אלינור רוזוולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלינור רוזוולט
Eleanor Roosevelt
Eleanor Roosevelt at United Nations in Paris - NARA - 195965.jpg
לידה 11 באוקטובר 1884
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1962 (בגיל 78)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע דיפלומטית, סופרת, אוטוביוגרפית, פוליטיקאית, פמיניסטית, עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד העצרת הכללית של האומות המאוחדות, הגברת הראשונה של ארצות הברית, שגרירה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג פרנקלין דלאנו רוזוולט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Eleanor Roosevelt Signature-.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלינור רוזוולטאנגלית: Anna Eleanor Roosevelt‏; 11 באוקטובר 1884 - 7 בנובמבר 1962) הייתה אשתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, פוליטיקאית, דיפלומטית, שגרירה באומות המאוחדות ואקטיביסטית. היא עסקה בפעילות הומניטרית נרחבת ובקידום זכויות אדם. הייתה לגברת הראשונה של ארצות הברית ששימשה בתפקיד לאורך הזמן הרב ביותר, ממרץ 1933 עד לאפריל 1945 בכהונתו הרביעית של בעלה[1]. בתקופתה, נחשבה לאחת הנשים המוערכות והמשפיעות ביותר בעולם[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקלין ואלינור רוזוולט עם אנה וג'יימס בניו יורק 1908

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינור רוזוולט נולדה בשנת 1884 בעיר ניו יורק שבארצות הברית, בתם של אנה האל, בת למשפחה מבוססת[3] ואליוט רוזוולט אחיו הצעיר של הנשיא תיאודור רוזוולט. אביה סבל מדיכאון ואלכוהוליזם[4]. שני הוריה נפטרו לפני שהגיע לגיל 10. כשאמה מתה בשנת 1892 מדיפתריה, היא ושני אחיה- אליוט והל - עברו לגור אצל סבתם מצד אמם. שנתיים לאחר מכן מת גם אביה מהתקף אפליפטי אחרי שניסה לקפוץ מחלון בביתו. רוזוולט הייתה קשורה מאוד לאביה והוא החשיב אותה לילדתו המועדפת[5]. אליוט רוזוולט נפטר גם הוא מדיפתריה.

רוזוולט נולדה לתוך עושר רב וזכויות יתר, שכן משפחתה הייתה חלק מהחברה הגבוהה של ניו-יורק[6]. עד גיל 14, רוזוולט קיבלה חינוך פרטי בבית סבתה, שם היא גדלה ללא גינוני חיבה[7]. היא נשלחה ללמוד בבית הספר הפרטי אלנסווד שבאנגליה בגיל 15. מנהלת בית הספר, מארי סובסטרה, זיהתה את יכולתה האינטלקטואליות של רוזוולט וטיפחה אותה. רוזוולט החשיבה את סובסטרה כדמות המשפיעה ביותר עליה, בנעוריה, אחרי אביה[1][8].

בשנת 1902 חזרה לניו יורק ונערך לכבודה אירוע בו הוצגה לפני החברה הגבוהה בניו יורק במלון וולדורף אסטוריה[9]. היא סיפרה בהמשך שהייתה מאוד לא מאושרת באירוע זה, משום שאיבדה קשר עם החברה הגבוהה בניו יורק בזמן לימודיה באנגליה[2]. היא הצטרפה ל"ליגת הנוער" (ארגון אשר פועל למען נוער במצוקה) ולימדה בבית ההתיישבות של רחוב ריווינגטון.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1903 התארסה לפרנקלין דלאנו רוזוולט שהיה בן דודה מרמה שישית וחלק מהמעגל החברתי שלה. אמו של רוזוולט, שרה רוזוולט, התנגדה לאירוסין אך הוא הודיע לה שאלינור רוזוולט היא בחרית ליבו[10]. הזוג נישא ב- 17 לדצמבר 1905. בגלל נוכחותו של הנשיא, תיאודור רוזוולט, בטקס הופיעה העמוד הראשון של הניו יורק טיימס[11].

הזוג עבר לגור בדירה צמודה לדירתה של אמו של רוזוולט בסמוך להייד פארק ניו יורק. היחסים בין אלינור רוזוולט וחמתה היו מתוחים והאחרונה התערבה בניהול הבית וחינוך הילדים.[12] היא ילדה שישה ילדים ואחד מהם נפטר בינקותו.

בספטמבר 1918 גילתה רוזוולט צרור מכתבי אהבה ממזכירתו של פרנקלין רוזוולט, לוסי מרסר. מן המכתבים עלה שהוא שקל את לעזוב את אשתו עבור מזכירתו. אולם, בעקבות לחץ של היועץ הפוליטי שלו, לואי האו, ואמו, שאיימה לנשל את רוזוולט מהירושה אם יתגרש, בני הזוג נשארו נשואים. מאז הנישואים שלהם היו שותפות פוליטית בלבד[13].

באוגוסט 1921 פרנקלין אובחן כסובל ממחלה משתקת[14], אז האמינו כי חלה בפוליו. שהמחלה פגעה בשתי רגליו, אמו הציעה שיפרוש מהחיים הפוליטיים ואילו אלינור רוזוולנט נלחמה על כך שימשיך להיות פעיל. רופאו של פרנקלין תמך בעמדתה של אלינור[15].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות פוליטית לפני הבית הלבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינור רוזוולט החלה את הקריירה הפוליטית וההומניטרית באולבני, בשנת 1910, שם כיהן בעלה בסנאט של ניו יורק (1910-1913). כמו אזרחים אמריקאים רבים היא קיוותה, שארצות הברית לא תתצטרף למלחמה, אך הבינה שהבחירה של וודרו וילסון לשמור על נייטרליות אינה ראלית. לאחר שארצות הברית הצטרפה למלחמה, רוזוולט הייתה פעילה למען חיילים, פצועים ובני משפחותיהם. רווזלט התנגדה למלחמה, אך לא הייתה פצפיסטית[16].

בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1920, בחר המועמד לנשיאות הדמוקרטי, ג'יימס מידלטון קוקס, את רוזוולנט כסגנו. אלינור הצטרפה לפרנקלין במסע הבחירות ברחבי ארצות הברית. זו הייתה הופעתה הציבורית הראשונה בקמפיין בחירות.

בתחילת שנות ה- 20, רוזוולט החלה בפעילות בליגת איגודי העובדות (Women's Trade Union League), ארגון שפעל בקרב נשים פועלות ועובדות מקצועיות במטרה לאגד נשים ולשפר את תנאי העבודה שלהן. בתקופת פעילותה בארגון רוזוולט סיע בתחום החקיקה ודאגה שהצרכים של נשים עובדות ילקחו בחשבון בעת גיבוש מדיניות התעסוקה בוושינגטון.[17]. מעבר לפעילותה למען נשים, אלינור הייתה לדמות משפיעה במפלגה הדמוקרטית במדינת ניו יורק. פרנקלין השתמש בקשרים שלה בקרב נשים דמוקרטיות כדי לחזק את מעמדו אצלן ולזכות בתמיכתם המחויבת לעתיד[18].

במסגרת פעילותה בקרב נשים דמוקרטיות התחברה רוזוולנט עם מריון דיקרמן וננסי קוק, שתיהן פעילות פוליטית ונשות חינוך. ב- 1927 דיקרמן שהייתה סגנית נשיאת בית ספר פרטי על יסודי לבנות, (בית הספר טודהטר) בניו יורק סיפרה לרוזוולט שהוא עומד להסגר ושלושת הנשים קנו את בית הספר ודאגו להמשך הפעלתו. רוזוולט למדה שם מספר שיעורים בספרות והיסטוריה אמריקאית[19]. באותה השנה שלושת הנשים ייסדו את תעשיות ואל-קיל תעשיות (Val-Kill Industries) שייצרו ריהוט, כלים מבדיל ואריגים שיטות מלאכה מסורתית. המפעל נועד לספק הכנסה נוספת למשפחות חקלאיות שהתגוררו. המפעל היה בשטח אחוזת משפחת רוזוולנט[20].

הגברת הראשונה (1933-1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השבעתו לנשיא של פרנקלין רוזוולט ב- 4 למרץ 1933, אלינור הייתה מוטרדת בתפקידה כגברת הראשונה. שלא כמו קודמותיה לתפקיד היא רצתה להמשיך לקדם את הנושאים הקרובים לליבה[21] ובתמיכתו של בעלה, היא משיכה בפעילות העסקית והמשיכה ולקדם הושאים הקרובים לליבה. רוזוולט הייתה הגברת הראשונה שקיימה מסיבת עיתונאים באופן קבועה ובשנת 1940 הייתה אשת הנשיא הראשונה שנאמה בכינוס המדינתי של המפלגה הדמוקרטית[22]. רוזוולט כתבה טור אישי שנקרא "My Day" ("היום שלי") בין השנים 1935 ל- 1961 ופורסם ב-135 עיתונים ברחבי ארצות הברית[23].

במהלך מלחמת העולם השנייה יצאה מחוץ למדינתה כדי לטפח ולעודד את בעלות הברית.

לאחר מות בעלה ב-1945 עברה לגור באחוזתו בהייד-פארק והחלה בקריירה חדשה, שבמסגרתה שירתה כנציגה בעצרת הכללית של האו"ם (1945-1951) וכנשיאת ועדת זכויות האדם של האו"ם (1946–1951).

היא המשיכה להיות פעילה בפוליטיקה ושירתה כמעין שגרירה בלתי רשמית כשהייתה הדוברת האמריקאית בארצות האו"ם. ב-1961 הנשיא ג'ון קנדי מינה אותה בשנית לנציגת ארצות הברית באו"ם. כיהנה גם בוועידת המנהלה של קנדי למצבן של הנשים.

אלינור רוזוולט בביקור בבית חולים תל השומר, 1951

רוזוולט ביקרה מספר פעמים בישראל.

בשנת 1962, אלינור רוזוולט נפטרה בניו יורק כתוצאה מאי-ספיקת לב אשר נבעה ממחלת השחפת[24].

אלינור רוזוולט הייתה הפעילה ביותר מבין כל רעיותיהם של נשיאי ארצות הברית (הקרויות הגברת הראשונה), ולאחר מותה דבק בה הכינוי: "הגברת הראשונה של העולם", אשר ניתן לה לראשונה על ידי הנשיא הארי טרומן.

אחת מאמרותיה המפורסמות היא:

You get more joy out of the giving to others, and should put a good deal of thought into the happiness you are able to give.

(אתה מקבל יותר שמחה מנתינה לאחרים, ועליך להקדיש מחשבה רבה לאושר אשר ביכולתך להעניק.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול לזכר אלינור רוזוולט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "Eleanor Roosevelt | Biography & Accomplishments". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2018. 
  2. ^ 2.0 2.1 Mrs. Roosevelt, First Lady 12 Years, Often Called 'World's Most Admired Woman', archive.nytimes.com
  3. ^ Eleanor Roosevelt Biography - FDR Presidential Library & Museum, fdrlibrary.org (בAmerican English)
  4. ^ Eleanor Roosevelt Biography - life, family, children, story, death, history, wife, school, mother, young, www.notablebiographies.com (באנגלית)
  5. ^ Doris Kearns Goodwin, No Ordinary Time: Franklin and Eleanor Roosevelt: The Home Front in World War II Paperback – October 1, 1995, Simon & Schuster, 1995, עמ' 94-95
  6. ^ Eleanor Roosevelt facts, information, pictures | Encyclopedia.com articles about Eleanor Roosevelt, www.encyclopedia.com (באנגלית)
  7. ^ Mary Livingston Ludlow Hall (1843-1919), www2.gwu.edu
  8. ^ Maurine Hoffman Beasley, Holly Cowan Shulman Henry R. Beasley, The Eleanor Roosevelt Encyclopedia, Greenwood, 2003, עמ' 488-489
  9. ^ Gay, Margaret, Eleanor Roosevelt". In American Dissidents: An Encyclopedia of Activists, Subversives, and Prisoners of Conscience, ABC-CLIO, 2011, עמ' 508
  10. ^ Goodwin, Doris Kearns., No ordinary time : Franklin and Eleanor Roosevelt : the home front in World War II, New York: Simon & Schuster, 1994, עמ' 79
  11. ^ "The Roosevelts’ Wedding Announcement, Annotated". The New York Times (באנגלית). 2017. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2018. 
  12. ^ Goodwin, Doris Kearns., No ordinary time : Franklin and Eleanor Roosevelt : the home front in World War II, New York: Simon & Schuster, 1994, עמ' 179
  13. ^ Goodwin, Doris Kearns., No ordinary time : Franklin and Eleanor Roosevelt : the home front in World War II, New York: Simon & Schuster, 1994, עמ' 20
  14. ^ "F.D. ROOSEVELT ILL OF POLIOMYELITIS; Brought on Special Car From Campobello, Bay of Fundy, to Hospital Here. RECOVERING, DOCTOR SAYS Patient Stricken by infantile Paralysis a Month Ago and Use of Legs Affected.". The New York Times (באנגלית). 16 בספטמבר 1921. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2018. 
  15. ^ Lash, Joseph P., 1909-1987., Eleanor and Franklin : the story of their relationship, based on Eleanor Roosevelt's private papers, New York: W.W. Norton & Co, 2014
  16. ^ Eleanor Roosevelt and World War I, www2.gwu.edu
  17. ^ Women's Trade Union League, www2.gwu.edu
  18. ^ Rowley, Hazel, Franklin and Eleanor : an extraordinary marriage, New York: Picador, 1st Picador ed, 2011, ©2010, עמ' 128
  19. ^ Todhunter School, www2.gwu.edu
  20. ^ The Hudson RIVER Valley Review A Journal of Regional Studies
  21. ^ Cook, Blanche Wiesen, Eleanor Roosevelt, New York: Viking, ©1992-2016, כרך Vol. 1: 1884-1933, עמ' 1-19
  22. ^ Goodwin, Doris Kearns, No ordinary time : Franklin and Eleanor Roosevelt : the home front in World War II, New York: Simon & Schuster, 1994, עמ' 10
  23. ^ Goodwin, Doris Kearns, No ordinary time : Franklin and Eleanor Roosevelt : the home front in World War II, New York: Simon & Schuster, 1994, עמ' 209
  24. ^ Maurine Hoffman Beasley, Holly Cowan Shulman, Henry R. Beasley. (2000). The Eleanor Roosevelt Encyclopedia. Greenwood. p.232. ISBN 978-0313301810



הגברת הראשונה הקודמת:
לו הובר
אלינור רוזוולט
19331945
הגברת הראשונה הבאה:
בס טרומן