טיוטה:החייל כפלטפורמה
החייל כפלטפורמה
פסקת פתיח המתארת את נושא/נשוא הערך.
כאן יופיע תוכן הערך. ניתן לחלק זאת באמצעות כותרות כדלהלן.
מהות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב סוגי האמל"ח (אמצעי לחימה) המוכרים לנו נישאים ע"י פלטפורמות שונות: תותח הטנק, המקלעים, המרגמה, מדוכות העשן, מיגון אקטיבי... כל אלה "יושבים" על תובת הטנק שהיא הפלטפורמה. נגמ"ש ה-M-113 הינו פלטפורמה עליה ניתן להרכיב תותח וולקן, מרגמה, משגרי עורב ועוד אין סוף אמצעים. גם מטוס ה F-16 המל"טים, רכב האמר ועוד... הינם פלטפורמות לאמל"ח. אם כן מה היא הפלטפורמה האמורה לסחוב את רובה התבור, רימוני היד, משגר הגיל, פק"ל חבלה ועוד, התשובה פשוטה מאוד: חייל החי"ר. החייל הרגלי הינו הפלטפורמה של כל מערכות אלו. את ההבדל בין החייל לפלטפורמות מכאניות הייטיב לתאר קולונל ס. א. ל מרשל: " בשדה הקרב האדם אינו חיה חושבת בלבד, אלא הינו גם בהמת משא. מעמיסים עליו מטענים על מנת שישאם. אולם בניגוד לפרדה, לג'יפ או לכל אמצעי תובלה אחר, עיקר תפקידו במלחמה אינו מתחיל אלא מרגע שהביא את המטען שעל גבו למקום המיועד."[1]
תחומים כלולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנושא הקרוי "החייל כפלטפורמה" כולל בתוכו מגוון תחומים רחב:
- לוגיסטיקה
- פיזיולוגיה
- רפואה
- ספורט וכושר גופני
- ארגונומיה ועיצוב מוצר
- פיתוח מוצרים
- תורת לחימה (תו"ל)
- הדרכה
- רכש
פיזיולוגיה של נשיאת ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוף האדם "יודע" לקבל עומסים (בצורה מיטבית), בשלוש נקודות בלבד: עצמות האגן (ימין ושמאל) והאגן האחורי (גב תחתון). הניסיון מראה שכאשר המשקל הנישא גדול מ-12 ק"ג, נשיאת משא על הכתפיים בלבד אינה רצויה. ראשית, בשל התחושות הקשות שחש הנושא באזורי המגע עם המנשא ויותר מכך בשל העומסים הגדולים המועברים דרך עמוד השדרה. עומסים אלו עלולים לגרום לנזק מצטבר שיורגש רק לאחר תקופה ארוכה[2]. יש חשיבות רבה לנשיאה נכונה של המשקלים על הגוף. לדוגמה מחקר[3], בו נבדקו ההשפעות של נשיאת מסע על הוצאת האנרגיה של סוחב המשקל. כמו כן נבדק במחקר זה השפעת מיקום העמסה על צריכת האנרגיה, וכן השפעת תוואי הקרקע על האנרגיה הנצרכת. המסקנה במחקר זה הינה חד משמעית: העמסת המשקל על האגן חוסכת באופן משמעותי בצריכת האנרגיה של נושא המשקל. כמו כן גוברת יעילותו בשל הנוחות הטובה יותר.
לוגיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הלוגיסטיקה היא מדע התכנון והביצוע של הנעת הכוח ושימור יכולותיו. הלוגיסטיקה מספקת את משאבי העוצמה הקרבית, מעבירה משאבים אל שדה הקרב ומספקת את צורכי הכוח במשך ניהולם של המבצעים. הלוגיסטיקה כוללת תחומי פעילות רבים ומגוונים, לרבות היחסים בין פעולות אלא והמשאבים המאפשרים את ביצוען. פעולות אלה מקבלות משמעות בהקשר של אומנות המלחמה, שהלוגיסטיקה היא חלק חיוני ובלתי נפרד ממנה."[4] .
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קול. ס. א. ל. מרשל, ניידותו של הלוחם, [תל אביב] : מערכות, תשי"ב 1952
- גדי מה-טוב. "בריאותו של לוחם החי"ר, החייל כפלטפורמה" עבודת תזה בבצלאל
שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרשל. ניידותו של הלוחם.הוצעת מערכות 1952
- ^ דר. ישי גדעון, עקרונות בתכנון מנשא ודרכים לישומם באבי טיפוס, מכון סילבר להנדסה ביו-רפואית, 1985
- ^ MAJ. Joseph J. Knapik, "Soldier Load Carriage: Historical, Physiological, Biomechanical, and Medical Aspects", Military Medicine 169, 2004, עמ' 45-53
- ^ אג"מ תוה"ד "סוגיות בלוגיסטיקה" פברואר 1998 עמוד 1