טיוטה:מלחמת אבן העזר הראשונה
סיפור מלחמת אבן העזר הראשונה היא מלחמה בין עם ישראל לפלשתים המתוארת בשמואל א', פרק ד.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי הכהן שופט את ישראל ובנוסף הוא הכהן הגדול במשכן ה' שבשילה. תחתיו עובדים חפני ופנחס בניו, והנער שמואל הלוי.
על פי הכתוב, עלי מקבל נבואה מאת ה' ששושלת בית עלי תודח מעבודת המשכן ושכל אנשיה ימותו צעירים:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ.
בנוסף, עלי מקבל סימן שהנבואה תתגשם כששני בניו חפני ופנחס ימותו שניהם ביום אחד.
המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הנבואה, הפלשים נערכים למלחמה וחונים באפק, וישראל חונים באבן העזר. הפלשתים עורכים מלחמה מול ישראל ומנצחים, וישראל סופגים סופגים כארבעת אלפים חללים. לאחר התבוסה, ישראל מביאים את ארון הברית אל שדה המלחמה בעצת הזקנים. הפלשתים ששומעים זאת מפחדים, אך מחליטים להילחם עד תום, כדי לא להיות עבדים לישראל. גם במערכה הזאת ישראל מפסידים וסופגים כשלושים אלף אבידות. בנוסף ארון הברית נחטף על ידי הפלשתים, וחפני ופנחס מתים. אחד מחיילי ישראל שנמלטו מהמלחמה רץ אל עלי ומבשר לו את הבשורה:
וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה.