טיוטה:שלג בירושלים

*שלג בירושלים* -

העיר ירושלים ממוקמת בגובה של 800 מטרים בממוצע מעל פני-הים. אודות לגובה ולמיקומה הגאוגרפי של העיר, נחשב החורף בירושלים לקר וגשום. לעיתים בתקופת החורף יורד שלג לעיתים בעיר, והעיר מתכסה במעטה לבן.

היסטוריית השלגים בעיר ירושלים. ניתן לחלק זאת באמצעות כותרות כדלהלן.

שלג 1787 -

השלג המתועד הקדום היותר במאות השנים האחרונות אירע בחורף התקמ"ז - 1787. בשנה זו, תועד בספרי גדולי הפוסקים היהודים באותה תקופה שלג נדיר במיוחד בירושלים, שבא לאחר עצירת גשמים ממושכת ולאחר שלוש תעניות שגזרו בית דין על הציבור. בספריהם (תוך כדי דיון הלכתי בדין ציבור שנאנס ולא קרא קריאת התורה) הם מעידים כי בתאריך י"ב שבט תקמ"ז החל לרדת שלג כבד בירושלים שנמשך שלושה ימים עד סמוך לט"ו בשבט. רום השלג מתואר בזו הלשון: "והגיע השלג כשיעור קומת איש ויותר, עד שנסתמו פתחי הבתים ולא יכלו בני אדם לצאת מפתח ביתם".

שלג 1950 -

בשנת 1950 אירע אירוע השלג המשמעותי ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870,[1] אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במחנות אוהלים. בתחילת ינואר, החלו מטחי ברד בתל אביב ומעט פתיתי שלג ירדו בגליל העליון ובהרי ירושלים.[2]

ב-27 בינואר באותה השנה, החל לרדת שלג בהרי הצפון ובירושלים. הוא אמנם נערם לגובה רב, אך הפשיר במהרה והותיר אחריו קור כבד. הקור התרחב לשאר הארץ ושלג החל לרדת גם בשומרון ובהרי יהודה. ב-28 בחודש ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ ובתל אביב ירדו פתיתי שלג למשך דקות אחדות.[3] ב-29 לחודש חזר לרדת שלג בחיפה וזה כיסה את מרבית העיר בלבן.[4 כשבוע מאוחר יותר, ב-6 וב-7 בפברואר, החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. גובהו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-65 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד, כמו כן ירד שלג בפתח תקווה, כפר סבא, נתניה והשומרון, בראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב וכן סביב הכנרת.[5] ב-8 בפברואר הגיע השלג גם לים המלח, כאשר נערמו 8 סנטימטר של שלג.[6]. כמו כן דווח על שלג ביריחו, תופעה נדירה ביותר, ועל התמוטטות שרידי בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים.[9]

שלג 2013 -

בשנת התשע"ד 2013 - פקדה סערה את המזרח התיכון. (נקראת גם: הסופה במזרח התיכון 2013). בין 10 ל-14 בדצמבר 2013 פקדה הסופה את חלקו המערבי של המזרח התיכון. הסופה, הנדירה בעוצמתה יחסית לאזור, הייתה מלווה בירידת משקעים רבים ובטמפרטורות נמוכות הנחשבות לקיצוניות באזור. הסופה גרמה למספר הרוגים ולנזקים גדולים ברכוש במדינות האזור. המערכת שיצרה את הסופה נוצרה בעקבות שילוב של אפיק רום ו־2 שקעים ברומטריים (אזור הנמצא בתת-לחץ ביחס לסביבתו) שנוצרו תחתיו. אפיק רום קר במיוחד גלש לאזור הים התיכון מצפון והוביל לטמפרטורות נמוכות במיוחד בגובה הקרקע ובמפלסים ברומטריים שונים. אפיק הרום נשאר סטטי במקומו כ־4 ימים, החל מ־10 בדצמבר ועד 14 בדצמבר, בשל רכס ברומטרי חזק במערב אירופה, ובמהלך שהותו באזור נוצרו תחתיו שני שקעים ברומטריים, שנעו מאזור הים התיכון לאזור סוריה והובילו ליצירת עננות משקעים.

בשל מיקומו של השקע ומעברו בצפון ישראל, ומשטר הרוחות שנגזר ממיקום זה, התרכזו תחילה עיקר המשקעים (ובהתאמה, מרבית השלג שירד) באזור המרכז, ורק בשלב מאוחר יותר התפשטו לצפון. במהלך ערבו של יום רביעי 11 בדצמבר החלה ירידת שלגים והערמות באזור דרום הר חברון וגוש עציון, ובמהלך הלילה גם בירושלים. בבוקר יום חמישי 12 בדצמבר הוסיף לרדת שלג באזורים אלה, אך הוא נחלש במהלך היום. במהלך שעות הערב החלו שוב לרדת שלגים כבדים באזורים אלו, ובנוסף גם בשומרון. שלג באזור צפון ישראל החל לרדת באופן משמעותי בבוקר יום שישי ה־13 בדצמבר. במהלך יום זה והיום שלאחריו המשיכו לרדת שלגים כבדים באזורי הארץ הגבוהים בצפון והמרכז ושלג ירד גם בהר הנגב. בהרי הדרום לא ירד שלג. הסערה התאפיינה בפרק זמן ארוך במיוחד שבו ירדו הטמפרטורות לערכים שמאפשרים ירידת שלג, לצד כמות משקעים גבוהה במיוחד, ובעקבות כך נמדדה הערמות שלג כבדה באזורים רבים. שלג נערם בירושלים לגובה של למעלה מ-50 סנטימטרים ובשכונות הגבוהות והמערביות אף 80 סנטימטרים.

ראו גם

• הסופה במזרח התיכון (2013)
• שלג 1950

קישורים חיצוניים

https://www.weather2day.co.il/forum?p=361604, באתר weather2day

הערות שוליים

1.שאלות ותשובות מקור ישראל סימן קה, ספר ברכות המים, מובא בספרו של הרב עובדיה יוסף חזון עובדיה שבת כרך ב' עמוד של).