טיוטה:מאיר קומרוב

מאיר קומרוב ממייסדי נס ציונה

נולד בבסרביה בשנת 1888 ונפטר בישראל בשנת 1987

נישא לרבקה לבית הוכברג ממנה נולדו לו ארבעה ילדים :

פרץ שנפטר בגיל 13 ביתיה, צבי ואפריים

לאחר מותה נישא לרבקה לבית וילנציק וגם ממנה נולדו לו ארבעה ילדים ורדה שנפטרה בגיל 9 חודשים, פרץ, שי ועזי

. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1897 והתיישב בואדי חנין לימים נס ציונה

בשנת 1898 כאשר בנימין זאב הרצל הגיע לארץ על מנת לפגוש את וילהלם השני, קיסר גרמניה בשערי מקוה ישראל, עבר בנימין זאב הרצל גם בנס ציונה ומאיר קומרוב היה בין הילדים שעמדו בכניסה למושבה ונופפו בדגלים לכבודו.

מאיר קומרוב נטע את הפרדס הראשון שלו בגיל 14 ,

מצעירותו התבלט מאיר קומרוב כאיש ציבור ברמה המקומית וברמה הארצית. עסקנותו הציבורית הארצית שירתה את צורכי המושבה במשך שנים רבות.

נבחר ליו"ר ועד המושבה משנת 1920 ועד שנת 1922 והיה חבר ועד שנים רבות. בשנת 1920 נבחר כציר אספת הנבחרים הראשונה של היישוב (מאספה זו נולדה לעתיד לבוא כנסת ישראל)

בשנת 1922 היה ממקימי התאחדות האיכרים ארגון הגג של החקלאות הפרטית בישראל

בשנות ה-20 של המאה ה-20 ייצג יחד עם חברו ירמיהו בוקסר, את נס ציונה במשא ומתן מול פיק"א, הסוכנות היהודית וקק"ל כדי לקבל עוד שטחים עבור צעירי המושבה. בסופם של הדיונים קיבלו הנציגים כ-1,200 דונם שנמסרו לצעירי המושבה ולפועלי המושבה.

בשנת 1936 היה בין עשרת הנאמנים הראשונים לבניין נמל תל אביב כאשר נחסם נמל יפו לפני היהודים בגלל המאורעות.

מאיר קומרוב השיא פעמיים את המשואה בטקס המחבר את יום הזיכרון עם יום העצמאות.

בפעם הראשונה בשנת 1968 השיא את המשואה בשם שילובם של דורות בהתנחלות על הקרקע

ובפעם השנייה בשנת 1980 השיא את המשואה כזקן הפרדסנים בישראל

דף זה נערך לאחרונה ב־15 במרץ 2024, בשעה 17:46.