טיוטה:ערכי נגזרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על מנת למצוא נגזרת של פונקציה , יש להגדיר נקודה ונקודה מימין לה כאשר ההפרש שואף לאפס ולחשב את הגבול:.

פונקציות בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולינום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחישוב הנגזרת: , נשתמש בנוסחה:

.

נכתוב:.

(הביטוי כולל בתוכו n איברים.)

מסקנה: .

פונקציה רציונלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

.

מסקנה:

שורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

(על פי הנוסחה: ).

מסקנה: .

(הערה: ניתן להגיע לנגזרות של שורש ורציונלית גם באמצעות פולינום במעריך שלילי או שבר).

מספר קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגזרת של מספר קבוע היא אפס.

הוכחה:

מכפלה במספר קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגזרת של פונקציה המוכפלת במספר קבוע שווה למספר הקבוע כפול הנגזרת של הפונקציה.

הוכחה:

שתי פונקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונקציה מורכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגזרת של פונקציה מורכבת שווה לנגזרת של הפונקציה החיצונית (כאשר הפונקציה הפנימית משמשת משתנה) כפול הנגזרת של הפונקציה הפנימית.

הוכחה:

סכום והפרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסקנה:

מכפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסקנה:

מנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגזרת של פונקציית מנה היא נגזרת של פונקציה המוכפלת בפונקציה רציונלית מורכבת.

מסקנה:

פונקציות מעריכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי לכל פונקציה מעריכית מתקיים:

הוכחה:

נגזור בנקודה x=0:

ונקבל:

כלומר נגזרת של פונקציה מעריכית שווה לפונקציה עצמה עד כדי מכפלה בקבוע

בסיס e (אקספוננט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשתמש בכך שהפונקציות המעריכיות בעלות בסיס חיובי קעורות כלפי מעלה.

הוכחה:

(k הוא הקבוע).

מכיוון שכל מספר שהוא ריבוע של מספר ממשי הוא חיובי וכל חזקה של מספר חיובי היא חיובית, הנגזרת השנייה חיובית והפונקציה קעורה כלפי מעלה. כלומר כל המשיקים נמצאים מתחת לגרף הפונקציה.

ניקח מספר c שהפונקציה המעריכית שהוא בסיסה שווה לעצמה ונראה שהוא שווה לe.

נשתמש בעובדה שכל פונקציה מעריכית עוברת בנקודה (0,1) ובמקרה של הפונקציה שבחרנו, שיפוע המשיק בנקודה יהיה 1 והמספר החופשי שלו יהיה 1 וכל ערך בו קטן מערכי הפונקציה.

וכן:

משני אי השוויונים נקבל:

(על פי חוקי הגבולות)

כלומר פונקציה שנגזרתה שווה לעצמה היא ולכן

בסיס כלשהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלומר:

פונקציות לוגריתמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגריתם הטבעי [עריכת קוד מקור | עריכה]

נשתמש בחוק:

נגזור את שני האגפים ונקבל:

נקבל את המשוואה הדיפרנציאלית: שפיתרונה הוא: .

כלומר:

לוגריתם כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אותו עיקרון, נקבל:

פונקציות טריגונומטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונקציות טריגונומטריות בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

למציאת הגבול

נחשב את הגבול .

נתבונן בצורה משמאל. הרדיוס של המעגל הוא 1 והזווית המרכזית היא x (רדיאנים). ניתן לראות כי .[1]

נביע את בעזרת זווית x.

(קשת המתאימה לזווית רדיאנית)

נקבל את אי-השוויון:

נחלק בסינוס x:

ולכן גם הגבול:

כאשר x שואף ל0 קוסינוס שואף ל1 ולכן:

כלומר:

נשתמש בנוסחה , ונכתוב:

(כאשר , מתקיים .)

מסקנה:

קוסינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגזרת של קוסינוס היא נגזרת של סינוס מורכבת (על פי הזהות: .)

נכתוב:

מסקנה:

טנגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשתמש בזהות: .

נכתוב:

(על פי הזהות: .)

מסקנה:

הפונקציות הטריגונומטריות סקאנס, קוסקאנס וקוטנגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשתמש בנגזרת של פונקציה רציונלית מורכבת ונכתוב:

קוסקאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתור בדרך דומה:

קוטנגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשתמש בזהות: .

נכתוב:

(על פי הזהות: .)

מסקנה:

פונקציות טריגונומטריות הופכיות (בסיסיות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניעזר בקשר:

נגזור את שני הצדדים (צד שמאל על פי פונקציה מורכבת):

ונקבל:

נקבל את המשוואה הדיפרנציאלית:

שפתרונה הוא:

(על פי הזהות: )

ולכן:

קוסינוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתור בדרך דומה:

טנגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלומר המשוואה היא:

ולכן:

פונקציות טריגונומטריות הופכיות (סקאנס, קוסקנאס וקוטנגנס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסקאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטנגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם נעביר משיק לקשת be בנקודה b ונקרא f לנקודה שבה הוא פוגש את de, נקבל: (המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה והיתר גדול מכל אחד מהניצבים) ולכן: . ניתן לראות בקלות כי: .

קטגוריה:חשבון אינפיניטסימלי