טיוטה:הסיפור על הנסיכה קאגויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסיפור על הנסיכה קאגויה
か ぐ や 姫 の 物語
תסריט
  • איסיו טקהאטה
  • Riko Sakaguchi|ja
מוזיקה ג'ו היסאישי
תקציב 5 מיליון ין
סרטים בסדרה תבנית:פסקול

סיפורה של הנסיכה קאגויה (יפנית: か ぐ や 姫 の 物語, רומאג'י: קאגויה-הימה נו מונוגאטרי) הוא סרט אנימה יפנית משנת 2013 שנכתב ובוים ​​על ידי איסאו טקהאטה, המבוסס על סיפורו של סיפורו של חוטב במבוק, עשיר. סיפור ספרות יפני בן מאה שנה. הוא הופק על ידי סטודיו ג'יבלי עבור רשת הטלוויזיה של ניפון, דנטסו, האקודו DYMP, וולט דיסני יפן, מיצובישי, טוהו ו- KDDI, והופץ על ידי טוהו.

הסרט כולל צוות שחקנים קול אנסמבל שכלל את אקי אסאקורה, קנגו קורה, טקאו צ'י, נובוקו מיאמוטו, Atsuko Takahata, טומוקו טבאטה, Tatekawa Shinosuke, Takaya קאמיקאווה, היקארו Ijūin, Ryudo Uzaki, נקמורה Shichinosuke השנייה, איסאו Hashizume, Yukiji Asaoka (בהופעה מיוחדת) וטטסויה נקדאי. הסרט מציג את מופע הסרט האחרון של צ'י, שנפטר ביוני 2012, והיה סרט האחרון שביים טקהאטה, שנפטר באפריל 2018.

הוא שוחרר ביפן ב- 23 בנובמבר 2013, והופץ על ידי טוהו. באותו תקציב של ארה"ב $ 49.3 מיליון, זה הסרט היפני הכי יקר כמו של 2020. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לפרס האנימציה הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-87 . הפקת הסרט הייתה נושא הסרט הדוקומנטרי באורך העלילה איסאו טקהאטה וסיפורה של הנסיכה קאגויה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוטב במבוק בשם Sanuki נו Miyatsuko מגלה ילדה מיניאטורית בתוך יורה במבוק זוהרת. מתוך אמונה חשב שיש נוכחות אלוהית, הוא ואשתו מחליטים לגדל אותה כשלהם, מכנים אותה "נסיכה". הילדה צומחת במהירות, ומקבלת את הכינוי "טאקנוקו" (במבוק הקטן) מילדי הכפר האחרים. סוטמרו, הגדול מבין חבריו של קאגויה, מפתח עמה מערכת יחסים קרובה.

מיאטסוקו מגיע על בד ובד משובח בחורשת הבמבוק באותה דרך שמצא את בתו. הוא לוקח את אלה כהוכחה לתמלוגה האלוהי ומתחיל לתכנן להפוך אותה לנסיכה ראויה. הוא מעביר את המשפחה לבירה, מכריח את הילדה להשאיר את חברותיה מאחור, והמשפחה עוברת לאחוזה מלאת משרתים. הילדה מושתלת במהרה על ידי אומנת שמוטלת עליה לאלף אותה לאשת אצולה. הילדה נאבקת באיפוק האצולה, כמיהה לחייה הקודמים בכפר.

כשהילדה מתבגרת, זוכה לה שם רשמי בשם "הנסיכה קאגויה". מיאצוקו עורכת אז חגיגה, שם קאגויה שומעת את אנשי הצוות המגוחכים על ניסיונותיו של אביה להפוך ילדה איכרה לאצילית באמצעות כסף. קאגויה בורח מהבירה בייאוש ורץ חזרה להרים, מחפש את סוטמרו וחבריה האחרים, אך מגלה שכולם התרחקו. היא מתעלפת בשלג ומתעוררת בחזרה למסיבה.

קאגויה צומחת ביופי, מושכת מחזרים. חמישה אצילים מנסים לחזר אחריה, ומשווים אותה לאוצרות אמיתיים. קאגויה אומרת להם שהיא רק תתחתן עם מי שיכול להביא לה את האוצר המיתי שהוזכר. שני מחזרים מנסים לשכנע אותה בזיופים, השלישי נוטש את מסעו מתוך פחדנות, והרביעי מנסה לחזר אחריה בשקרים מחמיאים. כאשר המחזר האחרון נהרג במסעו שלו, קאגויה נכנסת לדיכאון. בסופו של דבר קיסר יפן שם לב ליופיה של קאגויה ומנסה לחטוף אותה, אך היא מסכלת אותו ומשכנעת אותו לעזוב.

קוגויה מגלה להוריה כי במקור היא הגיעה מהירח. מרגע שתושבה שם, היא הפרה את חוקיה, בתקווה שיוגלה לארץ בכדי שתוכל לחוות חיי תמותה. כשהקיסר התקדם, היא התחננה בשקט לירח שיעזור לה. לאחר ששמעה את תפילתה, החזיר הירח את זיכרונותיה ואמר שהיא תתקבל בחזרה במהלך הירח המלא הבא. קאגויה מתוודה על התקשרותה לכדור הארץ וחוסר רצונה לעזוב; מיאצוקו נשבע להגן על קוגויה ומתחיל להפוך את האחוזה למבצר.

לאחר מכן חוזרת קאגויה לכפר ביתה ומוצא את סוטמרו. השניים מעידים על אהבתם זה לזה, ובשמחתם הם מזנקים לאוויר ועפים מעל הכפר, רק כדי להיתקל בירח וליפול. סוטמרו מתעורר לבד ומתאחד עם אשתו וילדו, ומפרש את כל החוויה כחלום.

בליל הירח המלא, תהלוכה של יצורים שמימיים בהובלת הבודהא יורדת מהירח, ומיאטסוקו לא מצליח לעצור אותו. דיילת מציעה לקאגויה חלוק שימחק את זיכרונותיה מכדור הארץ. ניתנת לה רגע אחרון עם הוריה לפני שדיילת תעטה את הגלימה סביבה, ונראה שהיא מוחקת את זיכרונה. הם עוזבים, ומיאטסוקו ואשתו מבולבלים. קאגויה מביטה לאחור על כדור הארץ בפעם האחרונה ובוכה בשקט כשהיא זוכרת את חייה התמותיים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו קרא טקהאטה את סיפורו של חוטב הבמבוק. הוא נזכר שהוא נאבק להתייחס ולאהדה עם הגיבור; עבורו, "הטרנספורמציה של הגיבורה הייתה חידתית" וכי היא "לא עוררה אמפתיה כלשהי ממנו." בשנת 1960 התכונן טקהאטה להתאמה פוטנציאלית עבור מעסיקו טואי אנימציה, שבסופו של דבר ננטש. לאחר קריאה חוזרת של הסיפור, הוא הבין את פוטנציאל הסיפור לבדר, כל עוד עיבוד מאפשר לקהל להבין כיצד הרגישה הנסיכה קאגויה.

הסטודיו ג'יבלי חשף כי איסאו טקהאטה עבד על סרט באורך העלילתי בשנת 2008. טקהאטה הודיע בפסטיבל לוקרנו ה -62 בשנת 2009 כי התכוון לביים סרט המבוסס על הסיפור העממי היפני The Tale of the Bamboo Cutter ."

סיפור הנסיכה קאגויה מומן על ידי טלוויזיה ניפון, שיושב ראש המנוח Seiichiro Ujiie העניק 5 מיליון ¥(כ-40 מיליון $) לקראת הפרויקט. אוג'י אהב את יצירתו של טקהאטה, והפציר במפיק הגיבלי טושיו סוזוקי לתת לטקהאטה לעשות סרט אחד נוסף. אוג'י נפטר ב -3 במרץ 2011, אך לא לפני שהספיק להציג את התסריט וכמה מלוחות הסיפורים.

כדי לוודא שהקהל מתחבר רגשית לסרט, היה חשוב לטקהאטה שהצופים הצליחו "לדמיין או להיזכר במציאות בעומק הרישומים", ולא להיות מוסחים על ידי סגנון אמנות ריאליסטי. הוא רצה שאנשים "יזכירו את המציאות של החיים האלה על ידי רישום תכונות אנושיות רגילות בעזרת אבזרים פשוטים". כדי לסייע בחזון זה, סיפק אוסמו טנבה את עיצובי הדמות והאנימציה, וקזואו אוגה צייר את הרקעים בצבעי המים.

את שחרור סיפורו של הנסיכה קאגויה אושרה סופית על ידי סטודיו ג'יבלי והמפיץ טוהו ב- 13 בדצמבר 2012.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הוכרז שין איצ'ירו איקבה לכתוב את ציון הסרט. עם זאת, בשנת 2013 ג'ו היסאישי החליף את איקבה כמלחין. זו הפעם הראשונה והיחידה בה היאסיישי רשם סרט בבימויו של איסאו טקהאטה. את שיר הנושא "כשאני זוכר את החיים האלה" כתב ובוצע על ידי ניקידו קאזומי. המוזיקה מפסקול הסרט המקורי שוחררה ב- 20 בנובמבר 2013.

כל המנגינות נכתבו על ידי ג'ו היסאישי, למעט היכן שצוין.

שיחרור והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור סיפורו של הנסיכה קאגויה הוכרז בתחילה לצאת במקביל עם הרוח העולה, סרט נוסף של הייאו מיאזאקי ביפן בקיץ 2013, שהיה מסמן את הפעם הראשונה שיצירותיהם של שני הבמאים היו שוחרר יחד מאז יציאת הסרטים השכן הקסום שלי טוטורו וקבר הגחליליות בשנת 1988. עם זאת, בפברואר 2013, המפיץ טוהו הודיע כי שחרורו של הסרט יעוכב לסתיו 2013, תוך ציטוט בדאגות כי לוחות הסיפורים טרם הושלמו. ב- 12 במרץ 2014 הודיעה המפיצה העצמאית GKIDS כי רכשה את הזכויות בארה"ב לסרט וכי תשחרר גרסת דאב אנגלית שהופקה על ידי סטודיו ג'יבלי ופרנק מרשל . קלואי גרייס מורץ היא קולה של דמות הכותרת בדוב האנגלי. הוא שוחרר בבתי הקולנוע הנבחרים בצפון אמריקה ב- 17 באוקטובר 2014 ושוחרר גם ב- DVD וב- Blu-ray ביפן ב- 3 בדצמבר 2014. הסרט נבחר להיות מוקרן כחלק ממדור פורטנייט הבמאים של פסטיבל קאן 2014. הקרנת הבכורה שלו בצפון אמריקה התקיימה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו בשנת 2014 במהלך תוכנית "המאסטרים" של הפסטיבל.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט לראשונה במקום הראשון במהלך שבוע הפתיחה שלו ביפן, גילום ¥ 284 מיליון ( $ 2.8 מיליון). עד 2 בפברואר 2014, הסרט גויס 2,313,602,733 ¥ (קופה של 22,613,153 $) בקופות היפניות. הסרט המשיך ברוטו של ¥2.47 billion ( $25.35 מיליון) ביפן, שם היה הסרט היפני האחד-עשר המצטבר בשנת 2014.

בחו"ל גרף הסרט 703,232 דולר בצפון אמריקה, ו -9699,920 דולר בשטחים אחרים, בסכום כולל עולמי של 27.02 מיליון $.

קבלת פנים ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה של אתר הסקירות Rotten Tomatoes הענק לסרט ציון של 100% "Certified Fresh" עם דירוג ממוצע של 8.21 / 10 מבוסס על 92 ביקורות. הקונצנזוס של המבקרים אומר, "מתהדר בעומק העלילתי, בכנות וביופי ויזואלי מעודן . סיפור על הנסיכה קאגויה הוא אוצר אנימציה מודרני עם פנייה נצחית." זה היה הסרט הראשון של העשור שקיבל דירוג 100% עגבניות רקובות, מה שהפך אותו לאחד הסרטים המדורגים הגבוהים ביותר של שנות ה- 2010 . מטאקריטיק, המשתמש בממוצע משוקלל, הקצה לסרט ציון של 89 מתוך 100 על סמך 28 מבקרים, מה שמעיד על "שבחים אוניברסליים".

בפברואר 2014, עלתה סיפורו של הנסיכה קאגויה במקום הרביעי בשני העשירים הטובים ביותר של הקולנוע ג'ונפו וגם בפרסי הקורא של בחירת הקוראים שלהם. דייוויד ארליך ממועדון ה- AV העניק לסרט A, כשהוא מחשיב אותו כ"סרט האנימציה הטוב ביותר של השנה ", והוסיף כי הוא" עתיד להיזכר כאחד ההישגים הטובים ביותר של סטודיו ג'יבלי ". ניקולס ראפולד מ"ניו יורק טיימס " שיבח את יצירות האמנות שכינתה אותה" מצוירת להפליא עם עדינות בצבעי מים וגם עם תחושה מהירה של קו."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:סרטים יפניים קטגוריה:סרטים ביפנית קטגוריה:סרטי 2013 קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו