עיתונאי
עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
במקומות שונים בעולם קיימים קודים אתיים שונים לעיתונאים המכונים אתיקה עיתונאית. קודים אתיים אלה כוללים לרוב עקרונות משותפים כמו אמירת אמת, דיוק, אובייקטיביות, הוגנות, נייטרליות ואחריות ציבורית – כל אלה נוגעים לתהליך איסוף המידע ולפרסומו לציבור. לדוגמה "אמנת האתיקה העולמית לעיתונאים" של הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים (IFJ) כוללת סעיפים לפיהם העיתונאי מחויב להגן על חופש העיתונות, ולהבדיל בין עובדות לפרשנות מבלי להסתיר מידע חיוני. עליו לוודא כי מקורות המידע שלו מהימנים, לתקן טעויות במידה ופורסמו, להימנע מניגודי אינרטסים, ולתת זכות תגובה.[1]
סוגי עיתונאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהוג לעשות הבחנות בין סוגים שונים של עיתונאים.
בתקשורת הכתובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתב: עיתונאי האחראי על השגת ידיעות חדשותיות ופרסומן בעיתון.
- פרשן: עיתונאי בעל התמחות בתחום מסוים, מתמקד בניתוח המצב ובהסברתו לקהל הרחב שלא בקיא בכל המתרחש. לדוגמה: פרשן צבאי, פרשן פוליטי, פרשן כלכלי. לעיתים כתב בתחום מקצועי מסוים מספק גם ידיעות חדשותיות וגם ניתוח שלהן - לדוגמה כתב תחבורה, כתב בריאות, כתב חינוך או כתב פשע יכולים להביא גם ידיעה חדשותית וגם את הפרשנות לגבי ההשלכות שלה.
- עיתונאי חוקר -עיתונאי שמבצע תחקיר עיתונאי במטרה לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור או מידע שגופים שונים - כמו ממשלות, תאגידים, מפלגות או אישים שונים מנסים להסתירו. עבודתו של עיתונאי חוקר חושפת בדרך כלל התרחשויות שהוסתרו בכוונת תחילה, בעקבות מידע על אירועים או תופעות הנראים על פניהם כמסתירים מחדלים או עבירות פליליות. עבודתו נעשית בחשאי כדי להגיע אל הפעילויות המרכזיות בנושאי התחקיר. תחקיר עיתונאי יכול לגרום להפלת ממשלות או לשינוי חקיקה - כך לדוגמה פרשת פרשת ווטרגייט שהובילה להתפטרות ריצ'רד ניקסון או תחקיר שהיווה רקע לספר הג'ונגל שהוביל לחקיקת חוקי רגולציה על המזון. התחקיר הוא כלי חשוב בהשגת יוקרה של כלי תקשורת, עם זאת העסקת עיתונאים חוקרים היא יקרה שכן תחקיר יכול להתקיים במשך חודשים.
- פובליציסט: עיתונאי המפרסם מאמרי דעות, שתפקידם לעורר דיון ולהוות במה לדעות שונות, הפובליציסט מבטא את דעותיו האישיות.
- כתב צבע: עיתונאי האחראי על "כתבות שטח" או "כתבות צבע" עבור מוספי העיתון ומגזינים שונים. כאשר הכתב מספק בדרך כלל כתבות קוריוז (למשל כתבות על טיפוסים צבעוניים ומוזרים) הוא נקרא "כתב צבע".
- צלם: עיתונאי האחראי על צילום תמונות של אירועי חדשות ופרסומן בעיתון.
- עורך: עיתונאי האחראי על עריכת העיתון, קביעת הכתבות והמאמרים שיפורסמו, עיצובי העמודים, עריכה לשונית וגרפית, קביעת הכותרות וכדומה. ייתכנו גם עורכי משנה כמו גם עורכים בעלי התמחות מסוימת לדוגמה עורך מדעי שאחראי על הדיוק בדיווחים שיש בהם נגיעה למדע, או עורך לשוני שאחראי על שמירת סטנדרט לשוני בעיתון.
בתקשורת האלקטרונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתב: עיתונאי האחראי על השגת ידיעות חדשותיות ועל דיווחן.
- תחקירן: עיתונאי האחראי על השגת מידע מקיף על מושאי החדשות.
- מגיש תוכניות: עיתונאי האחראי על ניווט תוכנית האקטואליה, ביצוע ראיונות בשידור-חי והפניה לכתבות והדיווחים השונים.
- קריין: עיתונאי האחראי על הקראת כותרות, בדרך כלל בזמן מבזקי החדשות.
- עורך וידאו: אחראי על עריכת תוכן חדשותי חזותי, עורך ומעבד את חומרי הווידאו לצורך הפקת כתבות ודיווחים עיתונאים
הכשרה ויחסי עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין חובה בהכשרה מקצועית ספציפית כדי להיות עיתונאי, אך פועלות מסגרות שונות להכשרת עיתונאים ולקידומם המקצועי. מסגרות אלה כוללות:
- השתלמויות פנימיות באמצעי התקשורת, לשם הכשרת עובדים לעצמם. בישראל עיתונאים רבים מתחילים דרכם עוד בשירות הצבאי, בגלי צה"ל ובעיתון במחנה, ומקבלים שם הכשרה לתפקידם.
- לימודים בבתי ספר מקצועיים, המעניקים מיומנות בסיסית לעבודת עיתונאי.
- לימודים לתואר ראשון בתקשורת במכללות ובאוניברסיטאות.
בישראל מעניקה לשכת העיתונות הממשלתית תעודת עיתונאי, המאפשרת כניסה לאירועים ממשלתיים הפתוחים רק לאנשי תקשורת, ויש בה יתרונות נוספים מבחינתו של העוסק בתקשורת המונים. ללשכת העיתונות הממשלתית אין מעמד חוקי מחייב, וקבלת תעודת עיתונאי ממנה אינה מהווה תנאי לעיסוק בעיתונאות בישראל.
עיתונאים בישראל מאוגדים במסגרת ארגון העיתונאים. ככל חברות באיגוד מקצועי, גם החברות בארגון העיתונאים היא וולונטרית.
בין העיתונאים יש המועסקים במשרה מלאה באמצעי תקשורת מסוים, ויש המועסקים כפרילנסרים, הנותנים שירותיהם לאמצעי תקשורת אחדים.
מרבית העיתונים נותנים קרדיט לעיתונאי על כל ידיעה או מאמר שמסר לפרסום (יוצא דופן בולט הוא השבועון האקונומיסט, שמרבית תוכנו מתפרסם ללא קרדיט), ושמו של העיתונאי מתנוסס בראש הכתבה. שותפים נוספים לכתיבת הכתבה, כגון עורך שיזם את כתיבתה, עורך לשוני שסגנן אותה ואחרים, אינם מקבלים קרדיט לכתבה הספציפית, אך לעיתים הם מוזכרים באזור קרדיטים כללי בעיתון.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס פוליצר: פרס אמריקני שנתי לתקשורת המונים, שנחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונאות הכתובה.
- פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב: מוענק מטעם עיריית תל אביב-יפו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא קצוביץ', סופו של העיתונאי? האלגוריתם שיחליף אותו כבר כאן, באתר גלובס, 16 ביוני 2012
עיתונאים, דף שער בספרייה הלאומית
