טרוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקזים חד-פעמיים
נקז משנת 1850

טרוֹקַראנגלית: trocar; ובעברית: נקַז) הוא מכשיר המשמש לניקוז הצטברויות של נוזלים או גזים מחלל הגוף ולניתוח זעיר פולשני הנועד לספק גישה לחלל בגוף (למשל, חלל הבטן, באזור החזה) ולשמר את הפתח באמצעות צינורית.

בישראל מקובל להשתמש במונח טרוקר לתיאור פרוצדורה של נקז חזה.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושו העיקרי של הנקז, הוא באמצעות החדרתו למקומות שונים בגוף לצורך ניקוז הצטברויות של נוזל, דם או אוויר (למשל במקרה של חזה אוויר בלחץ או חזה דם).

ברפואה המודרנית נעשה שימוש בטרוקר לביצוע ניתוחים זעירים. הטרוקר המודרני מובנה בתוך צינורית (בדומה לוונפלון) מוחדר לגוף במיקום המיועד ולאחר שנשלף הטרוקר מן הצינורית, יכול המנתח להתבונן דרך הצינורית בחלל באמצעות אנדסקופ ולבצע ניתוחים באמצעות כלי חיתוך, מכשירי אחיזה וכלים ייעודיים אחרים.

הנקזים עשויים טיטניום, פלדה או פלסטיק ומיועדים לשימוש חד פעמי או לשימוש חוזר.

רפואה וטרינרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה וטרינרית נעשה שימוש בנקזים לניקוז הצטברויות של גזים בכרסם של בעלי חיים מעלי גירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרוקר בוויקישיתוף
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.