נקז מוח
נקז מוח (באנגלית: Cerebral shunt) מבוצע במקרה שבו מצטבר נוזל המוח (CSF) בחלל המוח, בדרך כלל בעקבות הידרוצפלוס.
הגורמים להצטברות נוזל המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הידרוצפלוס לרוב נוצר בעקבות חסימה בניקוז נוזל המוח (CSF), מחדרי המוח לעמוד השידרה ומשם לניקוז בגוף, נוזל המוח נוצר במחזוריות ומשמש להגנה על רקמת המוח, והניקוז הקבוע שלו חיוני כדי שלא ייווצר לחץ תוך-גולגולתי. בנוסף מצב זה עלול לקרות כתוצאה מייצור עודף של CSF. החסימה עלולה להיות מוּלדת (לרוב בפגים מתחת ל-1,000 גרם) או להיגרם כתוצאה ממחלה, גידול ו/או טראומה לגולגולת או לעמוד השדרה. הפרעות בספיגת הנוזלים בחדרי המוח יכולה להיגרם ממגוון סיבות כגון: מחלות זיהומיות, דימומים עקב שבץ או זקנה.
אצל אדם מבוגר, עצמות הגולגולת סגורות ולכן מצב של הידרוצפלוס ועליית לחץ הנוזל במוח יביא לסימנים חמורים, כגון: הפרעה בהכרה, כאבי ראש, הקאות, בעיות בזיכרון, בעיות התנהגות, הפרעות בהליכה ואי-שליטה על הסוגרים. בנוסף לכך, ייתכנו כאבי ראש בעיקר באזור המצח, בחילות והקאות וכן טשטוש ראייה כתוצאה מלחץ על עצבי הראייה. הסיבה השכיחה להיווצרות הידרוצפלוס במבוגרים, היא גידולים החוסמים את מערכת החדרים, דימום (הנגרם מיתר לחץ-דם או משינויים טרשתיים של כלי הדם במוח), מומים בכלי דם או טראומה.
ללא קשר לסיבה, הנוזל מצטבר בחלל המוח. לחץ על רקמת המוח בסופו של דבר גורם לעיוותים ופגיעות מוחיות. אצל מבוגרים הסימנים מופיעים מהר, מאחר שנפח הגולגולת אצלם קבוע והיא אינה יכולה להתרחב כמו אצל תינוקות. תינוקות, עוברים וילדים החולים במחלה סובלים מראש מוגדל, ללא קשר לפנים, מאחר שעצמות הגולגולת מתרחבות וחופשיות עדיין. גמישות זו מאפשרת פגיעה קלינית נמוכה יותר אצל תינוקות, מה שמאפשר טווח זמן לתיקון בלי שבהכרח ייווצר נזק משמעותי.
החדרת הנקז[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ונמשך כשעה המנתח מבצע שלושה חתכים: בראש, בצוואר ובבטן. במהלך הניתוח מוחדרת צינורית עשויה סיליקון ובה שסתום חד כיווני (הנפתח ונסגר בהתאם ללחץ בתוך הראש) לתוך חלל המוח על מנת לעקוף את החסימה ב-Arachnoid granulation ולנקז את עודפי ה-CSF אל אזורים אחרים בגוף. בדרך כלל מנוקז הנוזל לחלל הבטן, אך ישנן חלופות אחרות, התלויות לפעמים במבנה האנטומי של החולה.
כאשר צינורית השאנט פועלת כראוי, מתאפשר לחולה לנהל אורח חיים תקין ומלא בלי הפרעות לתפקוד היומיומי. נדרשת ערנות לסימני חסימה, שעלולים להצביע על צורך בשחזור השאנט (repair).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.