טיוטה:מגדל שן
מגדל שן הוא ביטוי שנזכר כבר במקרא, ומשמעותו המקורית היא בנין גבוה ורב רושם שבנוי מצורה מעוררת התפלאות.
היום משמש הביטוי לשלילה, על אנשים - בדרך כלל מקבלי החלטות - כהחלטותיהם אינם עולים בקנה אחד הם המציאות, "הם יושבים במגדל השן ומקבלים החלטות, כשהם אינם מעורים בעם על מנת לדעת את צרכיו.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, מקורו של הביטוי הוא בתנ"ך, בספר מלכים מתאר הנביא את מפעליו של המלך אחאב, וומנה ביניהם את מגדל השם שבנה, ככזה שיזכר לדורות"
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה: הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים
מגדל זה של אחאב לא נמצא, גם לא בחיפושיהם של ארכאלוגים, אמנם עיטורים עשויים שנהב מהמאה ה-9 לפנה"ס נמצאו בעיר שומרון. ההנחה היא שמדובר בבית השן שבנה אחאב הממצאים מוצג לציבור במוזיאון רוקפלר (ראו תמונה).
צורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת חלק מהפרשנים, כוונת הפסוק ב'שן' היא לשן פיל העשויה שנהב, שמאז הפרהיסטוריה ועד המצאת החומרים הפלסטיים, נהגו להשתמש בה לייצור חפצי נוי, ועוד, שן השנהב הייתה היקרה, והיא סמלה את עושרה של אחאב שבנה את המגדל ממנה. אם כי ייתכן שהמגדל נקרא כל על שם צבעו הלבן.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות התרבות הנוצרית המערבית, שאף היא הכירה את מגדל השם המקראי, התגלגל הביטוי לכתביו של הסופר והמבקר הצרפתי שרל אוגוסטין סן-בֶּאב, בן המאה ה-19 שעשה בו שימוש בעת שמתח ביקורת על עמיתיו שהיה סבור שהם מתבדלים. מהצרפתית עבר הביטוי לאנגליה ולארצות הברית, ומשם לשאר העולם, בעיקר כדימוי ציורי לאוניברסיטה או בית מחוקקים, שמתקבלות שם החלטות שלא בהתאם למציאות, או הרגשה השוררת בציבור הרחב.