יוז'ף ואגו (אדריכל)

יוז'ף ואגו
Vágó József

לידה	23 בדצמבר 1877 אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	7 ביוני 1947 (בגיל 69) Salies-de-Béarn, צרפת
שם לידה	Weinberger József
מקום לימודים	האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1900)
יצירות ידועות	ארמון גרשם, הסלון הלאומי, Gutenberg-otthon, Árkád Bazár
בן או בת זוג	Gitta Lénárt (5 במאי 1909–1935)

יוז'ף ואגו (במקור ויינברגר, (בהונגרית: Vágó József; אוראדיה, 23 בדצמבר 1877 – סאלי דה בארן, 7 ביוני 1947) היה אדריכל יהודי-הונגרי, דמות יוצאת דופן של ארכיטקטורת האר נובו ההונגרית ועם אחיו לאסלו ואגו היה המתכנן של כמה וכמה מבנים משמעותיים בבודפשט. אֶחיו הנוספים הם בלה ואגו (ברוך ויינברגר), שחקן ובמאי, וגזה ואגו, שחקן, במאי ומחזאי. בנו היה פייר ואגו, אדריכל.

קורות חיים וקריירה

השנים המוקדמות

יוז'ף ואגו נולד כילד הלפני האחרון במשפחה בת תשעה ילדים באוראדיה. הוריו היו יהודים מתבוללים. לאביו, מיהאי, ששינה את שם משפחתו המקורי מוויינברגר לוואגו, היו עסקי בנייה לא מוצלחים ולכן המשפחה עברה לבודפשט. יוז'ף עבר רק לאחר מכן לאחר שסיים את חטיבת הביניים בעיר הולדתו בגיל 15. הוא החליט כבר בגיל צעיר שיהיה גם הוא אדריכל בעקבות אחיו לאסלו, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים.

כסטודנט של הפקולטה לארכיטקטורה של האוניברסיטה הטכנית של יוז'ף בבודפשט, (כיום שמו אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה) הוא תכנן תחילה בסגנון ההיסטורי שציפו ממנו באוניברסיטה, אך הוא זכה במשרת התמחות במשרדו של אדן לכנר, המאסטר ההונגרי של האר-נובו. הוא בילה זמן ארוך יחסית באיטליה ואחר כך לפני שהגיש את עבודת הדוקטורט שלו עבד בפריז במשך שלושה חודשים בתחילת 1900 כמנהל הבנייה של הביתן ההונגרי של היריד העולמי ((העיצוב היה מעשה ידי זולטאן באלינט (מקודם:בלייר) ושל לאיוש יאמבור (מקודם:פרומר)). כנראה בתקופה זו התוודע לאדריכלות הצרפתית של אותו הזמן. לאחר שסיים את לימודיו, הלך בעקבות אחיו, והתקבל במשרדו של איגנץ אלפאר, "היריב המקצועי הגדול ביותר של אדן לכנר", ועבד שם במשך שנתיים. הוא לקח חלק בתכנון כמה עבודות מרכזיות של המשרד, כמו ארמון הבורסה בכיכר סבדשאג (Szabadság) או מטה הבנק האוסטרו-הונגרי (כיום הבנק הלאומי ההונגרי) ושיקום טירת ויידאהונאדי (Vajdahunyad vára) לצורתה הנוכחית. בינתיים הצליח גם בכוחות עצמו: בשנת 1901 זכתה עבודתו המשותפת עם ארנה גיראי, עיצוב תיאטרון, במדליית כסף בתחרות השנתית של התאחדות המהנדסים והאדריכלים ההונגרית, ובשנה שלאחר מכן זכה במדליית זהב על עבודתו העצמאית בעלת ההשפעה הצרפתית של תחנת רכבת.

בשנת 1898 השתתף במכרז תכנון של בית הכנסת בליפוטווארוש עם איזידור שר (צפון רובע 5 מרכז העיר)

המשרד המשותף של האחים ואגו

התוכנית של האחים ואגו, בית כפרי, שנת 1908

בשנת 1902, לאחר שהבוס שלו נקלע לסכסוך מקצועי סוער עם אדן לכנר שהיה מכובד במיוחד על ידי ואגו, הוא עזב את אלפאר ופתח משרד משותף עם אחיו לאסלו. זה נמשך עד 1911, ומכיוון שכל התוכניות שנולדו באותה תקופה נחתמו יחד, לא ידוע מי מהם מילא איזה תפקיד.

פרט חזית בית-גוטנברג

בית גוטנברג הוא העבודה המשותפת הראשונה של שני ה"ואגו", עליה החלו לעבוד בשנת 1905 וזכתה בפרס תחרות עליה הכריזה "האגודה ההונגרית של מדפסי הספרים ויוצקי האותיות". הבניין המרשים, המרווח והמעוצב, שהושלם בשנת 1907, כלל 38 דירות להשכרה, כמו גם את חדרי אגודות הקבלנים, בית קפה ואולם תיאטרון. ואגו עצמו עבר לשם עם אשתו, הזמרת גיטה לנארט, איתה התחתן ב-5 במאי 1909. הם גרו בבית עד הגירתם בשנת 1919, ובנם פטר (פייר), נולד שם. מהדירה בקומה החמישית, היה גרם מדרגות לולייני שהוביל לקומה העליונה, אל הסטודיו של משרד האדריכל ואגו. שלושה נוספים מהאחים ואגו בחרו גם הם בבית כמקום מגוריהם, כולל לאסלו.

במהלך תכנון בית גוטנברג עבד יוז'ף גם בעבודה רחבת היקף אחרת. בשנת 1904, הקימו האחים חברה ונכנסו כשותפים למשרדו של ז'יגמונד קויטנר. אף על פי שהתוכניות נחתמו תמיד על ידי בעל המשרד, תולדות האמנות לא הצליחה להפריך כי ואגו הוא שלקח תפקיד מוביל בתכנון ארמון גרשם בבודפשט, שנבנה בשנת 1907. חיזוק הטענה הזו על אחת כמה וכמה שרבים מפרטי הארמון מופיעים ביצירותיו האחרות של ואגו.

קישוט ציפורים של השער בבית המגורים בכיכר בורארוש

הבניין הציבורי הראשון של האחים ואגו הושלם בשנת 1906, הסלון הלאומי בכיכר ארז'בט. הדבר עורר המהומה מתוקשרת מכיוון שזה היה קודם "בניין הקיוסק" ההיסטורי של האדריכל אלאיוש האוזמן באמצעות האחים ואגו הפך לבניין תערוכות מודרני ביותר.

יוז'ף ולאסלו המשיכו לעבוד באופן עצמאי משנת 1911, אך נותרו ביחסים אישיים טובים (ולעיתים גם מקצועיים) ביניהם. ההצלחה הגדולה והמשותפת האחרונה שלהם הייתה מדליית הזהב בה זכו במשותף בתערוכת האדריכלות הבינלאומית ברומא בשנת 1911.

העשור השני של המאה ה-19

בשנת 1918, לאחר מהפכת החרציות, התמנה ואגו לראש משרד השיכון הלאומי, ולאחר הקמת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919, הפך לראש מנהל (דירקטוריום) האדריכלות. בתפקיד זה הוא ראה את משימתו החשובה ביותר בפתרון המחסור בדיור. הוא התפטר מתפקידו לפני נפילת הרפובליקה, עם זאת תפקידו אחרון זה לא איפשר לו לעבוד יותר בהונגריה. הוא מעולם לא התקבל שוב לתא כלשהו של לשכת האדריכלים ההונגרי. בשנת 1919 היגר עם משפחתו לאיטליה.

משנות העשרים: רומא, בודפשט, צרפת

הם מתיישבים ברומא, שם ניסה ואגו לפעול כאדריכל בשם ג'וזפה ואגו ולפתוח בחיים חדשים. בתחילה עבד במשרדים אחרים כעוזר אנונימי; המשפחה נתמכה באמצעות הכנסות אשתו כזמרת. בנוסף, ואגו תכנן תוכניות רחבות היקף כעבודה עצמית (כמו עיר גנים ברומא) והשתתף בכמה מכרזים בינלאומיים - לרוב ללא הצלחה. העבודה היחידה שלו שהושלמה בתקופת זו היא המלון Hôtel de la ville, שנוצר על ידי בנייה מחדש והרחבת ארמון ישן.

החזית של מטה חבר הלאומים בז'נבה שאינה משקפת את רעיונותיו של ואגו

בשנת 1926, ואגו המרושש כמעט לחלוטין חזר לבודפשט כדי להשתתף במכרז מרכז חבר הלאומים, ארמון האומות בז'נבה בעזרת משרד אחיו. זה הוביל לפירוק המשפחה: אשתו נשארה ברומא ובנו המשיך ללמוד בפריז. (הזוג מאוחר יותר התגרש, ואגו התחתן בשנית בהונגריה) ואגו השקיע ארבעה חודשים בהכנת התוכניות ועבודתו הייתה סוף סוף פורייה: יחד עם שמונה אדריכלים אחרים, תוכניתו זכתה בפרס הראשון. עם זאת, עם הצלחתו בתחרות לא הגיעה התוצאה האמיתית: ניתן לחבר לשמו את עיצוב האולם הגדול והספרייה על הבניין המושלם, אך החזית הסופית הנאו-קלאסית מנוגדת לחלוטין לטעמו: הוא היה תומך בקו מודרני.

לאחר שחזר מז'נבה, למרות בקשותיו החוזרות והנשנות והצלחה בינלאומית הלשכה סירבה לצרפו לשורותיו. בייאושו האחרון החליט להגר שוב. כשהוא סובל ממחלה קשה בילה את שנותיו האחרונות בעיירה הקטנה סאליס-דה-ברן, בצרפת, שם עבד על תפיסת תכנון עירוני אדריכלי מקיף בשם "עיר העתיד".

עבודות האדריכלות החשובות

• 1902. Lakóház, Budapest VII., Síp utca 16. – Wesselényi utca 14. (Vágó Lászlóval)
• 1903–1904. Neuschlosz-bérház, V. Budapest, Báthory utca 5. (Vágó Lászlóval, Alpár Ignác neve alatt)
• 1904–1905. Lakóház, XIII. Budapest, Visegrádi utca 17. (Vágó Lászlóval, Grünwald Mór neve alatt)
• 1905. Lakóház, Budapest IX., Boráros tér 3. (Vágó Lászlóval)
• 1905. Lakóház, Budapest IX., Mester utca 3. (Vágó Lászlóval)
• 1905. Vágó-ház, Nagyvárad, Kapucinus (gen. Traian Mosoiu) utca 14. (Vágó Lászlóval)
• 1906. Dömötör Miksa bérháza, Szabadka, Zsinagóga tér 3. (Vágó Lászlóval)
• 1905-1908. Gresham-palota, Budapest V., Széchenyi István tér 5. (Vágó Lászlóval, Quittner Zsigmond neve alatt)
• 1906. Nemzeti Szalon (Hauszmann Alajos kioszkjának átépítésével), Budapest V., Erzsébet tér (Vágó Lászlóval; elpusztult)
• 1906-1907. Gutenberg-otthon, Budapest VIII., Gutenberg tér 4. (Vágó Lászlóval)
• 1908. Városligeti Színkör, Budapest XIV., Aréna út és Ajtósi Dürer sor kereszteződése (Vágó Lászlóval; elpusztult)
• 1908. Petőfi Múzeum (a Jókai-ház átalakítása), Budapest VI., Bajza u. 39. (Vágó Lászlóval; elpusztult)
• 1908-1909. Árkád Bazár, Budapest VII., Dohány utca 22-24. (Vágó Lászlóval)
• 1908-1909. Lakóház, Budapest VIII., Népszínház utca 25. – Fecske utca 1. (Vágó Lászlóval)
• 1909. Darvas–La Roche-ház, Nagyvárad, ifj. Rimanóczy Kálmán (Áldás, Iosif Vulcan) utca 11. (Vágó Lászlóval)
• 1909 k. Kislakásos bérházak, Budapest VIII., Százados út (Vágó Lászlóval; elpusztultak)
• 1910. Bérház átalakításának terve, Budapest V., Magyar utca 52. (csak József)
• 1910-1911. Moskovits-palota, Nagyvárad, Zöldfa (Vasile Alexandri) utca 1. (Vágó Lászlóval)
• 1911. Alföldi Takarékpénztár, Debrecen (Vágó Lászlóval; elpusztult)
• 1911. Lakóház, Budapest II., Maros utca 44/A–B. (átalakítva)
• 1910-1912. Schiffer-villa, berendezéssel, Budapest VI., Munkácsy Mihály u. 19/a (részben megsemmisült)
• 1912. A Lipótvárosi Kaszinó nyári helyisége (átalakítás), berendezéssel, Budapest VI., Városligeti fasor 46-48. (elpusztult)
• 1912-1913. A csendőrségi iskola épületegyüttese, ma egyetem, Nagyvárad, Str. Armatei Roşii (Universitatii) nr. 1
• 1913. Magyar Unió Klub (átalakítás, berendezés), Budapest V., Vörösmarty u. 4.
• 1914-1915. Szent László Gimnázium, Kőbánya, Kőrösi Csoma Sándor út 28-34. (Lechner Ödönnel)
• 1914-1916. Grünwald-villa, Budapest I., Ostrom u. 1. (elpusztult)
• 1917–1918. Szerb Antal utca 7/B – Hűvösvölgyi út 92/A, Hamburger Mór ingatlanátépítése halas csatornával
• 1922-1925. Hôtel de la ville (átalakítás), Róma, Via Sistina
• 1927. Vágó Győző bérháza, Budapest I., Lovas u. 6/a (elpusztult)
• 1927–1928. Magyarországi Mintakészítő Munkások Szövetségének székháza, Budapest XIII., Ipoly utca 16. (átalakítva)
• 1928-1929. László Ferenc háza, Budapest VI., Szegfű utca
• 1934. Dr. Basch Lóránt háza, Budapest XII., Városmajor u. 48/b (később Nyugat Emlékmúzeum)

ספריו

• 1930 דרך ערים (בודפשט)
• 1934 טבאן שנבנית מחדש (בודפשט)
• 1936 שחזור אמנותי של בודפשט (בודפשט)
• בסביבות 1936. Palais de la Grande assemblée nationale de Turquie, Ankara (פריז)
• 1942-45. Le Prophète (רומן לא גמור)

גלריית תמונות

• 
  בית המגורים ברחוב שיפ, תצלום מתוך גיליון 1908 של כתב העת Ház
• 
  הבית בכיכר בורארוש (1905)
• 
  שער בית המגורים בכיכר בורארוש
• 
  הבית ברחוב משטר (1905)
• 
  ארמון גרשם (1905-1908)
• 
  הכניסה הראשית לארמון גרשם (1905–1908)
• 
  הסלון הלאומי (1906), תמונה מכיתת הבית בשנת 1908
• 
  כניסה לסלון הלאומי, צילום מכיתת הבית בשנת 1908
• 
  בית גוטנברג, תצלום מתוך כרך הבית משנת 1908 (1906-1907)
• 
  בית גוטנברג בימינו
• 
  התיאטרון האינטימי בבית גוטנברג, צילום מבית 1908
• 
  אוורור תקרה בתיאטרון האינטימי, צילום מבית 1908
• 
  פרט חזית בזארקייד ברחוב דוהאני (1908–1909)
• 
  בית מגורים ברחוב נפסינהאז (1908–1909)
• 
  מצבה של היום של וילה ואגו שיפר (1910-12)
• 
  גימנסית סנט לאסל (1914-15)
• 
  בית מגורים ברחוב וארושמאיור (1934)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוז'ף ואגו בוויקישיתוף

• ג'רג' מריני (2011-07-19). "יוז'ף ואגו: המאסטר הנשכח של האר נובו" (html) (בהונגרית). hg.hu.
• מאמר מאת József Vágó על Artportal: [2]