יהדות פזארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהדות פזארו הייתה קהילה יהודית שהתגבשה בסוף המאה ה-15 בעיר פזארו שבאיטליה. כיום לא נותרה בעיר קהילה יהודית.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים הגיעו לפזארו בשנת 1300. קיימות מספר עדויות מהשנים 13671499 לקיומו של בית כנסת בעיר, בקומה העליונה של בית מגורים ברובע סן טרנציו[1]. היהודים התגוררו ברחבי העיר ועד המאה ה-17 לא הוקם בה רובע יהודי נפרד. בית הקברות היהודי (Campo dei Giudei) שכן מחוץ לעיר, כמקובל ביתר ערי איטליה באותם הימים[2].

הקהילה היהודית קמה לאחר ששליטי העיר הזמינו יהודים להתיישב בה ולעסוק במקצועות שהיו נפוצים אצל יהודי ימי הביניים, כלומר, הלוואה בריבית וסחר במשכונות ומוצרי יד-שנייה. גם בתום ימי הביניים ועד שנת 1700 לערך היו עיסוקים אלו נפוצים אצל יהודי הקהילה.

כמו בקהילות יהודיות אחרות בימי הביניים היו גבולות העיסוק של היהודים מוגדרים ומוכתבים על ידי משטר הגילדות. הקהילה נדרשה לשלם מס מיוחד לתחזוקת העיר אך התאפשר לה חופש דת והותר לה להחיל על חבריה שיפוט עצמי. חלו עליהם הגבלות שונות, בהן איסור תנועה ברשות הרבים בעת החגים הנוצריים ואיסור עבודה במועדים אלה. יהודים לא יכלו לשמש כעדים בהליכים משפטיים ובימי שלטון בית ספורצה נדרשו לשאת טלאי צהוב ולנוע עם אבוקה בשעות הלילה. עוד נאסר עליהם לקבל שירותי מין מזונות נוצריות.

בשנת 1631, כאשר השליטה בעיר עברה לרשות מדינת האפיפיור, הועלתה דרישה להגביל את תחום מגוריהם של היהודים לגטו[1]. הועלו שלושה מקומות אפשריים למיקומו של הרובע היהודי, והוא הוקם לבסוף בשנת 1634. בתחום הגטו התגוררו בתחילה כ-600 איש, ופעלו בו בית כנסת איטלקי ששירת את רוב הקהילה, ובית כנסת ספרדי. לאחר הקמת הגטו הלכה האוכלוסייה היהודית בעיר והצטמצמה, עקב ירידת חשיבותה הכלכלית של העיר. ב-1938 התגוררו בה 55 יהודים בלבד.

כיבוש פזארו בידי נפוליאון ב-1793 הביא להשוואת מעמדם של היהודים ליתר האוכלוסייה, אך ב-1846 הם חויבו פעם נוספת להתגורר בגטו והוטלו עליהם הגבלות נוספות למשך מספר שנים. במהלך התגבשות המדינה האיטלקית כחלק מאיחוד איטליה הוסרו כל ההגבלות, עד מלחמת העולם השנייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בצלאל רות, תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962
  • לוצ'אנו טאס, יהודי איטליה, ספריית מעריב, תל אביב, 1978
  • יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד
  • Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 La comunita' ebraica a Pesaro
  2. ^ היהודים קיבלו אישור מיוחד לקבור את מתיהם מחוץ לעיר בהתאם להלכה היהודית