוך הרב' הלכות תלמוד תורה עם ביאור.