טיוטה:ערן בר-גיל

ערן בר-גיל

אין תמונה חופשית
לידה	15 בדצמבר 1969 (גיל: 54) ו בטבת תש"ל רמת השרון, ישראל
לאום	יהודי
עיסוק	משורר, סופר ומוזיקאי
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	ספרות, שירה
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין • פרס אקו"ם • פרס היצירה לסופרים עבריים •

ערן בר-גיל (נולד ב-15 בדצמבר 1969 בחולון) הוא סופר, משורר ומוזיקאי ישראלי. בר-גיל פרסם יותר מעשרה ספרי פרוזה ושירה. בר-גיל כתב את המילים לשירי להקת אחד חלקי אחד שבה הוא חבר.

ביוגרפיה

בר-גיל גדל והתחנך ברמת השרון. את שירותו הצבאי עשה כטייס קרב ומדריך טיסה.

לאחר השחרור למד פסיכולוגיה וספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. במהלך לימודיו השתתף בכיתת השירה של "הליקון". היה כתב ומבקר ספרות בעיתונות.

מ-2004 עבד כמדריך טיסה באנגולה, אפריקה, וחילק את זמנו בין אנגולה ובין ישראל.

כתיבתו

בר-גיל פרסם קובצי סיפורים, ספרי שירה ורומנים.

ספר הביכורים שלו, "בבושקה", יצא לאור בשנת 1998, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספר הופיעו סיפורים קצרים שבינהם שילב בר-גיל שירים. בכך בחר בר-גיל בחר בספרו הראשון בשילוב יוצא דופן של סוגות ספרותיות שונות, דבר שמבליט את המבנה של היצירה, ונותן לקורא לתהות על הקשר בין השיר לסיפור.

בשנת 2000 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "פשוט", גם הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובעריכת לאה שניר. השירים בספר מוקדש ברובם לחמשת חומשי התורה, שאליהם מתייחסים חמשת השערים הראשונים בספר, בעוד השער השישי והאחרון מתייחס לספרים אחרים בתנ"ך. הספר מתייחס לתנ"ך מתוך נקודת מבט חילונית שלעיתים מתנגדת לתפישה המסורתית, או מתבדלת ממנה, למשל כאשר משה מוצג כלהטוטן. השירים בספר כתובים בלשון עכשוית יחד עם שפה מקראית.

הרומן הראשון של בר-גיל, "חיי יום יום", יצא לאור בשנת 2003 בהוצאת בבל. הרומן מספר על מיכי, טייס ריסוס בן שלושים, המגלה שהוא חולה בסרטן. מיכי יוצא מסע למדבר עם אביו איתמר.

בשנת 2003 יצא לאור ספר שיריו השני, "חיי יום יום", אף הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובעריכת לאה שניר . בספר מתוארים חייו של זוג בדירתם. הוא מחולק לשערים המתארים את הדירה, כמו "כניסה", "מרפסת", "חדר שינה". הספר עוסק בין השאר בדינמיקה היומיומית בין בני הזוג ובחפצים הנמצאים בבית.

ספרו הבא, "פרסה וכינור", יצא לאור בשנת 2005 בהוצאת חרגול.

בכתיבתו ניכר דגש על הארכיטקטורה של היצירה ובחינה של מבנים לא שגרתיים – בין השאר, באמצעות שילוב של ז'אנרים ביצירה אחת. כך כבר בספר הביכורים שלו, בבושקה (הקיבוץ המאוחד, 1998), קובץ סיפורים שבהם משובצים שירים. בין השירים לסיפורים מתקיימים קשרים תמטיים. בנוסף, סיפור המסגרת – לפיו המספר מביא מכתביו של שכן שנפטר – משמש כעין הנמקה רחבה ליצירות המובאות בגוף הספר. הדוברים ברוב הסיפורים הם גברים המתארים רשמים, זיכרונות או סדרת התרחשויות אבסורדיות. ספר שיריו הראשון, "פשוט" (2000), מציע קריאה דרשנית בחמשת חומשי תורה, ומקדיש להם חמישה שערים, בהתאמה. שער שישי ואחרון מתייחס לספרים אחרים במקרא. השירים מתייחסים לפרשיות טעונות כמו עקדת יצחק, אונס דינה ועוד. הפרשנות החילונית המוצעת בולטת כבר בשורות הפתיחה: "בראשית ברא האדם את אלוהיו / והארץ הייתה כמו שהייתה מאז ומעולם". לעיתים השירים מתארים היבטים הנעדרים מהטקסט המקראי (למשל, תגובתם של ההורים, אדם וחוה, לרצח הבל), במקרים אחרים מובלטת קריאת התיגר האידאולוגית. כך, עם ישראל של היום מזוהה עם עמלק ועם המצרים, או מופיעה אקטואליזציה המציגה באור אירוני את גיבורי המקרא (למשל, משה כלהטוטן). הלשון מערבת שפה מקראית עם שפה עכשווית.

ספר שיריו השני, "חיי יום יום" (2003), כולו אישי. גם בו יש נושא מרכזי הבא לידי ביטוי בשערי הספר: "כניסה״, "מרפסת״, "חדר שינה" וכדומה, ועיקרו: חיים של זוג בתוך בית. הדובר מציב חפצים, דינמיקה זוגית, וגם את האמנות שלו עצמו, תחת זכוכית מגדלת. השפה עשירה ומוזיקלית, אך אינה מצייתת לחוקי החרוז והמשקל.

ב-2001 ראה אור הרומן שלו "מים רבים" ובו קורותיו של טייס ריסוס המגלה שהוא חולה בסרטן. הגילוי מביא למסע שלו ושל אביו למדבר, בהדרכתו האמונה של מדריך בדווי. המסע הופך לגילוי של חיוניות וכעין התרסה נגד המוות הממשמש ובא. "ברזל", רומן בסיפורים (2008), הוא בעל מבנה ייחודי. בדומה לבבושקה בין הסיפורים שזורים שירים, אבל בשונה ממנו, הדוברים בכל הסיפורים (להוציא האחרון) הם נשים, ובהן: קשישה המתמודדת עם שיתוק ופינוי למוסד סיעודי; אישה קרייריסטית הכורעת תחת העול; אשת מאפיונר המנסה לאזור אומץ להסגיר אותו, ועוד. ברזל יצא ב 2008 גם כאלבום מוזיקלי הכולל חלק מהשירים המופיעים בספר. האלבום הוא חלק שני בטרילוגיה ספרותית-מוזיקלית, שחלקה הראשון הוא "אחד חלקי אחד", משנת 2006, ספר שירה שעובד לאלבום רוק ומוקדש רובו ככולו למעשה הכתיבה.

רומנים נוספים שפרסם: פרסה וכינור (2005, תורגם לגרמנית); גשר (2007); קסם וכזב (2011). זכה בפרס ברנשטיין לספרות (2006), בפרס אקו"ם לעידוד היצירה (2007), בפרס אקו"ם על יצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת לשנת 2010 על ספרו קסם וכזב. ב-2014 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול. ספרו "ברזל" היווה בסיס לסרטו של ניר ברגמן "להציל את נטע", ובר-גיל השתתף בכתיבת התסריט לסרט. ערן בר-גיל נשוי ומתגורר בתל אביב.