טיוטה:הילדה ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילדה ין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 18<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.

הילדה יאנק סינג יןאנגלית: Hilda Yank Sing Yen; בסינית: 顏雅清;‏ 17 בינואר 190618 במרץ 1970) הייתה אחת מהנשים המובילות של הקהילה הסינית בארצות הברית. במשך מספר שנים היא עבדה בחבר הלאומים ולאחר מכן, בהשראת הנווט לי שיאנצ'ינג, היא טסה לאורך ארצות הברית מספר פעמים במטרה לקדם שלום עולמי ואת הסיוע לסין לנוכח האתגרים הקשים מולם ניצבה המדינה במהלך שנות ה-20 וה-30, ולאחר מכן עבדה במסגרת ארגון האו"ם. בשנת 1944 המירה ין את דתה להדת הבהאית והפכה לפעילה מרכזית של הדת ובסופו של דבר הצליחה להביא לרישומה של הדת הבהאית בארצות הברית כארגון לא ממשלתי המוכר על ידי ארגון האו"ם.[1] [2]

ראשית חיים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך לידתה האמיתי אינו ידוע והוא כפי הנראה מחושב על פי לוחות השנה המזרחיים. במהלך שנות חייה המאוחרות היא אימצה את 17 בינואר כתאריך הרשמי של יום הולדתה, אף על פי שרוב חייה היא השתמשה ב-29 בנובמבר כתאריך יום הולדתה. כמו כן, גם שנת לידתה לא ידועה לחלוטין והאי כפי הנראה נולדה בשנת 1904 או בשנת 1906, אף על פי שהמכתבים של אביה מצביעים על כך שהיא כפי הנראה נולדה בשנת 1902 הוריה היו פו צ'ינג ין וסיו אינג צ'ואו, והמשפחה המורחבת שלה הייתה משפחה בעלת קשרים ענפים עם סון יאט-סן. השם שלה בעת הטבלתה לנצרות היה הילדה, ואחותה נקראה דורותי . המשפחה שלה אימצה את הנצרות: סביה ואחיו היו בין המומרים הנוצרים הראשונים מקרב הקהילה הסינית בארצות הברית והם לחמו בצבא הפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. אביה הוסמך בסין לרפואה ושירת כרופא בדרום אפריקה. משפחתה עברה לניו הייבן שבארצות הברית בגיל 8, שם אביה למד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל ולבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד. משפחתה חזרה לסין ולאחר מכן שוב לארצות הברית, שם אביה עבד בבריאות הציבור. בשנת 1924, לאחר שמשפחתה חזרה לשאנגחאי, היא השלימה תואר בפסיכולוגיה ובהיותה שם היא לקחה חלק בסיכול התקוממות אנטי-זרה בבית הספר בו למדה ועבדה בבית החולים. במהלך שהותה בסין היא התחתנה עם הבנקאי פי טי צ'ן, ולשניים נולדו שני בנים. במקביל היא הקדישה מזמנה לצורך עבודה במוסדות המקומיים לרווחת הנשים והילדים, כמו גם בארגון ימק"א. [3] [4]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1922, בהיותה בארצות הברית, היא אימצה את הדת הבהאית בהשפעת דודה, שהיה אז נשיא אוניברסיטת צינגהואה. לאחר מכן היא קיבלה את הזמנתו של דוד נוסף שלה, יאן חויצ'ינג, שהיה אז שגריר סין בברית המועצות, לעבוד כמארחת בשגרירות. דרך תפקידה היא ניהלה קשרים עם גורמים שונים בליגת הלאומים באמצעות המעמד הדיפלומטי שלה וקידמה נושאים שונים כמו מעמד האישה. נישואיה נקלעו למשבר בשל עבודתה הרחק ממשפחתה ובסופו של דבר היא ובעלה התגרשו. לאחר סיום עבודתה בשגרירות סין בברית המועצות היא עבדה במשך שלוש שנים נוספות בחבר הלאומים עד לשנת 1937 ובתפקידה החדש פעלה נגד מכירת נשים וילדים. לאחר מכן היא עברה לארצות הברית, למדה לטוס וקיבלה רישיון טיס. לנוכח הסכנה ההולכת וגוברת במלחמה, בשנת 1938 היא גיבשה תוכנית לטוס מעיר לעיר במטרה לדבר על הצורך לסייע לסין מפני הפלישה היפנית. התכנית התבססה על המטוס "הרוח של סין החדשה". מטוסה של ין התרסק מחוץ למונטגומרי ב-1 במאי 1939, והיא נפצעה קשה אבל שרדה. לאחר סיום תפקידה היא חזרה לסין, שם אביה שירת בממשלה של צ'יאנג קאי שק. בדצמבר 1941, בהיותה בהונג קונג, היפנים תקפו את פרל הארבור וכבשו מיד לאחר מכן את הונג קונג אבל ין הצליחה לברוח לארצות הברית. מאוכזבת מהמלחמה, היא חזרה לטוס ובאמצעות הקשרים שלה עם אנשי הדת הבהאית היא הצליחה לקבל מעמד של משקיפה בכנס השנתי של הדת הבהאית שנערך בשנת 1944 והפכה לחברה רשומה בדת הבהאית . לאחר מכן היא לקחה חלק בכינוס ברטון וודס בנוגע לכלכלת העולם ובכינוס דמברטון אוקס ובהקמת ארגון האומות המאוחדות. לאחר מכן היא הצטרפה למחלקת מידע הציבור של האו"ם והציעה תוכניות לקידום השלום בעולם וקידום מעמד האישה. נודע לה תפקיד חשוב בהכרה בדת הבהאית כארגון לא ממשלתי. ב-15 במאי 1948 היא נישאה בשנית, הפעם לג'ון גילפורד מייל, והפכה למזכירת מחלקת זכויות האדם באו"ם ולאחר מכן למזכירתה הפרטית של אלינור רוזוולט. אף על פי שלא היה נהוג שנשים תעבודנה באו"ם באותו הזמן, היא הצליחה לשמור על עבודתה בארגון באמצעות המעמד הרשמי של הדת הבהאית כארגון לא ממשלתי. היא הצליחה להוציא את ילדיה מנישואיה הראשונים, דורין וויליאם, מסין שהפכה בינתיים למדינה תחת שלטון קומוניסטי ובהמשך שירתה בממשל האמריקאי. לכל אורך שנות הפעילות הבינלאומית והציבורית שלה, היא המשיכה לקדם את הדת הבהאית ולהפיץ את רעיונותיה.[5] [6] [7]

חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-50 היא בחרה להפסיק עם פעילותה הבינלאומית והחלה להתנדב לעבודה בבית חולים. בשנת 1959 היא התגרשה מבעלה השני. לאחר מכן היא למדה באוניברסיטת קולומביה, שם קיבלה תואר בספרנות מדעים והחלה לעבוד בספריית ברוקלין. במהלך שנות ה-60 היא סבלה מסרטן השד ובסופו של דבר מתה ב-18 במרץ 1970. היא נקברה בבית הקברות פרנקליף בארדסלי, ניו יורק. [8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gully, Patti., Sisters of heaven : China's barnstorming aviatrixes : modernity, feminism, and popular imagination in Asia and the West, Long River Press, 2008, ISBN 1-59265-149-6
  2. ^ Negar Mottahedeh, ‘Abdu’l-Bahá's Journey West, Palgrave Macmillan, ISBN 978-1-137-03201-0
  3. ^ Gully, Patti., Sisters of heaven : China's barnstorming aviatrixes : modernity, feminism, and popular imagination in Asia and the West, Long River Press, 2008, ISBN 1-59265-149-6
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Masontown-Uniontown folio, Pennsylvania, 1902
  5. ^ Negar Mottahedeh, ‘Abdu’l-Bahá's Journey West, Palgrave Macmillan, ISBN 978-1-137-03201-0
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Earthquake Calculations by Punched Card Machines - 'Engineering News-Record,' September 16, 1948, Seismological Research Letters 20, 1948-12-01, עמ' 19–19 doi: 10.1785/gssrl.20.2.19
  7. ^ Sandra D. Smith, Amabel Hunting, Joanna Bishop, Joanne Barnes, New Zealand’s Natural Health and Supplementary Products Bill: Stakeholder Perceptions, Global Science & Technology Forum (GSTF), 2017-11-27 doi: 10.5176/2382-5650_ccs17.77
  8. ^ Gully, Patti., Sisters of heaven : China's barnstorming aviatrixes : modernity, feminism, and popular imagination in Asia and the West, Long River Press, 2008, ISBN 1-59265-149-6