טיוטה:רפאל (רפי) ברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד האוצר שנות ה-50, פנחס ספיר, רפי ברוך וחברים

רפאל (רפי) ברוך ז״ל יליד תל אביב, 1922-2011.

בכיר במשרד האוצר בשנות ה-50, כאשר פנחס ספיר היה שר האוצר, ובהמשך המנכ״ל של כל-בו שלום בין 1965–1976.

ביוגרפיה:

בן למשפחה ספרדית שהגיעה לארץ מהבלקן (טורקיה) והתיישבה ביפו ב-1870.

בן לשמואל ברוך בן רפאל, ולרחל (ממשפחת רקיב).

1929-1935 – המשפחה עברה לפנמה. חזרו ארצה לשבזי 44, בתל אביב.

1941- בוגר גימנסיה הרצליה ובוגר ה-London Matriculation.

בשנת 1942 התנדב לצבא הבריטי - לחיל הספקה, פלוגת תובלה 178, הבריגדה היהודית. הרגיש שאינו יכול לעמוד מנגד כשבאירופה מתרחשת מלחמה עולמית והיהודים בה נרדפים. שירת בפלוגת התובלה 178 במצרים, המדבר המערבי, ולוב. בתום הקרבות, הועברה הפלוגה למלטה. עם הגעת הבריגדה היהודית לאיטליה, צורפה לבריגדה, אשר לאחר סדרת אימונים בפיוג'י, נכנסה לפעילות קרבית באזור נהר סניו שבצפון איטליה. בתום הקרבות עברו עם הבריגדה לאזור טרויזיו (Ugovizza) שבמשולש הגבולות עם אוסטריה ויוגוסלביה. בהמשך עברו לשרת בבלגיה והולנד. לאחר גמר המלחמה סייע עם חברים מהבריגדה לקבוצת ניצולי שואה. רק אז הם התחילו לתפוש את גודל הזוועה שנעשתה לעם היהודי. הבריגדה ואנשיה נרתמו לעזור לפליטים להגיע ארצה כולל בתחבולות ואמצעים. 1946 – שוחרר מהצבא הבריטי והתחיל ללמוד באוניברסיטה העברית כלכלה ומדע המדינה.

בעקבות המהומות שפרצו בינינו לבין הערבים ב-1947, סביב תוכנית החלוקה נקרא שוב אל הדגל, נלחם במסגרת ההגנה ובהמשך במסגרת צה״ל.

באותה השנה נשלח במסגרת ההגנה אל העיר העתיקה כדי לפקד על עמדה שהייתה ליד בית החולים ״משגב לדך״ ומול הכותל המערבי (הם שמרו בעזרת מקלות, אבנים וסכינים). שם ניצל במקרה לאחר שמפקד שהחליף אותו בעמדה עליה פיקד, נהרג מירי של צלף. הועבר לגדוד שנקרא ״בית חורון״ שבסיסו היה בשכונת תלפיות.

בתחילת 1948 – כאשר הבריטים עזבו את פלשתינה – הגדוד הפך לגדוד 62 של חטיבה 6, לימים נקראה החטיבה חטיבת עציוני או חטיבת ירושלים (שימש תחילה כרס״ר של הגדוד). הגדוד שירת בסביבות ירושלים (מעבר מנדלבאום, מלחה, אבו גוש ונווה אילן) ואח״כ נשלח לקורס קצינים. זה היה קורס הקצינים השני שקיימה מדינת ישראל הצעירה, כדי לקדם נגדים לדרגות קצונה. בסוף 1949 – השתחרר מצה״ל מדרגת סג״מ וחזר ללימודיו באוניברסיטה.

החל לעבוד במשרד האוצר בשנת 1952 – תחילה באגף למטבע חוץ ובהמשך למחלקת מימון היבוא והיצוא, בשנים של ה״צנע״. רפי חתם על הסכמי ״ברטר״ עם מגוון מדינות כדי להביא ארצה מוצרים חיוניים. התקדם בדרגות והפך לבכיר מבין ״נערי ספיר״.

מינוי ע״י גולדה מאיר לייצג את ישראל בכנס האיחוד האפריקאי, 22.5.1962
שלמה להט, צ׳יץ׳, בישיבה עם פקידי האוצר

התחתן עם אביגיל מרש, אותה הכיר במשרד האוצר. ב-1958 – נולד בנו שמואל – לימים שופט, סגן נשיא בית המשפט השלום ברמלה ורשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

1960 – הצטרף לחברת ״מאיר השקעות״ ונולד בנו השני יוסף.

1965-1976 – הקים והיה המנכ״ל הראשון של כל-בו שלום. בשנה זו נולדה ביתו, רחל.

השבוע הישראלי-ערבי בכל-בו שלום

בהמשך דרכו המקצועית ניהל את חנויות הדיוטי פרי בנתב״ג – רמת״ם. ובשנות ה-80 התבקש על ידי חברו לובה אליאב לקחת ניהול של מפעל רהיטים בנתיבות, שסבל מהפסדים. הוא ראה במשימה זו שליחות והזדמנות לתרום לפריפריה, ו״הבריא״ את המפעל שאח״כ נמכר.

בין 1965–2011 חי בסביון שם הוא גם נקבר לאחר פטירתו ב-16.6.2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://he.wikipedia.org/wiki/מגדל_שלום_מאיר

מוזיאון הלוחם היהודי - http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=29344

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אביב-יפו

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה

הבריגדה היהודית

מגדל שלום מאיר

חטיבת עציוני