אודסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוֹדֵסָה
Одеса
Coat of Arms of Odessa.svg
סמל אודסה
Flag of Odessa.svg
דגל אודסה
Odessa-Montage-2016.png
פוטומונטז' של אודסה
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז אודסהמחוז אודסה אודסה
מחוז משנה Flag of Odessa, Ukraine (1999).svg אודסה
ראש העיר גנאדי טרוחאנוב[1]
רשות מחוקקת מועצת העיר אודסה
תאריך ייסוד 2 בספטמבר 1794
שטח 236.9 קמ"ר
גובה 50 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,010,783[2] (2017)
 ‑ במטרופולין 1,200,000 (2014)
 ‑ צפיפות 4,256 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 46°28′N 30°44′E / 46.467°N 30.733°E / 46.467; 30.733קואורדינטות: 46°28′N 30°44′E / 46.467°N 30.733°E / 46.467; 30.733
אזור זמן UTC +2
www.omr.gov.ua
לוגו העיר
בית האופרה של אודסה
המוזיאון הימי
המוזיאון הארכאולוגי

אוֹדֵסָהאוקראינית: Одеса; ברוסית: Одесса) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה. אוכלוסייתהּ מונה כ-1,010,783 נפש (נכון ל-2017), ובכך היא העיר השלישית בגודלהּ (מבחינת האוכלוסייה) באוקראינה, אחרי קייב וחרקוב.[3]

זהו נמל ים המסחרי הגדול ביותר באוקראינה והעיר מהווה עיר מרכזית בתחומי מסחר, תעשייה ותיירות ולמרכז מדעי מוביל.

מימיו של נמל אודסה אינם קופאים בחורף, אך הוא בעל ערך צבאי מוגבל בלבד. השליטה של טורקיה על הדרדנלים והבוספורוס איפשרה לנאט"ו לשלוט על התעבורה הימית בין אודסה לים התיכון. למעשה, באודסה יש שני נמלים גדולים: אודסה עצמה, ויוז'ני (שהוא גם נמל נפט בינלאומי חשוב), הנמצא בפרברי העיר. נמל חשוב נוסף, צ'ורנומורסק, נמצא מדרום מערב לאודסה. יחד הם מהווים מרכז תחבורה גדול, המתחבר גם לקווי מסילות ברזל. מפעלי זיקוק ועיבוד הנפט והכימיקלים של אודסה מקושרים לקווי הצינורות האסטרטגיים של רוסיה ושל האיחוד האירופי והיא משמשת גם בסיס מרכזי לצי האוקראיני.

במאה ה-19 הייתה זו העיר השלישית בגודלה גם באימפריה הרוסית, אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג. בהיסטוריה האדריכלית שלהּ ניכרת השפעה ברורה של הסגנונונות הצרפתיים והאיטלקיים, כמו הבארוק, הרוקוקו והגותי, שהיו נפוצים יותר במערב אירופה (על אף שמדינות אלה מעולם לא שלטו שם). אודסה התברכה תמיד באווירה של חופש ומוזיקה קלאסית, ושימשה כחלון לעמי ים התיכון. העיר הייתה עיר נמל חופשית מ-1819 ועד 1858. בתקופה הסובייטית היא הייתה עיר הנמל החשובה ביותר של ברית המועצות וגם בסיס של הצי הסובייטי. ב-1 בינואר 2000 הוכרז הנמל של אודסה כנמל חופשי וכאזור סחר חופשי לעשרים וחמש שנה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אודסה הוענק לראשונה בינואר 1795 והוא נובע משמו של היישוב אודסוס (ביוונית עתיקה: Ὀδησσός). בתקופה ההיא נהוג היה להעניק ליישובים שנכבשו מידי העות'מאנים שמות יווניים (כמו סבסטופול, טירספול וחרסון).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד ושנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל מייסדת העיר, יקטרינה השנייה
איורו של איוואן אייוואזובסקי אודסה בליל ירח מלא. 1846

במאה ה-14 סחרו באזור טטרים קרימאים. החל משנת 1529 הייתה אודסה בשליטתה של האימפריה העות'מאנית. בזמן המלחמה העות'מאנית-רוסית כבשו הכוחות הרוסיים בפיקודו של אדמירל דה-ריבס (אשר היה ספרדי במוצאו) את היישוב הטרטרי ח'אדדזיביי ואת המבצר הטורקי אני-דוניא, ליד מיקומה הנוכחי של העיר.

אודסה נוסדה רשמית ב-1794 כמבצר רוסי ימי על אדמות שנכבשו מטורקיה, כתוצאה מהסכם יאש ב-1792. הצארינה יקתרינה השנייה החליטה לקרוא לעיר על שם המושבה היוונית־רומית העתיקה אודסוס בתרקיה, בעיקר מסיבות פוליטיות, על מנת למשוך סוחרים זרים.

העיר הפכה תוך זמן קצר לסיפור הצלחה גדול. התרחבותה הראשונית הייתה בעיקר הודות לפעילותו של הדוכס ארמאן עמנואל רישליה, ששירת כמושל העיר בשנים 1803–1814. לאחר שברח מהמהפכה הצרפתית הוא שירת בצבאה של יקטרינה כנגד הטורקים. הוא שתכנן את התשתית של העיר ואת צורתה. רישליה נחשב אחד האבות המייסדים של אודסה.

ב-1819 הפכה אודסה לעיר נמל חופשית, מעמד עליו שמרה עד 1879. היא נעשתה לביתם של אוכלוסיות מגוונות, כמו רוסים, אוקראינים, יהודים, יוונים וסוחרים שייצגו לאומים אירופיים רבים. האופי הקוסמופוליטי שלה תועד על ידי המשורר הרוסי הגדול פושקין, שחי בגלות פנימית באודסה בשנים 18231824. במכתביו הוא מספר כי אודסה היא עיר שבה "אפשר להריח את אירופה. מדברים צרפתית ויש עיתונים ומגזינים אירופאים לקריאה".

התרחבותה של אודסה הופסקה בשל מלחמת קרים בשנים 18531856. בזמן המלחמה הופגזה אודסה על ידי כוחות בריטיים וצרפתיים, אך היא התאוששה בזריזות, והגידול בסחר הפך את אודסה לנמל יצוא החיטה הגדול ביותר ברוסיה. ב-1886 חוברה העיר במסילת ברזל לקייב וחרקוב, וכן ליאשי שברומניה.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1905 פרצה באודסה התקוממות של פועלים, שנתמכה על ידי הצוות של אוניית המלחמה הרוסית פוטיומקין והעיתון איסקרה של לנין. סרטו המפורסם של סרגיי אייזנשטיין משנת 1925 "אוניית הקרב פוטיומקין" מתעד את ההתקוממות, וכולל סצנה שבה מאות אזרחים רוסים נרצחים על מדרגות האבן הגדולות (הידועות בשם מדרגות פוטיומקין), באחת מהסצנות המפורסמות בתולדות הקולנוע הרוסי בפרט והקולנוע בכלל. במעלה המדרגות המובילות לנמל, עומד פסל של רישליה. הטבח התקיים למעשה ברחובות הסמוכים, ולא על המדרגות עצמן, אך הסרט גרם לרבים לבקר באודסה על מנת לראות את מקום "הטבח". "מדרגות אודסה" ממשיכות להיות אטרקציה תיירותית באודסה. הסרט נעשה באולפני הסרטים של אודסה, אחד מהאולפנים הוותיקים ביותר בברית המועצות לשעבר.

לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917 ובזמן מלחמת העולם הראשונה, אודסה הוחזקה על ידי מספר קבוצות, כולל ה"צאנטרלנה ראדא" האוקראיני, הצבא הצרפתי, הצבא האדום והצבא הלבן. לבסוף, ב-1920, השתלט הצבא האדום על אודסה ואיחד אותה עם הסובייט האוקראיני, שמאוחר יותר נעשה לחלק מברית המועצות.

תושבי אודסה סבלו מאוד מרעב גדול ששרר בשנים 19211922 כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – המצור על אודסה, טרנסניסטריה, הטבח באודסה

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה אודסה לאחר מצור והוחזקה בידי כוחות גרמניים ורומניים מ־1941 ועד 1944, העיר סבלה הרס רב והרוגים רבים.

כ-280,000 תושבי אודסה, ברובם יהודים, נרצחו או גורשו במהלך המלחמה, במה שקרוי הטבח באודסה. חלקים רבים מאודסה נפגעו באפריל 1944, כאשר הצבא האדום שחרר את העיר. העיר הייתה אחת מארבע הערים הראשונות שקיבלו את התואר "עיר גיבורה" ב־1945.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה נפתחו מפעלי תעשייה רבים והעיר הפכה למרכז, תעשייתי חשוב כשנמל בים שלה היה לנמל הגדול ביותר שלחופי הים השחור. העיר התפתחה מאוד והייתה לאחת הערים המתויירות ביותר וליעד תיירותי מועדף בתיירות הפנים של ברית המועצות.

בשנת 1952 נבנתה תחנת הרכבת של אודסה ובשנת 1961 נחנך נמל התעופה הבינלאומי אודסה

העיר גדלה מאוד ובשנת 1974 העיר הפכה לעיר בת מיליון תושבים לאחר שבמפקד האוכלוסין נרשמו 1,000,000 איש.

אוקראינה העצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1991, לאחר נפילת ברית המועצות, נעשתה העיר חלק מאוקראינה העצמאית.

אודסה נחשבת למרכז תעשייתי והתעשייה בה כוללת בניית ספינות, זיקוק נפט, כימיקלים, עיבוד מתכות ומזון והיא מהווה בסיס מרכזי של הצי האוקראיני ובסיס צי הדיג.

בשנת 2014 העיר הייתה לאחד ממוקדי העימותים בתקופת מלחמת האזרחים באוקראינה, לאחר שפרצו מהומות נגד השלטון החדש בראשות פטרו פורושנקו, שדוכאו מהר מאוד.

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת האימפריה הרוסית העיר היוותה למרכז המחוזי של פלך אודסה ופלך חרסון.

על ניהול העיר מופקדת מועצת העיר ובראשה עומד ראש עיריית אודסה, הגוף הניהולי הוא ועדת ההוצאה לפועל של המועצה העירונית.

באודסה ארבעה מחוזות אדמיניסטרטיביים:

  • מחוז קייב,
  • מחוז מלינובסקי,
  • המחוז הסמוך לים (פרימורסקי),
  • מחוז סובורוב.

העיר אודסה גובלת עם החבלים הבאים: חבל אווידיפול, חבל בליאבסקי וחבל לימאן הנמצאים מחוז אודסה.

אכיפת חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף השיטור העירוני היא משטרת הסיור של העיר אודסה (Патрульна поліція у м.Одесі) ומשטרת מחוז אודסה, המהווים חלק מהמשטרה הלאומית של אוקראינה. מטה המשטרה שוכן ברחוב היהודי 12, בעיר אודסה.

גאוגרפי ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודסה נמצאת על גבעות מדורגות, הצופות על מפרץ אודסה הקטן. חלק גדול מהעיר כול המרכז ההיסטורי שוכנים על גבעה בגובה 50 מטר מעל פני הים.[4][5].

חופי אודסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובע הנופש ארקדיה
מראה מהאוויר של חופי אודסה

חופי אודסה משתרעים לאורך מאות קילומטרים,לאורך החופים מתפתל שביל "דרך הבריאות" האסור לתנועת כלי רכב ומיועד לאופניים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר בעיר נוח ויבש (במונחים מזרח אירופיים), עם טמפרטורות ממוצעות בינואר של 2- מעלות וביולי של 22 מעלות. באודסה יש רק כ-350 מ"מ גשם בשנה[6].

הטמפרטורה הממוצעת מגיעה לכדי 10.7 מעלות °C, כמות המשקעים השנתית — 456 מ"מ[7].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר
התושבים
באודסה
[8][9][10][11]

שנה איש[12]
1795 2,349
1,800 6,000
1802 9,000
1813 35,000
1829 52,000
1832 60,000
1844[13] 77,800
1849 86,729
1858 104,200
1863 118,900
1866 119,400
1873 193,513
1880 217,000
1885 240,600
1891 297,600
1892 327,725
1897[14] 403,815
1907 449,700
1910 506,000
1911 498,100
1912 635,000
1914 481,500
1915 504,615
1920 454,200
1923 316,800
1925 325,354
1926 411,400
1936 534,000
1937 548,190
1939 601,651
1956 607,000
1959 667,182
1964 721,000
1966 753,000
1967 776,000
1970 892,000
1973 962,000
1974 1,000,000
1981 1,072,000
1989 1,115,371
1991 1,100,700
1995 1,060,000
1998 1,027,600
2001 1,029,049
2005 1,00,7131
2008 994,739
2009 1,008,604
2010 1,009,204
2011 1,009,100
2012 1,008,200
2013 1,014,900
2014 1,017,000
2015 1,016,500
2016 1,010,800

מספר התושבים בעיר נכון ל-1 בינואר 2017 נאמד ב¯993,120 תושבי קבע ו-1,00,783 איש בסך הכל.

במפקד האוכלוסין האוקראיני משנת 2001 אוכלוסיית העיר עמדה על 1,029,049 תושבים (מהם — 480,341 גברים, שהיוו 47% ו-548,708 נשים, שהיוו 53%), מספר התושבים — 1,010,298.

בעיר ישנה קהילה גדולה של יהודים. על פי מפקד אוכלוסין משנת 1897 חיו באודסה 124 אלף יהודים שהיוו 30,5% מכלל האוכלוסייה (שעמדה על 404 אלף תושבים). ברם, משנות ה-70 מספר היהודים הלך ופחת.

נכון לשנת 1989 התפלגות האוכלוסייה היה כדלקמן: 48,9% אוקראינים, 39,4% רוסים, 5,4% יהודים, 1,5% בולגרים ואחרים.

דמוגרפיה
כמות באלפים (נכון לשנת 2001)[15]

אוקראינים 622,9 (61,6 %)
רוסים 292,0 (29,0 %)
בולגרים 13,3 (1,3 %)
יהודים 12,4 (1,2 %)
מולדבים 7,6 (0,7 %)
בלארוסים 6,4 (0,6 %)
ארמנים 4,4 (0,4 %)
פולנים 2,1 (0,2 %)
בסך הכל 1010,3 (100,0 %)

בעיר יש עירוב של לאומים רבים, כאשר הקבוצות האתניות העיקריות הן אוקראינים, רוסים ויהודים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל המשא בנמל אודסה
מראה אווירי אל נמל אודסה

באודסה — נמל הים הגדול ביותר באוקראינה[16][17], דרכו מגיעות כל הסחורות אל העיר והוא מהווה גורם משמעותי בכלכלת העיר. משנת 2014 שוכן בעיר גם המטה המרכזי של הצי האוקראיני (שעבר לשם מסבסטופול, בעקבות סיפוח חצי האי קרים) והעיר נחשבת לאחד ממרכזי המסחר הגדולים במזרח אירופה[18].

נכון לשנת 2011 המגזין "פוקוס" הכתיר את אודסה בתור העיר בעלת איכות החיים הגבוהה ביותר באוקראינה[19].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוניקולר של אודסה, 2007
תחנת הרכבת של אודסה
תחנת האוטובוסים המרכזית באודסה

העיר מהווה לצומת תחבורה חשוב באוקראינה ובה תחנת רכבת, רשת אוטובוסים, רכבת קלה וחשמלית (הפעילה מאז 1910), פוניקולר (שנחנך ביוני 1902) ונמל תעופה בינלאומי הנמצא במרחק של כ-7 ק"מ ממרכז העיר ומשרת את העיר והמחוז. בעבר היו תוכניות לחנוך רכבת תחתית, אך תוכניות אלה לא יושמו לבסוף.

מנמל התעופה הבינלאומי יוצאות טיסות סדירות לווינה מדי יום (Austrian Airlines ו-Ukraine International) וחברת התעופה Ukraine International אף מוציאה טיסות ישירות לנתב"ג, איסטנבול, לנקה, ורשה, מינסק ואף לקייב בטיסות פנים.

בעיר אודסה 2 תחנות אוטובוסים (תחנת פריבוז והתחנה המרכזית).

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקשורת הסלולרית בעיר מופעלת על ידי חמישה מפעילות סלולר אוקראיניות: קייבסטאר, Vodafone אוקראינה, אינטרטלקום, Lifecell וחברת TriMob. משנת 2012 בעיר פועלת רשת Wi-Fi במספר אתרי תיירות (רשת City Public Internet Acces)[20][21]. בעיר פועלות גם ספקיות תקשורת נוספות כדוגמת: אוקרטלקום, TENET‏, Briz ו-Vega.

בעיר יש יותר מששים עיתונים, למעלה מעשרים תחנות רדיו וכ-19 ערוצי טלוויזיה.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון צ'רנומורץ

אודסה היא אחד ממרכזי הספורט הגדולים באוקראינה ובה בתי ספר להחלקה על הקרח, שחמט, אגרוף, אתלטיקה, כדורגל, כדורסל וספורט מים[22]

בעיר מספר מגרשי כדורגל: אצטדיון צ'רנומורץ, אצטדיון ספרטק, אצטדיון סק"א ואצטדיון דינמו.

העיר מיוצגת בליגת העל האוקראינית בכדורגל על ידי קבוצת צ'רנומורץ אודסה. בעבר התקיימה קבוצת כדורגל בשם סק"א אודסה.

העיר יוצגה בעבר גם בתחום כדורעף נשים על ידי קבוצת ג'ינסטרה, שזכתה במספר אליפויות לאומיות וקבוצת דיאמאנט אודסה, בתחום כדורעף גברים.

אודסה מיוצגת גם בליגת העל האוקראינית בכדורסל על ידי קבוצת הכדורסל "אודסה", שזכתה בעבר בגביע האוקראיני.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל ובית המלון "אודסה"

אודסה היא מרכז תיירותי פופולרי. אזור הנופש של אודסה משתרע על קילומטרים רבים לחופי הים השחור ומכונה בשם רובע אקדמיה ובו מרחצאות רפואיים רבים בתוך העיר ובסביבתה, בתי מרפא, מסעדות, מועדוני לילה שפעילים 24 שעות ביממה ובתי מלון.

למשפחתו של לב טולסטוי היה ארמון בעיר, שעדיין ניתן לבקרו.

מרבית בתי העיר מהמאה ה-19 נבנו מאבן גיר שנחצבה בסמוך. המחצבות הנטושות הורחבו מאוחר יותר על ידי מבריחים בני המקום, בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה ושימשה גם לוחמים פרטיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. ההרחבות הרבות יצרו מבוך מסובך של מנהרות תת-קרקעיות מתחת לאודסה, הידועות כ"קטקומבות". כיום הן מהוות אטרקציה לתיירים אוהבי אתגרים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האופרה של אודסה

באודסה עשרות מוזיאונים ותיירות ובה פועל אולפן הסרטים של אודסה המארגן את פסטיבל הסרטים הבינלאומי באודסה.

בעיר פועלים מספר בתי תיאטרון, לרבות: התיאטרון האקדמי הלאומי לאופרה ובלט של אודסה, ששוכן במבנה שנבנה בשנים 1884-1887 ועל בימתו הופיע שליאפין.

באודסה פועלים גם התזמורת פילהרמונית המחוזית של אודסה, התיאטרון האקדמי לקומדיה מוזיקלית של אודסה, תיאטרון הדרמה הרוסי האקדמי של אודסה, תיאטרון הדרמה המוזיקלי האקדמי האוקראיני של אודסה, הקרקס הממלכתי של אודסה ועוד[23]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית פראוברז'נסקי באודסה

בעיר קיימת קהילה גדולה מאוד של נוצרים, רובם מהכנסייה הפרבוסלבית הרוסית, אך יש גם קתולים, לותרנים ופרוטסטנטים. בעיר פועלות מספר כנסיות.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התפרקות ברית המועצות כמות המוסלמים בעיר עולה בהתמדה. אם בשנת 1989 עמד מספרם על אלפים בודדים, כעת מספרם נאמד ב-30 אלף איש, בשל הגירה של טורקים רבים[24]. מאז תחילת העשור השני של המאה ה-21 בעיר פועל מסגד מרכזי[25].

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכיה מוצבת מול מדרגות פוטיומקין בלב העיר מדי חנוכה

היהודים החלו להגיע לעיר במחצית המאה ה־19, כאשר העיר הייתה נמל חופשי (משוחרר ממכס), ועסקו בעיקר במסחר זעיר. הקהילה היהודית גדלה משמעותית עד כי ב־1897 הוערכה אוכלוסיית היהודים בכ־165,000 איש, שהיוו 37% מהאוכלוסיית העיר, ובכך הייתה זו הקהילה היהודית הגדולה ברוסיה.

במאה ה־19 התגבשה באודסה תנועת ההשכלה היהודית: יהודים רבים למדו בבתי־ספר רוסיים ובאוניברסיטאות, ונוסד בה בית־ספר יהודי מודרני. בסוף המאה היא נעשתה לבסיס תמיכה חשוב ברעיונות הציונות. בעיר פעלו מלומדים וסופרים ציוניים בולטים, בהם אחד העם, יוסף קלוזנר, מנדלי מוכר ספרים, יהושע חנא רבניצקי וחיים נחמן ביאליק שכתב בה חלק נכבד משיריו.

לא מעט פוגרומים בקהילה היהודית פרצו באודסה בשנים 1821, 1859, 1871, 1882 ו־1905. לאחר הפרעות, ובמיוחד לאחר 1882 ובתום מלחמת העולם הראשונה, היגרו רבים מתושבי אודסה היהודים לארצות אחרות - בעיקר לארצות הברית. חלק מהעוזבים עלו לארץ ישראל. למרות הפוגרומים גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר בזכות היהודים שהגיעו מהאזורים הכפריים.

לאודסה יצא שם רע בקרב היהודים החרדים בתחום המושב והיא נודעה כעיר ש"אש גיהנום סביב לה", ביטוי המיוחס לרבי משה צבי מסאווראן.[26] הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") גר בעיר בין השנים 1897–1911, ושימש כראש ישיבה. הרב זוסיא פרידמן היה רב העיר במשך 40 שנים בין תרנ"ז (1897) לתרצ"ז (1937). כן כיהן כרב העיר הרב יוסף הלפרין. בשואה נספו כ-99,000 מתושבי אודסה היהודים.[27]

בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים גדלה העיר בשיעור גבוה. בין שנות השבעים לשנות התשעים, היגרו רוב יהודי אודסה לישראל, ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות. שכונת ברייטון ביץ' בדרום רובע ברוקלין בעיר ניו יורק זוכה לכינוי "אודסה הקטנה"' בגלל מספרם הרב של מהגרים רוסים ואוקראינים החיים בה. כמו כן, נוצרו בתקופה זו קהילות של תושבי אודסה לשעבר במוסקבה ובלנינגרד, בשל הגירה פנימית בקנה מידה גדול. האוכלוסייה היהודית בעיר מונה אלפים בודדים. בעיר שתי קהילות יהודיות; הקהילה המרכזית - קהילת חב"ד בראשות הרב אברהם וולף, וקהילה ליטאית ("תקוה") בראשות הרב שלמה בקשט, בנו של הרב חיים מנחם בקשט[28]. בקהילות אלו קיימים גני ילדים ובתי ספר יסודיים, תיכוניים, אוניברסיטה יהודית ובית יתומים[29][30].

השכלה ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודסה מהווה למרכז גדול של מדע והשכלה ובה שוכנת האוניברסיטה הלאומית של אודסה, שקיימת מאז מאי 1865 ובה למד גם הפיזיקאי הנודע ג'ורג' גאמוב.

בנוסף פועלים בעיר מוסדות להשכלה גבוהה כדוגמת: האוניברסיטה הלאומית לרפואה של אודסה, האוניברסיטה הלאומית לכלכלה של אודסה, האקדמיה למשפטים של אודסה והאוניברסיטה הממלכתית לחקלאות של אודסה ומכוני מחקר רבים נוספים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Odessa. Memories / Ed. By Nicolas V. Iljine; essay by Patricia Herlihy; сontributions by Bel Kaufman, Oleg Gubar and Alexander Rozenboim. — A Samuel and Althea Stroum Book, University of Washington Press, Seattle&London, 2003. — 144 p.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Одесса выбрала нового мэра - Новым мэром Одессы стал Геннадий Труханов - dumskaya.net
  2. ^ Чисельність населення (за оцінкою) на 1 січня 2017 року та середня чисельність за 2016 рік (01.01.2017)
  3. ^ גודל האוכלוסייה באוקראינה על פי יישובים, 2001.
  4. ^ Информация про г. Одессу на сайте Верховного Совета Украины
  5. ^ Трансграничное диагностическое исследование бассейна реки Днестр
  6. ^ METEOPROG.UA: Клімат Одеса
  7. ^ Погода и Климат — Климат Одессы
  8. ^ מפקד האוכלוסין של אודסה 2001
  9. ^ Одесса в Большой советской энциклопедии
  10. ^ Численность населения городов Украины по Всеукраинской переписи населения 2001
  11. ^ Статья в журнале «Держава» «Сколько действительно населения в Одессе?»
  12. ^ Почему одесские армяне учат украинские песни?
  13. ^ Вся Одещина. Адресная и справочная книга на 1926 год — с. 196
  14. ^ Результаты первой всеобщей переписи населения Российской империи 1897 г. по г. Одесса Херсонской губернии на сайте «Демоскоп Weekly»
  15. ^ Данные Всеукраинской переписи населения 2001а в Одесской области
  16. ^ Ассоциация портов Украины и всего Чёрного моря: члены
  17. ^ Ports of Ukraine
  18. ^ Одесса | о городе<
  19. ^ Где жить. Фокус представляет рейтинг лучших городов Украины
  20. ^ В Одессе ввели бесплатный Wi-Fi для туристов / Новости / proIT
  21. ^ "В Одессе появился бесплатный Wi-Fi". Одесский сайт о культурно-общественной жизни города. 
  22. ^ Новости спорта Одессы
  23. ^ tea-atr.com
  24. ^ Одесса и мусульманство
  25. ^ Мечеть Исламского культурного центра г. Одесса
  26. ^ תולדות רבני אודסה באתר מגדל. (ברוסית)
  27. ^ אודסה, באתר "יד ושם"
  28. ^ מידע על הקהילה
  29. ^ http://הרב%20שמציל%20את%20היתומים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4615559,00.html
  30. ^ http://www.chabad.odessa.ua/templates/blog/post.asp?AID=1658934&postid=25560&p=1 ;http://tju.od.ua/