יבשת שקועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה טופוגרפית של זילנדיה

יבשת שקועה היא אזור של קרום יבשתי שגודלו נרחב אך הוא נמצא ברובו מתחת לפני הים. מונח זה משמש כמה פליאוגאולוגים וגאוגרפים בהתייחס לכמה יבשות (שאף אחת מהן אינה גדולה כמו כל אחת מהיבשות המוכרות).

ההגדרה של מונח זה אינה ברורה. אם שברי יבשות ומיקרו-יבשות שקטנים מ-2,500,000 קמ"ר, שהם כשליש משטחה של יבשת אוסטרליה, אינם נכללים, אז זילנדיה (בעלת שטח של כ-4,900,000 קמ"ר) תהיה המאפיין הגאולוגי היחיד שניתן לסווגו כיבשת שקועה.

יבשות שקועות נוספות הן, לדוגמה, ברינגיה, דוגרלנד, רמת קרגלן, מאוריציה, סאהול וסונדה.

לאורך זמן רב אנשים חיפשו אחרי יבשות שקועות והועלו השערות לגבי "יבשת אבודה" אפשרית מתחת למי האוקיינוס האטלנטי.[1][2] בשנות ה-30 נערך גם חיפוש אחר למוריה, שחשבו כי הייתה יבשת שקועה בין חופי הודו ואפריקה.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ATLANTIS SEARCH SHIFTS TO AEGEAN; Lost Continent Legend Held Based on False Statistics 1966 New York Times
  2. ^ "A Submerged Continent". Los Angeles Times. 4 באפריל 1882. נבדק ב-2019-05-28. Ignatius Donnelly has recently published a work in defence of the story that a continent known among the ancients as Atlantis was sunk in the Atlantic Ocean by an earthquake. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Submerged continent". The Sydney Morning Herald. 28 בנובמבר 1932. {{cite web}}: (עזרה)