יגור מאייר

יגור מאייר
Егор Мейер
לידה	14 במרץ 1823 (יוליאני); נובגורוד, רוסיה
פטירה	29 בינואר 1867 (יוליאני) (בגיל 43); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית עלמין סמולנסקי
מקום לימודים	האקדמיה הקיסרית לאמנויות
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2

יגור מאייר (ברוסית: Егор Мейер;‏ 1820/1823 – 29 בינואר 1867) היה צייר וחוקר נוף רוסי שבילה חלק מהקריירה שלו בסיביר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1839, הוא החל ללמוד באקדמיה האימפריאלית לאמנויות; במיוחד השתתף בסדנאות ציור הנוף של מקסים וורוביוב.^[1] לאחר שסיים שנה אחת בלבד, הוא כבר קיבל הזמנה לצייר נופים של ארמון אלכסנדר. מ-1841 עד 1842, הוא השתתף במשלחת מדעית להרי אלטאי וסיאן בראשות חוקר הטבע, פיוטר צ'יחאצ'יוב. הציורים שעשה זכו במדליית כסף באקדמיה ב-1843.

לאחר 1844, הוא התגורר באודסה.^[2] מאוחר יותר באותה שנה, הוא זכה בתואר "אמן", קיבל מדליית זהב מהאקדמיה והתחתן. הוא גם קיבל קצבה עבור לימודים באירופה ונסע לאיטליה, אך נאלץ לחזור בשנת 1849 כאשר כל משתלמי האקדמיה הוחזרו לרוסיה.

כדי לשמור על הקצבה שלו, הוא נסע ברחבי דרום רוסיה, שלח ציורים לאקדמיה, אבל זה לא הספיק לו לפרנסה. ב-1851, הוא התנצל על כך שלא שלח אותם לאקדמיה, כי נאלץ למכור אותם לעזור בפרנסת משפחתו. ב-1853, לאחר שהגיש עבודות שעשה בחצי האי קרים (הוא שהה שם עם תלמידתו סופיה סוחובו-קובילינה), הוא זכה בתואר "אקדמי".

שנתיים לאחר מכן, הוא עבר לסיביר, השתקע בניקולייבסק-על נהר אמור, שם הקים בית קטן וסטודיו. הוא צייר יצירות בעלות אופי אתנוגרפי ואייר ספרים של חוקרים כמו ריצ'רד מאאק, לאופולד שרנק, ולב שטרנברג. הוא גם צייר את התמונה האחרונה של הפריגטה הרוסית, "פאלאדה" לפני שטובעה. ב-1855, הוא עזר להדוף נחיתה שבוצעו על ידי כוחות אנגלו-צרפתים במפרץ דה-קסטרי.

מ-1855 עד 1858, הוא ליווה משלחת של החברה הגיאוגרפית הרוסית, וערך שרטוטים של בניית הערים הרוסיות הראשונות במזרח סיביר. בשנת 1858 הוענק לו מסדר סטניסלאוס הקדוש. ב-1861 כיהן בוועדה שסייעה בקביעת הגבול הסיני-רוסי.

בשנת 1863, בריאותו החלה להיכשל והוא חזר לסנט פטרסבורג, שם המשיך לצייר סצנות של סיביר כדי לסייע בתמיכה בחינוך האמנותי של בנותיו. הוא נפטר בבית חולים בשנת 1867.