אלינור רוזוולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלינור רוזוולט עם בן-גוריון בעת ביקורה בישראל בחודש פברואר 1962
אלינור רוזוולט בביקור בבית חולים תל השומר, 1951
בול לזכר אלינור רוזוולט

אלינור רוזוולטאנגלית: Eleanor Roosevelt‏; 11 באוקטובר 1884 - 7 בנובמבר 1962) הייתה אשתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, וכן פוליטיקאית, דיפלומטית ואקטביסטית. היא עסקה בפעילות הומניטרית נרחבת ובקידום זכויות אדם. הייתה לגברת הראשונה של ארצות הברית ששימשה בתפקיד לאורך הזמן הרב ביותר, ממרץ 1933 עד לאפריל 1945 בכהונתו הרביעית של בעלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינור רוזוולט נולדה בשנת 1884 בעיר ניו יורק שבארצות הברית, בתם של אנה האל ואליוט רוזוולט. היא הייתה אחייניתו של נשיאה ה-26 של ארצות הברית, תיאודור רוזוולט. כשאמה מתה בשנת 1892, היא ואחיה עברו לגור אצל סבתם מצד אמם. שנתיים לאחר מכן מת גם אביה.

היא נשלחה ללמוד בבית הספר הפרטי והמכובד אלנסווד שבאנגליה בגיל 15 לאחר שקודם לכן קיבלה חינוך פרטי.

בשנת 1902 חזרה לניו יורק ונעשתה מעורבת בתרומה לחברה. היא הצטרפה ל"ליגת הנוער" (ארגון אשר פועל למען נוער במצוקה) ולימדה בבית ההתיישבות של רחוב ריווינגטון. בשנת 1903 התארסה לפרנקלין דלאנו רוזוולט שהיה בן דודה מרמה שישית והיה חלק ממעגל החברים שלה, ובשנת 1905 היא נישאה לו. היא ילדה שישה ילדים ואחד מהם נפטר בינקותו.

אלינור החלה את הקריירה הפוליטית וההומניטרית באולבני, בשנת 1910, שם כיהן בעלה בסנאט המדינתי של ניו יורק (1910-1913), בעזרה פוליטית לבעלה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נטלה חלק בפעילות הצלב האדום. לאחר התקף הפוליו של בעלה, שגרם לשיתוק חלקי בגופו, המשיכה ליטול תפקיד ניכר בהשתתפותו בפוליטיקה של ניו יורק.

עם היבחרו של פרנקלין רוזוולט לנשיאות ב-1933, נתגלתה אלינור כדמות ציבורית עצמאית כאשר סיירה ברחבי העולם, וקידמה את מטרותיה. היא עזרה לנשים, לילדים ולעניים באמצעות שידורי רדיו וכתיבת טור אישי שנקרא "My Day" ("היום שלי") החל מ-1935. היא המשיכה בעבודתה על אף שחלק מהאנשים לעגו לה והשמיצו אותה. במהלך מלחמת העולם השנייה יצאה מחוץ למדינתה כדי לטפח ולעודד את בעלות הברית.

לאחר מות בעלה ב-1945 עברה לגור באחוזתו בהייד-פארק והחלה בקריירה חדשה, שבמסגרתה שירתה כנציגה בעצרת הכללית של האו"ם (1945-1951) וכנשיאת ועדת זכויות האדם של האו"ם (1946–1951).

היא המשיכה להיות פעילה בפוליטיקה ושירתה כמעין שגרירה בלתי רשמית כשהייתה הדוברת האמריקאית בארצות האו"ם. ב-1961 הנשיא ג'ון קנדי מינה אותה בשנית לנציגת ארצות הברית באו"ם. כיהנה גם בוועידת המנהלה של קנדי למצבן של הנשים.

רוזוולט ביקרה מספר פעמים בישראל.

בשנת 1962, אלינור רוזוולט נפטרה בניו יורק כתוצאה מאי-ספיקת לב אשר נבעה ממחלת השחפת[1].

אלינור רוזוולט הייתה הפעילה ביותר מבין כל רעיותיהן של נשיאי ארצות הברית (הקרויות הגברת הראשונה), ולאחר מותה דבק בה הכינוי: "הגברת הראשונה של העולם", אשר ניתן לה לראשונה על ידי הנשיא הארי טרומן.

אחת מאמרותיה המפורסמות היא:

Cquote1.svg

You get more joy out of the giving to others, and should put a good deal of thought into the happiness you are able to give.

Cquote2.svg

(אתה מקבל יותר שמחה מנתינה לאחרים, ועליך להקדיש מחשבה רבה לאושר אשר ביכולתך להעניק.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגברת הראשונה הקודמת:
לו הובר
אלינור רוזוולט
19331945
הגברת הראשונה הבאה:
בס טרומן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Maurine Hoffman Beasley, Holly Cowan Shulman, Henry R. Beasley. (2000). The Eleanor Roosevelt Encyclopedia. Greenwood. p.232. ISBN 978-0313301810


מרתה וושינגטוןאביגייל אדמסמרתה ג'פרסון רנדולףדולי מדיסוןאליזבת מונרולואיזה אדמסאמילי דונלסוןשרה ג'קסוןאנג'ליקה ואן ביורןאן הריסוןג'יין הריסוןלטישה טיילרפרסילה טיילרג'וליה טיילרשרה פולקמרגרט טיילוראביגייל פילמורג'יין פירסהארייט לייןמרי לינקולןאלייזה ג'ונסוןג'וליה גרנטלוסי הייזלוקרישיה גרפילדמרי מקאלרוירוז קליבלנדפרנסס קליבלנדקרוליין הריסוןמרי הריסון מקיפרנסס קליבלנדאידה מקינליאדית רוזוולטהלן טאפטאלן לואיז וילסוןאדית וילסוןפלורנס הרדינגגרייס קולידג'לו הובראלינור רוזוולטבס טרומןמיימי אייזנהאוארג'קלין קנדיליידי בירד ג'ונסוןפט ניקסוןבטי פורדרוזלין קרטרננסי רייגןברברה בושהילרי רודהם קלינטוןלורה בושמישל אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.