טיוטה:פמיניזם מנוכר/פמיניזם של הזר/פמיניזם של האחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קסנופמיניזם[1] הוא זרם פמיניסטי רדיקלי הפועל בהצטלבות בין מדע וטכנולוגיה, טבע וחברה. התיאוריה מאחורי זרם זה פורסמה בשנת 2015 כמניפסט תחת השם: ״המניפסט הקסנופמיניסטי: מדיניות לניכור״[2]. המניפסט נכתב על ידי קולקטיב אנונימי בשם לבוריה קובניקס (Laboria Cuboniks), שהוקם על ידי שש כותבות מרחבי העולם במהלך סמינר קיץ בברלין ב 2014 והן פועלות תחתיו כיישות אחת. הן ממקמות במרכז את הטכנולוגיה והמדע ככוחות משחררים עבור השוליים המדוכאים של החברה המודרנית: נשים, קוויר, טרנס, בעלות.ים מוגבלויות ומי שסבלו מאפליה בעקבות הריון או טיפול בצאצאים. על גבי המניפסט, מוצעת פרקטיקה להתמודדות עם המאה העשרים ואחת דרך עיסוק בשלושה צירים מרכזיים: טכנו-מטריאליזם, אנטי-נטורליזם וביטול המגדר בינארי.

התיאוריה הקסנופמיניסטית דוחה מעליה את הקבלה של הדברים כמו שהם, לרבות ההנחה שתהליכים חברתיים או תרבותיים מתנהלים ״כדרך הטבע״ ושואפת לקידוד מחדש של העולם באמצעות המדע והטכנולוגיה. המניפסט חתום בקריאה: ״אם בטבע אי הצדק - נשנה את הטבע!״[3].

מבוא ורקע תיאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאוריה משתייכת לטכנו-פמיניזם רדיקלי וקוראת להרכבה מחודשת של המציאות מהתחתית מעלה. שורשי התיאוריה נעוצים במניפסט של שולמית פיירסטון ״הדיאלקטיקה של המין״[4], שם תיארה עתיד בו הטכנולוגיה תביא לסיום הסקסיזם על ידי שחרור נשים מעול ההריון והלידה ומהמשפחה הגרעינית הפטריאכלית ובכך תביא לקץ הדיכוי והשליטה הגברית ותייתר את המגדר. קסנופמיניזם מתייחס לטכנולוגיה בראייה ביקורתית ומדגיש את החשיבות של תיקון מבני ואידיאולוגי במקביל לחדשנות טכנולוגית. מתוך המניפסט: ״הטכנולוגיה אינה פרוגרסיבית מיסודה [...] חדשנות טכנולוגית ומדעית חייבת להיות מעוגנת בחשיבה קולקטיבית, תיאורטית ופוליטית במסגרתה נשים, קווירים, ומי שאינם תואמים מגדרית משמשים תפקיד מהותי״.[5]

קסנופמיניזם מתפצל מפיירסטון וממקם את עצמו כתיאוריה טרנס-פמיניסטית שכוללת גם קבוצות נזילות מגדרית כסובלות מנטל ההריון, הלידה ונורמות חברתיות ותרבותיות המקושרות למגדר וביולוגיה. במונוגרפיה ״קסנופמיניזם״[6] שפרסמה בשנת 2018 חברת הקולקטיב הלן הסטר (Hester), היא מכנה את חברות לבוריה קובניקס ״הבנות הלא צייתניות של דונה הארווי״[7].

מאז פרסום המניפסט הוא תורגם ל12 שפות ויצר בעבוע בזירה הפמיניסטית, בעיקר בקרב תיאוריות טכנו-פמיניסטיות דוגמת סייברפמיניזם, שבוחנות את היחסים בין מגדר וטכנולוגיה דרך תיאוריה ופרקטיקה מנקודת מבט קווירית[8]. הסופר והמבקר מארק פישר דיבר בשבחו של קסנופמיניזם והגדיר אותו כ״מניפסט קומוניסטי למאה העשרים ואחת״[9] עולם האמנות, מוסדות מדיה חדשה והאקדמיה קיבלו אותו באירועים[10] בהם הוא הוצג כתיאוריה פורצת דרך עם אלמנטים פרקטיים שנועצת את שיניה רחוק בעתיד. המניפסט ולבוריה קובוניקס אומצו בקרב קהילות טרנסיות, קוויריות ונזילות מגדרית מאחר והוא נאבק על שיח אינקלוסיבי לכל הקבוצות המדוכאות. ביקורות כנגדו מקשרות את התיאוריה והמניפסט המשתמש במילה קסנו[11] לתנועות האצה וטוענות שהוא מהווה גרסא פמיניסטית לרעיונות המתנערים מהשמאל הפוליטי ומקושרים לתנועות ימין קיצוני.

הקולקטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבוריה קובוניקס הוקם על ידי שש כותבות מחמש מדינות בעולם, שנפגשו בברלין ב 2014 במסגרת סמינר קיץ והתחברו על בסיס רעיונות משותפות הנוגעים למקומן של נשים בשיח טכנולוגי, מדעי, רציונלי ומתמטי. כפמיניסטיות הן הרגישו מודרות לשולי עולמות התוכן האלו, ובתוך שיח פמיניסטי העיסוק בטכנולוגיה וחדשנות נחשב ככניעה לשימוש בכלים פטריאכליים המדכאים נשים ומרחיקים אותן מהטבע שלהן. מתוך הצומת של מחשבה ופרקטיקה פמיניסטית עם תפיסה טכנולוגית מורכבת הן החלו בכתיבת המניפסט במטרה לארגן פילוסופיה פמיניסטית שתתאים לעתיד. שש חברות הקולקטיב התאגדו תחת השם לבוריה קובוניקס, שהוא היפוך מילים של קבוצת המתמטיקאים הצרפתים, ניקולא בורבאקי. לאחר פגישתן הראשונית המשיכו השש לעבוד על כתיבת המניפסט ועיצובו על גבי מסמך משותף ברשת אליו כל אחת תרמה מתחום ההתמחות שלה. החברות מגדירות את לבוריה קובוניקס כיישות שהן הפיחו בה חיים והיא מאפשרת להן לדבר דרכה. עד היום הן לא לוקחות קרדיט על החלקים שכתבו או על גוף העבודה, אלא על הקמת הפרויקט עצמו. למשך תקופה קצרה בלבד שמרו הכותבות על זהותן אנונימית ועם פרסום המניפסט הזדהו ופרסמו ספרי המשך ועבודות אומנות תחת שמן האישי.

חברות הקולקטיב ותחום התמחותן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלן הסטר היא חוקרת פמיניסטית המבוססת בלונדון, קטרינה בורץ׳ (Burch), אנתרופולוגית ואמנית סאונד קנדית, איימי אירלנד (Ireland) היא תיאורטיקנית וסופרת אוסטרלית, פטרישיה ריד (Reed) עוסקת באמנות ומרצה מברלין, לוקה פרייסר (Fraser) חיה בהליפקס, ועובדת כחוקרת בינה מלאכותית ומתמטיקאית, משוררת ואם לארבעה, ודיאן באור (Bauer), סופרת ואמנית אינטרדיסצפלינרית מלונדון שנפטרה במאי 2022 בגיל 50.

המניפסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המניפסט כתוב כטקסט מקדים ליציאה למלחמת להיות או לחדול. בכיתוב שעל עטיפת הספר, מצהירות חברות הקולקטיב שהן לא מפחדות לחקור את הפוטנציאל של הטכנולוגיה, יחד עם האפשרויות ההרסניות והמשחררות שהיא מביאה עימה. המניפסט קורא לעקור מהשורש כוחות דכאניים שהתרגלנו לקבל כבלתי נמנעים - החל מהמשפחה, דרך הגוף וכלה במגדר עצמו. הן קוראות לשולי כל החברה להתאחד:

״כל מי שהוגדרו כ׳לא לפי הטבע׳ בפני הנורמות הביולוגית, כל מי שחוו את אי הצדק בשם הסדר הטבעי, יבין שלהאדרה של ׳טבע׳ אין מה להציע לנו [...] מהותנות נטורליסטית דוחה את הטכנולוגיה - ככל שתגרוש מהר יותר, יוטב לנו״[12]

הטקסט מסוגנן בכבדות ברמה החזותית והטקסטואלית. כביטוי לאינטדיסציפלינריות של חברות הקולקטיב, המניפסט משלב צבעוניות עזה עם מונכרומטיות אפורה, אסתטיקת מחשב עם צילומים וציורים, גופנים וגדלי אותיות שונים. בשילוב טקסטים מורכבים, משחקיים ועתירי הפניות - הקריאה הופכת לקקופוניה בה ששת הקולות של חברות הקולקטיב מתמוססים זה לתוך זה. החיבור בין הסגנון החזותי, הטקסט, והתוכן שבמניפסט יוצרים חוויה משבשת ומבלבלת המצריכה קריאה מיומנת[13].

השראה והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

VNS Matrix[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולקטיב VNS Matrix הוא השראה מרכזית עבור לבוריה קובוניקס והמניפסט. VNS נוסד ב 1991 באוסטרליה על ידי ארבע אמניות ויוצרות שבחנו את התפקיד של נשים בטכנולוגיה ואמנות וערערו על השליטה הממוגדרת במרחבי הסייבר. עבודתן כללה עיסוק מורחב במיניות ובגוף ותוך שימוש בסגנון צבעוני ומובהק והומור הן פעלו דרך כתיבה, דימויים גרפיים ובניית משחקי מחשב חתרניים. הן פרצו לתודעה עם פרסום ״המניפסט הסייברפמיניסטי למאה העשרים ואחת״[14] בשנת 1991 ומיוחסת להן טביעת המושג ״סייברפמיניזם״ בו השתמשו לתיאור הפרקטיקה שלהן. VNS שילבו בין פרסומים בתקשורת מסורתית כמו מגזינים ומרחבי האינטרנט, ואת המניפסט המוכר פרסמו על גבי שלט חוצות בו נכתב, בין היתר, הטקסט הפרובוקטיבי: "אנחנו הוירוס של אי הסדר החדש/מבקעות את הסימבולי מבפנים/מחבלות במחשב הראשי של האדם החשוב[15]/הדגדגן הוא הדרך הישירה אל המטריקס". בכתבה שפרסמו בפברואר 2022 באתר המרכז לתרבות עכשווית של ברצלונה[16], מספרות חברות לבוריה קובוניקס על ההשראה הסגנונית והתיאורטית ששאבו מחברות VNS ועל האופן בו העמיקו את רעיונותיהן מתפיסת מקום ושליטה במרחב הסייבר לארגון מחדש של הטכנולוגיה לטובת הצרכים הייחודיים של קבוצות מודרות. החל מפרסום המניפסט הקסנופמיניסטי נערכו שיתופי פעולה מרובים בין שני הקולקטיבים, למשל הוצאת ספר משותף בספרדית[17].

שולמית פיירסטון והמניפסט ״הדיאלקטיקה של המין״

בשנת 1970 פרסמה פיירסטון את משנתה הרדיקלית הגורסת שהדיכוי ממנו סובלות נשים מעוגן בביולוגיה ולכן נתפס כ״טבעי״. התפקידים הרבים של האישה כוללים את נשיאת העובר, הלידה עצמה וטיפול תמידי בתינוקות ובילדים. התלות הבלתי פוסקת של ילדים בנשים מזינה את התלות של נשים בגברים שימלאו את צרכיהן בעוד הן מטפלות בילדים ובמשך שלושים שנים בממוצע הנשים כלואות במערכת של שליטה גברית המזינה את עצמה ללא הרף. מאחר וההיררכיות האלו נובעות מתפקידים ביולוגיים, נדמה לאורך ההיסטוריה שהן נמצאות מחוץ לידיים שלנו בני האדם. פיירסטון טענה שהאדם והטבע הם כוחות מנוגדים, ושהאדם לא הולך עם דרכו של הטבע אלא מייצר כלים לשליטה עליו. היא סברה כי הטכנולוגיה אינה פטריאכלית מיסודה אלא מוחזקת בידיים הלא נכונות, וקראה להשתמש בחדשנות טכנולוגית ומדעית על מנת לסיים את תפקידי הרבייה של נשים בעזרת אמצע רבייה מלאכותיים, למשל הריון ולידה מחוץ לרחם בתנאי מעבדה[18].

ניכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסנופמיניזם תופס את הקיום האנושי כמנוכר בבסיסו, והוא משמש כמפתח בידי התיאוריה ליצירת עולמות חדשים. בהתבסס על מושג הניכור של מרקס והגל, המתייחסים לתחושת הזרות והמרחק הנפשי שחווה הסובייקט בתוך החברה הקפיטליסטית: כלפי סביבתו, עצמו, תהליך העבודה בו הוא לוקח חלק וכן כלפי התוצר הסופי. [19] במניפסט, טוענות חברות הקולקטיב כי שימוש אקטיבי בניכור, למשל הניתוק מהגוף, הוא תהליך חיובי המאפשר לדחות פרקטיקות שנועדו לכבול את האנשים לייעודם ה״טבעי״ ולפעול במנותק ממנו.

מונחים תיאורטיים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנומטריאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסנופמיניזם מאמץ את הטכנולוגיה, המדע והרציונליזם ככלים אקטיביסטיים וקורא לשלב אותם כחלק מהשתי וערב של חיינו. הפרויקט הפמיניסטי ממקם את היומיום כזירה פוטנציאלית של התערבות אקטיביסטית ומתעניין בטכנולוגיה החוסכת בנטל עבודת הבית כמו מכשירים אלקטרוניים, לצד חדשנות שמשחקת תפקיד ביצירת מציאויות חדשות כמו הורמונים ותרופות, תכנות קוד פתוח, אבטחת מידע ואוטומציה שבכוחם מצד אחד לחזק את השליטה על בני האדם אך באותה מידה יכולים לקדם את הפרויקט הפמיניסטי. במניפסט, לבוריה קובוניקס מכירות בעובדה שהטכנולוגיה אינה לעולם חיובית או בעלת ערך חיובי להציע לעולם אלא טבועים בה ההקשרים החברתיים במסגרתם היא פועלת. קסנופמיניזם קורא לנכס מחדש טכנולוגיות קיימות במטרה לתכנת מחדש את העולם תוך מתן תשומת לב להשפעה שלהן על קבוצות מודרות וקצוות פוליטיים ומגדריים באוכלוסייה, שעליהן להיכלל לא רק במחשבה העיצובית אלא גם בהשמשה של ידע טכנולוגי ומדעי פרקטי. בקרב זרמים פמיניסטים, לדוגמא אקופמיניזם, הטכנולוגיה והמדע הם חלק מהפטריארכיה והמאמץ לשלב אותם במאבק הפמיניסטי נתפס כצעד פטריאכלי.

אנטי-נטורליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדע והטכנולוגיה מאפשרים סט מסוים של התערבויות מודעות בתוך מה שנקרא העולם ה״טבעי״. התערבויות כאלו מחזיקות את הפוטנציאל להרחיב את החופש האנושי[20]. כחלק מהאידיאולוגיה הקסנופמיניסטית שתופסת את העולם כקוד פתוח, גם ההתייחסות לטבע מקבלת ביטוי של מרחב טכנולוגי של קונפליקט המעצב באופן ממשי את חוויות החיים שלנו, ולא כהנחת מוצא או גבול קשיח. קריסת הקטגוריות המובחנות ובתוכן הקשר הרופף בין טבע לתרבות מביאה לחשיפה של זהויות מרובות ופתיחה של קטגוריות המוכרות כ״טבעיות״, כאלו שאין לגעת בהן. כל אלו הופכים בידי הקסנופמיניזם לאתרים של הצטלביות עם פוטנציאל משחרר לפרטים מהכבלים הדיכוטומיים.[21]

ביטול המגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסנופמיניזם מבקש לפרום כל סמן טעון של זהות שמכסה תחתיו אי צדק. על פי התיאוריה, המגדר ניתן לשינוי ולשימוש מחדש. השימוש במילה ביטול (באנגלית: abolition), המיוחסת לתנועה לביטול העבדות משקף את ההתייחסות הקסנופמיניסטית למגדר כבסיס הדיכוי כלפי נשים, טרנס, קוויר וקבוצות שוליים נוספות וקוראות להשתחרר ממנו לחלוטין. פולמוס מרכזי בציר זה הוא שעל פי התיאוריה, ביכולתו של המגדר להשתנות. אם כך מדוע לבטל אותו כליל? קסנופמיניזם לא מתייחס למחיקת ססמנים להבדלים מגדריים, אלא לביטול של הקטגוריות הקובעות מראש אילו מגדרים נחשבים לגיטימיים ושל הכוח החברתי שנותנת ההימצאות במגדר הנכון. המונח והפעולה אליה הוא קורא ממקם את הקסנופמיניזם כטרנס-פמיניזם ומאפשר ללכד סביב התיאוריה את המתנגדות והמבקרות למניפסט.

קסנופמיניזם אל מול זרמים, קבוצות ותיאוריות בפמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסנופמיניזם ו"הדיאלקטיקה של המין": נקודות השקה ופיצול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המניפסטים רואים בטכנולוגיה אמצעי לשחרור הדיכוי המופעל כלפי קבוצות אוכלוסייה מודרות, מחזיקים בתפיסה אנטי-נטורליסטית המתנגדת בתוקף להקבלה בין אדם וטבע וערעור על הדיכוי שהחברה והתרבות הפטריאכליות מצדיקות כ״טבעי״. נקודות המחלוקות ביניהן מצויות בטענה להכחדת המין הביולוגי וההפרדה שהוא עורך בין גברים לנשים, לעומת קסנופמיניזם שמכיר בקיומם של ההבדלים הפיזיים והביולוגיים שמעוגנים בהיסטוריה ארוכה של כאב, סבל ואף מוות מהן סבלו נשים בשל אותם הבדלים פיזיים בדיוק [22]. קסנופמיניסטיות קוראות לביטול ההנחות התרבותיות שיוצרות היררכיה בין הבדלים אלו. בהקשר לדיכוי הנשים שנגרם עקב תפקידן הביולוגי בהריון ולידה, התיאוריה הקסנופמיניסטית גם מציעה לחשוב מחדש על המילה ״אישה״ ולהכיר במגוון והשוני בגופים שונים שיכולים להרות, והימנעות מההשטחה הדיכוטומית לשני מגדרים בהתאמה לתפקידיהם בתהליך הרבייה[23].

קסנופמיניזם וטרנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקת בין טרנס לדיאלקטיקה של המין ובין טרנס לקסנופמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנס המשתייכות לזרמים נטורליסטיים דוחות את הטענה שטרנסיוּת היא בחירה ושניתן למחוק ולשכתב את המין מרצון. הן רואות את הטבע כמקור ונקודת הסיום היציבה של הקיום. קסנופמיניזם חולק על העמדה הזו ועל הציפיה להכיר במין ומגדר כאלמנט נתון ״מהטבע״. התיאוריה תופסת את הגישה הזו כתופעה הישרדותית ברורה ומובנת שקבוצות מודרות פיתחו כדי לעגן את קיומן במציאות החברתית או התרבותית ונדרשו להכרה מהחברה והממסד. קסנופמיניזם מערער על מיקום התפיסה הזו כגישה מרכזית בפוליטיקה טרנסית מאחר והיא חותרת תחת אחת הנטיות הרדיקליות של טרנס-פמיניזם: מאמץ מתמשך להגנה על החופש נגד כל מה שנראה חסין, כלומר לזנוח את הכמיהה להיחשב במגדר זה או אחר ולעבור את האכיפה המגדרית הנמצאת בידי גופים ומוסדות, מאחר ואלו דוחקים אותנו לסיווג בינארי. לצד ההתפצלות מטרנס-נטורליזם, התיאוריה הקסנופמיניסטית מנתקת את עצמה לחלוטין מטֶרְף, המושתת על התקפת מי שכבר נפגעו על ידי החלוקה המגדרית הבינארית.

ההתחייבות של קסנופמיניזם לטרנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתחייבות המרכזית של קסנופמיניזם בפני טרנס-פמיניזם היא להיאבק נגד פוליטיקות מגדריות הנעוצות בקטגוריות זהותיות ולטובת פמיניזם המבוסס על גמישות ופתוח לתהליכי שינוי. המניפסט קורא לביטול הבדלי המגדר הדיכוטומים ותומך בשגשוג של נזילות מינית ומגדרית. חברות הקולקטיב קוראות להקים קול צעקה במהפכה שנתפסת בעיניהן כמלחמת הישרדות וכוללת הבטחה לזכויות משפטיות, רפואיות, חברתיות ולטכנולוגיות מעבר לכל מי שמעוניינת בכך. הן מפצירות למאבק קולקטיבי גם אם הוא דורש לצופף שורות בין זרמים שונים בפמיניזם למען המהפכה הנדרשת.

הדיון על תהליכי רבייה, הריון ולידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלן הסטר מתייחסת בספרה בהרחבה לדיון על טכנולוגיות פריון ורבייה של שולמית פיירסטון, ומרחיבה את הדיון על פירוק המשפחה הגרעינית. נבכי הדיון חורגים ממסגרת המושג קסנופמיניזם, אך ההקשרים בין נושא הדיון לזרמים מרכזיים והוגות בשיח התיאורטי מאפשרים ללמוד על היחסים של בינו לבין הזרמים הפועלים לצידו.

אקופמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת המחלוקת המרכזית בין שני הזרמים מתקיימת מול גישותיהן של שתי הוגות בולטות – מריה מיס (Meis) וונדנה שיווה (Shiva), הטוענות בספרן "אקופמיניזם[24]״ כי הפרדיגמה המדעית היא פטריאכלית מיסודה, מתנגדת לטבע ומפעילה את כוחה על מנת לשלול מנשים את כוחן לייצר חיים והמשכיות באותו אופן בו שולטת בטבע ובמשאביו. האקופמיניסטיות משוות לתהליך הלידה גוון פראי ומייחסות חשיבות גבוהה ליצירתיות הנשית הבאה לידי ביטוי במהלך תקופת ההריון, בה אין שליטה מוחלטת של האישה אלא חיבור אינטואיבי לגוף וספונטניות בלידה. זאת לעומת ההתערבות המדעית והטכנולוגית המפותחת על ידי גברים כעוד אמצעי לבקרה מוחלטת על הטבע וכוחותיו לטובת שליטה גברית, שמרחיקה נשים מגופן. לבוריה קובוניקס מצידן לא חוששות לטעון בעד הריחוק והניכור של נשים מגופן. בפריזמה הקסנופמיניסטית הוא אינו נתפס כניכור שלילי שכן הגוף ה׳טבעי׳ גם ככה לא נתפס כדבר נתון וחופשי, והן דוחות את הטענות הנטורליסטיות הנוגעות לקידוש האישה הטבעית הרלוונטיות לנשים סיס-ג׳נדר בלבד ומדירות מהדיון מגדרים אחרים שיכולים להרות. כתיאוריה הן תופסות את המאבק נגד הטכנולוגיה כאקט של רומנטיזציה לתהליכים ״טבעיים״ שיש בהם סכנות גופניות לנושאת ההריון.

שולמית פיירסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופסת את הטכנולוגיה כנקודת אור אופטימית שטומנת בחובה את האפשרות לשחרר נשים מעול ההריון והלידה. המניפסט שלה שם דגש על הפיזיות של ההריון, אותו היא מגדירה כ״עיוות זמני של הגוף״.[25]. היא האמינה שעל האנשים להיות משוחררים ״מעריצות ההתרבות בכל אמצעי אפשרי״[4]. קסנופמיניזם חולק קווי דמיון עם פיירסטון אך הן מדגישות את הצורך בראייה ביקורתית של הטכנולוגיה ובטיפול מעמיק בסייגים ובבעיות שצצות בעת פיתוחים טכנולוגיים עבור נשים או אוכלוסיות אחרות שלא כוללות את האוכלוסיות בתהליכי הפיתוח, או כאשר פיתוחים טכנולוגיים חדשניים פוגעים באוכלוסיות חלשות[26].

התפיסה הקסנופמיניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלה או כניעה בפני סבל ללא התנגדות בין אם בשל תהליכים גופניים או התערבות סוציו-טכנולוגית, היא אינה מצע פורה לפמיניזם ובהכרח אינה מציעה גאולה או עצמאות. הצבת הגוף כאתר אפשרי להתערבות פמיניסטית, טכנו-פוליטית הוא דרך אפשרית לאי הסכמה עם הסבל ה״בלתי נמנע״. הן מפרידות את עצמן מהנאיביות שבאמונה בשחרור הטכנולוגי אליה טענו סייבר פמיניסטיות, אך מניחות אבני יסוד, מבנה בתוך הפרויקט הקסנופמיניסטי, לכיוון עיצוב רדיקלי מחודש של העתיד[2].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הִצְטָלְבִיוּת (אינטרקסציונליות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאן של שש חברות לבוריה קובוניקס הוא בצפון הגלובלי של כדור הארץ והן היו נשים צעירות ולבנות בעת כתיבת המניפסט. אנני גו (Anni Goh), אמנית וחוקרת פמיניסטית, ביקרה את המניפסט הקסנופמינסטי בעקבות הגדרתו העצמית כהצטלבותי. הביקורת החלה מסדרת תגובות בטוויטר (המשמש זירת ביקורת וחלוקת ידע משמעותית בשיח סייברפמיניסטי וטכנופמיניסטי) שהתפתחה למאמר במגזין תרבות[10]. גו טוענת שהניכוס של מונח ההצטלביות שנטבע על מנת לשים דגש על ריבוי הפרקטיקות המדכאות מהן סובלות נשים שהן גם שחורות, נכות, מהגרות, עושה עוול למונח על מנת שיתאים לתיאוריה הקסנופמיניסטית. המחלוקת שעולה בעיניי גו היא שמחברות המניפסט מניחות שהדיכוי ממנו הן סובלות זהה לדיכוי ממנו סובלות נשים או קבוצות אוכלוסייה אחרות שאינן משוקעות באקדמיה או בעולם האמנות. גו מותחת ביקורת על רוח ״פירוק בית האדון בכליו״ העולה מהמניפסט, ובהתייחס לדבריה של אודרי לורד היא מצביעה על העובדה שחברות הקולקטיב קוראות לפירוק מוסדות, נורמות וארגונים שהן עצמן נתמכות על ידיהם כנשים לבנות[27]. במניפסט הסייבורג, התייחסה דונה הארווי לדיכוי השונה שחוות נשים מגזעים שונים: ״נשים לבנות, כולל פמיניסטיות סוציאליסטיות, גילו [...] את אי התמימות שבקטגוריה ׳אישה׳.״[28]

אחת מהדרכים בהן מתמודד קסנופמיניזם עם הביקורת על אינטרסקציונליות היא ההתייחסות למחירים הכבדים ששילמו ועוד משלמות (נכון לשנת 2020) נשים שחורות במסגרת פיתוח טכנולוגיות למניעת הריון או פריון בכלל, למשל כריתת שחלות ועיקורים שנכפו על נשים שחורות בארצות הברית החל בתקופת העבדות ועוד במהלך המאה העשרים, וכלה בפרקטיקות דומות שהופעלו בארצות הברית עוד בשנת 2020 על אסירה במתקן כליאה[29].

קשר לימין קיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת המופנית כלפיהן, גם היא מכיוון אנני גו, קושרת בין הזרוּת והניכור המודגשות במניפסט לבין תנועות ימין קיצוניות הדוגלות בהאצה, מונח שקבע הפילוסוף ניק לנד בשנות ה-90 ולטענתו כדי לקדם שינוי מהותי בסדר החברתי יש להאיץ את הקפיטליזם ולא לבלום אותו [30]. קווים המהדהדים במניפסט הם למשל: האבחנה של מלנכוליה כאינהנרטית לשמאל, האמונה בכוחה המשחרר של הטכנולוגיה, השאיפה למהלכים גלובליים והתנגדות למדיניות מקומית וכן הדחיפות בהגברת הייצור של טכנולוגיות הנוגעות לאוטומציה[10].

אוניברסליזם ללא פרקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הציטוטים האלו מהמניפסט כתובים בו בהקשר של אוניברסליזם והמוטיבציה של קסנופמיניזם למאמץ משותף לטובת שינוי הסדר הקיים: "קסנופמיניזם מבנה עתיד בו צדק מגדרי ושחרור פמיניסטי יתרמו למדיניות אוניברסלית המורכבת מהצרכים של כל אדם״ ו״מצהיר על הזכות שלכולם לדבר בשם אף אחד מסוים״ [31]. על פי התיאוריה, העולם מתמודד עם מורכבות גלובלית עצומה המצריכה פתרונות דחופים. מתוך הדחיפות הרבה, קסנופמיניסטיות קוראות להתאגדות. החוקרת איסבל דה-סנה, מעלה במאמרה ״Stirring the Embers: Perliminary Critical Notes on Xenofeminism״[32], שאלות בנוגע לפרקטיקה החסרה שמציע הקסנופמיניזם. היא טוענת שהן פונות ל״אנחנו״ מדומיין[33]. דה-סנה טוענת כי העובדה שקולקטיב לבוריה קובוניקס לא מדברות בשם ״כל הנשים״ אלא בשם ״כל בני האדם״, לא הופכת את הטון של המניפסט לפחות גזעני, מעמדי או מגדרי.

״האם ״אנחנו״ משמע כולם, בכל מקום? או רק כולם במערב? או רק הפמיניסטיות? או כולם, או רק הטכנו-פמיניסטיות, או רק הסייברפמיניסטיות? האם זהו פמיניזם מערבי? האם ״אנחנו״ כולל את הפמיניסטיות בקהילות כפריות מסביב לאסיה, אפריקה, מרכז/דרום אמריקה, למשל, שם אין פריבילגיה של גישה לטכנולוגיה? איזה תפקיד יש להן לשחק במשימה שלבוריה קובוניקס הקצתה מטעם-עצמה עבור בניית העתיד [...]״.

מתיאוריה לפרקטיקה ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולקטיב קווירי-אזרבייג׳ני למען זכויות להטב״ק והעלאת קולות פמיניסטים באזרבייג'ן, במאמר המנתח ובוחן את עקרונות התיאוריה[34].
  • ביטול פסק הדין התקדימי ״רו נגד וייד״ המבטל את האפשרות לבצע הפלה ואת הזכות להליך הוגן ופרטי, עורר שיח ברשתות החברתיות[35] בנוגע לאפשרויות העומדות בפני מי שזקוקה או תזדקק להפלה, וכן דיון ער על טכנולוגיות המעקב שיש להתגונן בפניהן, במדינות בהן ביצוע הפלה יהיה עבירה פלילית. למשל, אפליקציות למעקב אחרי פוריות[36].
  • פתרון לבעיות יום יומיות של גידול וטיפול בילדים המשלב חדשנות טכנולוגית, הוא עבודה של אדוה לוין בשם Kids Court. ממשק הפועל על בסיס זיהוי קולי ועוזר לילדים וילדות לערוך משפט משחקי ובכך להכריע בויכוחים חשובים או ריבים.[37]
  • פרפורמנס אמנותי של לינדה דמנת, עבודת אמנות על סדין שמכיל שאריות מזרמים, קולקטיבים וקבוצות פמיניסטיות שונות בטכנו-פמיניזם[38].
  • Open Source Gender Codes: יוזמה קווירית המחברת בין עזרה עצמית לתנועה של תכנת קוד פתוח, במטרה לגדל הורמונים בתנאי מעבדה ביתיים בעזרת עלי טבק. חזון הפרויקט היה לייתר את שומרי הסף והתאגידים הדכאניים ולחלוק ידע משותף עם קהילה הזקוקה לו. הפרויקט נסגר ב 2016 לאחר שלא הגיע למימון הנדרש.[39]

קסנופמיניזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן לאתר דוגמאות ישראליות לתיאוריה קסנומפמיניסטית, אך ישנם שימושים של טכנולוגיה אל מול קבוצות מוחלשות באוכלוסייה. למשל המערכת ״זאב כחול[40]״ ו״זאב לבן״, פיתוחים של טכנולוגיות זיהוי פנים הפועלות דרך מצלמת הטלפון הנייד ובעזרתן חיילים בצה״ל מתעדים פלסטינים במחסומים ובבתים. התיעוד נסרק במערכת לזיהוי פנים ובכך בונה מערכת מיפוי ומעקב אחר אוכלוסייה פלסטינית.[41]

מבט לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב 2012 פרסמה לגסי ראסל- אוצרת, חוקרת וסופרת, מניפסט סייברפמיניסטי בו כוננה את המונח ״גליץ׳ פמיניזם״[42] (מאנגלית: Glitch). במניפסט היא מעלה שאלות בנוגע לזהות בעידן והמרחבים הדיגיטלים, ובוחנת את היחסים בין מגדר, טכנולוגיה וגוף דרך נקודת ההתייחסות של הגליץ׳ ככאוס[43].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגייה: זנופמיניזם
  2. ^ 1 2 Hester Helen, THE XENOFEMINIST MANIFESTO, London/Brooklyn: Verso, 2018
  3. ^ Laboria Cuboniks, OVERFLOW 0X1A, THE XENOFEMINIST MANIFESTO, London/Brooklyn: Verso, 2018
  4. ^ 1 2 Firestone Shulamit, The Dialectic of Sex: The Case for Feminist Revolution, UK: Women's Press, 1979, עמ' 182
  5. ^ Laboria Cuboniks, ZERO 0X02, THE XENOFEMINIST MANIFESTO, London/Brooklyn: Verso, 2018
  6. ^ Hester Helen, XENOFEMINISM, UK: Verso, 2018
  7. ^ Hester Helen, XENOFEMINISM, UK: Polity, 2018, עמ' 20
  8. ^ Wajcman Judy, TechnoFeminism, UK: Polity Press, 2014
  9. ^ Holt Macon, What is Xenofeminism?, ark books, ‏13 Februart 2018
  10. ^ 1 2 3 Goh Annie, APPROPRIATING THE ALIEN: A CRITIQUE OF XENOFEMINISM, Mute, ‏29 July 2019
  11. ^ מאנגלית: Xeno. תחילית שמשמעותה זר, אחר, שונה.
  12. ^ Laboria Cuboniks, ZERO 0X01, THE XENOFEMINIST MANIFESTO: A POLITICS FOR ALIENATION, USA: Verso, 2018
  13. ^ Gleeson Jules Joanne, BREAKTHROUGHS & BAIT: ON XENOFEMINISM & ALIENATION, Mute, ‏19 October 2019
  14. ^ VNS Matrix, The Cyberfeminist Manifesto for the 21st Century, VNS Matrix, ‏1991
  15. ^ ביטוי בשפת הרחוב באנגלית: Big Daddy
  16. ^ Laboria Cuboniks, New Vectors from Xenofeminism, CCCB LAB, ‏08 February 2022
  17. ^ ראו בקריאה נוספת
  18. ^ מאנגלית: Ectogenesis
  19. ^ האנציקלופדיה של הרעיונות - ניכור, באתר האנציקלופדיה של הרעיונות
  20. ^ Hester Helen, What is Xenofeminism, XENOFEMINISM, USA: Polity, 2018, עמ' 12-13
  21. ^ Haraway Donna, A Cyborg Manifesto, Simans, Cyborgs and Women: the Reinvention of Nature, USA: Routledge, 1991, עמ' 157
  22. ^ Power Nina, Toward a cybernetic communism: the technology of the anti-family, Further Adventures, PALGRAVE MACMILLAN, 2010, עמ' 145
  23. ^ Hester Helen, What is Xenofeminism, XENOFEMINISM, UK: Polity Press, 2018, עמ' 23
  24. ^ Mies Maria, Shiva Vandana, Ecofeminism, UK: Zed books, 1993
  25. ^ Firestone Shulamith, The Dialectic of Sex, UK: Verso, 1970, עמ' 188
  26. ^ ראו ב״ביקורת: הצטלביות״
  27. ^ Lorde Audre, The Master's Tools Will Never Dismantle the Master's House, Sister Outsider: Essays and Speeches, NY: Crossing Press, 1979
  28. ^ Haraway Donna, A Cyborg Manifesto, Simans, Cyborgs and Women: the Reinvention of Nature, NY: Routledge, 1991, עמ' 157
  29. ^ Salas Gabriela, A Brief History of Sterilization Abuse in the U.S. and its Connection to ICE Mass Hysterectomies in Georgia, National Women's Health Network, ‏2 Oct 2020
  30. ^ אילני עפרי, אקסלרציוניזם הוא הומניזם, באתר ארץ האמורי, ‏15 בדצמבר 2013
  31. ^ Laboria Cuboniks, ZERO 0X00, 00X04, THE XENOFEMINIST MENIFESTO, Brooklyn: Verso, 2018
  32. ^ de Sena Isabel, Stirring the Embers: Perliminary Critical Notes on Xenofeminism, The Beautiful Warriors: Technofeminist Praxis in the Twenty-First Century, NY: Minor Compositions, 2020, עמ' 137-147
  33. ^ דה-סנה מתבססת על דבריה של דונה הארווי במאמר Situated Knowledges: The Science Question in Feminism and the Privilege of Partial Perspective ולמונח ״The god trick״ המתייחס ל״הם״ המדומיין שמאפשר לראות את הכל משום מקום.
  34. ^ Ksenofeminizm: Alternativ gender siyasəti, femiskop.org, ‏2021-01-31 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ https://twitter.com/gbbranstetter/status/1540379236191576068, Twitter
  36. ^ Guide to Abortion Privacy, Digital Defense Fund (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ KIDS COURT skill demo #AmazonAlexaSkillsChallengeKids, נבדק ב-2022-09-05
  38. ^ Linda Dement - Cyberfeminist Bedsheet, lindadement.com
  39. ^ Open Source Gendercodes | Open Source Gendercodes (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ דניאלי שי, על החידוש הטכנולוגי "זאב כחול" שמעתם?, באתר הארץ, ‏16 בנובמבר 2021
  41. ^ שיזף הגר, צה"ל מפעיל מערכת זיהוי פנים של פלסטינים, חיילים צילמו תמונות בטלפון עבור פרסים, באתר הארץ, ‏08 בנובמבר 2021
  42. ^ טעות קטנה ברשת המתקנת את עצמה, ולא ניתן בדרך כלל לאתר את המקורות שלה.
  43. ^ Russel Legacy, Glitch Feminism, London/Brooklyn: Verso, 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:פמיניזם_מנוכר/פמיניזם_של_הזר/פמיניזם_של_האחר&oldid=36422492"