יוז'ף קסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוז'ף קסלר
Keszler József
לידה 4 בספטמבר 1846
פאסטו, הונגריה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 1927 (בגיל 81)
טרזווארוש (רובע 6), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Irma Reichová עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוז'ף קסלרהונגרית: Keszler József;‏ פאסטו, 4 בספטמבר 1846[1]בודפשט, 18 בספטמבר 1927)[2] [3] היה עיתונאי, מבקר אמנות יהודי-הונגרי הוא היה גם אחד ממבקרי התיאטרון המוערכים ביותר בתקופתו. בעלה של זמרת האופרה אירמה רייך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוז'ף קסלר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ קסלר (18191902)[4] [5] סוחר, ושל פולי אצ'די. הוא סיים בית ספר תיכון בג'נג'ש, ולאחר מכן בפשט. הוא סיים גם את לימודי המשפטים שלו בפשט, ולאחר מכן הפך לעיתונאי. הוא עבד עבור:

לאחר שלמד ספרות, היסטוריה ופילוסופיה בפריז במשך שנה וחצי, שר החינוך הציבורי, אגושטון טרפורט, שלח אותו בחזרה לפריז בשנת 1876 לשלוש שנים כדי, להמשיך בלימודיו ולאחר מכן להכשיר מורים לצרפתית בהונגריה. במהלך שהותו בפריז, כתב מאמרי מגזין לספרות, תיאטרון ואמנות פלסטית עבור מספר עיתונים, כגון:

  • "המולדת" (A Hon),
  • "רפורמה" (Reform),
  • פסטר לויד
  • "עיתוני הבירה" (Fővárosi Lapok)

שרובם פורסמו תחת השם הבדוי Du Chaudron. לאחר שחזר הביתה, מונה כמורה לשפה וספרות צרפתית במכון הלאומי להכשרת מורים. כעיתונאי עבד תחילה עבור:

  • ה"מפקח" (Ellenőr)
  • לאחר מכן עבור"האומה" (Nemzet) עד דצמבר 1897
  • אז הפך לעובד פנימי (שכיר) של "העיתון הלאומי" (Országos Hírlap)
  • משנת 1903, הוא היה מבקר האמנות והתיאטרון של "העיתון" (Az Ujság) ב
  • סוף ימיו הוא תפקד כעורך האחראי של העיתון היומי האסור

הוא גם היה חבר בוועדה לביקורת דרמה של התיאטרון הלאומי של בודפשט.

יוז'ף קסלר היה אחד ממבקרי התיאטרון ההונגריים המשפיעים ביותר בתקופה שבין 18801925. הוא קבע סטנדרט שהגדיר בביקורת ושהיה צורך לכבד את דעתו, ודעתו הופיעה בכותרות העיתונים המובילים. הוא היה נערץ... הוא היה אדון החיים והמוות - אפשר לומר, כי כתביו קבעו את גורל המחזה הנתון, לפעמים את סדרת ההצגות כולה, ובכך ההכנסה, ובכך את גורל השחקנים.

נכתב עליו לאחר מותו: "בגיל 82, מבקר התיאטרון המפורסם ו"המפחיד" עזב את ממלכת החיים ועם עזיבתו, נראה שהדיו על כתביו הנועזים דועכת, ואולי יום אחד יהפכו "האמיתות" שלו לבלתי קריאות ולבלתי קבילות... הסיפור עשוי לשמש לקח למבקרים ולצופים של ימינו כאחד."

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה זמרת האופרה הצ'כית אירמה רייך, לה נישא ב-18 בפברואר 1896 בבודפשט.[6]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלושה נאומים על הבית העליון Thiers, Royer-Collard and Guizot (הוצאת Trefort Ágoston, בודפשט, 1883)
  • הגאלאוטו של דנטה. תמונה משירת הסיפור הרומנטי (בודפשט, 1890)
  • דמות באמנות. תמונה מהאסתטיקה הצרפתית (בודפשט, 1890).

הוא ערך את כתב העת למוזיקה "הרמוניה" (Harmonia) בשנים 18831884. כינוייו הספרותיים: Bolygó, Lucius Verus, Patatras.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Takács István: Keszler József. Színészkönyvtár, 2006. [2007. július 7-i dátummal az eredetiből archiválva]. (Keszler Józsefről. In: Juhász Gyula: A tékozló fiú. Novellák, emlékek, szatírák. Budapest, 1995. 195-198. o.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוז'ף קסלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a pásztói izraelita hitközség születési akv. 17/1846. folyószáma alatt".
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1296/1927. folyószáma alatt".
  3. ^ Gyászjelentése (1927. szeptember 20.) Ujság, 3. évfolyam, 212. szám, 8. oldal
  4. ^ "Keszler Ignác halotti bejegyzése a pásztói polgári halotti akv. 150/1902. folyószáma alatt".
  5. ^ Keszler Ignác elhunyt (1902. december 30.) Pesti Hírlap, 24. évfolyam, 357. szám, 9. oldal
  6. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 23/1896. folyószáma alatt".