יאן סטיקה

יאן סטיקה
Jan Styka
לידה	8 באפריל 1858; לבוב, האימפריה האוסטרית
פטירה	28 באפריל 1925 (בגיל 67); רומא, ממלכת איטליה
מקום קבורה	פורסט לאון ממוריאל פארק
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות בווינה
תקופת הפעילות	1878–1925 (כ־47 שנים)
תחום יצירה	ציור
יצירות ידועות	פנורמת רסלאביצה
צאצאים	Adam Styka

יאן סטיקה (בפולנית: Jan Styka‏; 8 באפריל 1858 – 11 באפריל 1925) היה מאייר ומשורר וצייר פולני, שזכה להפקת פנורמות דתיות היסטוריות גדולות. ידוע גם כנואם פטריוטי - נאומיו הודפסו בשנת 1915 בצרפתית L'ame de la Pologne (נשמת פולין).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של קצין צ'כי באוסטריה-הונגריה, סטיקה למד בבית הספר בלמברג (לבוב) ובהמשך למד באקדמיה לאמנויות יפות בווינה, אוסטריה. הוא התגורר בקרקוב בשנת 1882 ושם למד ציור היסטורי אצל יאן מטייקו. בהמשך הוא חזר ללבוב ופתח שם סטודיו יחד עם הצייר ההיסטורי הפולני ווייצ'יך קוסאק, הם יצרו את יצירתו המפורסמת ביותר בפולין - פנורמת Racławice. מאוחר יותר הוא נסע לאיטליה לזמן קצר לפני שעבר לצרפת, שם נחשף לתנועות האמנות הגדולות במונמארטר ובמונפרנאס ושם בילה חלק גדול מחייו.^[1]

בין עבודותיו החשובות של סטיקה ניתן למנות את הסצנה הגדולה של "פטרוס הקדוש המטיף את הבשורה בקטקומבות" שצויר בפריז בשנת 1902. הפנורמות הנודעות שלו כוללות "מרטידרום הנוצרים בקרקס של נירו" (1897), ו "קרב רסלאביצה" שצויר בשנת 1894.^[2]

סטיקה נפטר בשנת 1925 ונקבר ברומא. עם זאת, בשנת 1959 הועברו שרידיו לארצות הברית לצורך לקבורה ב"היכל האלמוות "בבית העלמין בקליפורניה.^[3]

הבנים טדאוש "תדה" סטיקה (1889–1954) ואדם סטיקה (1890–1959) היו שניהם ציירים.

הצליבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1910 צייר סטיקה את דיוקנו של הפסנתרן המוערך והמדינאי הפולני, איגנצי יאן פדרבסקי, הנמצא כעת במוזיאון הלאומי של פולין בפוזנן. בעבר, לקראת סוף המאה ה-19, פדרבסקי הזמין את סטיקה לצייר את מה שיהפוך ליצירתו המפורסמת ביותר. במקור נקרא "גולגולתא" (השם הארמי של אתר הצליבה של ישו), הציור נודע בפשטות בשם "הצליבה". קטע זה הוא פנורמה עצומה שאורכה 59 מטר (59 מטר) וגובהה 14 מטר.

לצליבה היסטוריה מרתקת. עם הזמנתו בשנת 1894 נסע סטיקה לירושלים להכין רישומים, ולרומא, שם קיבל ברכה על ידי האפיפיור לאו השמיני.^[4]

הציור הוצג בוורשה בהצלחה רבה ב־22 ביוני 1897. הוא הוצג ברבות מהערים הגדולות באירופה, לפני שעשה את דרכו לאמריקה, להצטרף לתערוכת סנט לואיס בשנת 1904. הציור נתפס כאשר שותפיו האמריקאיים של סטיקה לא שילמו את מיסי המכס, ונחשב לאבוד במשך כמעט ארבעים שנה. בשנת 1944 נמצא הציור, מגולגל סביב עמוד ונפגע קשות, לאחר ששכן במרתף של חברת האופרה בשיקגו במשך עשרות שנים.^[5]

הציור נרכש על ידי איש העסקים האמריקני, הוברט איטון, והציור שוחזר על ידי בנו של יאן סטיקה, האמן אדם סטיקה. הוא מוצג בהיכל הצליבה בבית העלמין של פארק Memorial Park בגלנדייל, קליפורניה.

בשנים 2005–2006 עבר הציור שיקום מסיבי כחלק מחגיגת המאה למקום.