יונתן סע הביתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונתן סע הביתה
שיר בביצוע אושיק לוי
מתוך האלבום אושיק לוי
יצא לאור 1974
שפה עברית
חברת תקליטים ישראדיסק
כתיבה יהונתן גפן
לחן נפתלי אלטר

יונתן סע הביתה הוא שיר עברי שכתב יהונתן גפן, הלחין נפתלי אלטר ובוצע ב-1973 על ידי אושיק לוי, שמאוחר יותר כלל אותו באלבומו השני, "אושיק לוי" (1974).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נוצר בלונדון ב־1971, בביקור של אושיק לוי בביתו של שלום חנוך, שהתגורר אז באנגליה בניסיון לפתח קריירה בינלאומית. באותו יום ביקרו את חנוך גם יהונתן גפן ונפתלי אלטר, ששהו גם הם בלונדון באותה תקופה. בעקבות מזג האוויר האפור כתב גפן את השיר, אלטר הלחין, ולוי הקליט אותו עם שובו לישראל.[1] את קולות הרקע בשיר שרות ריקי גל ורותי נבון.[1] השיר יצא לאור בפברואר 1973, ובמקור נקרא "סע הביתה יונתן",[1] כשמו של מחזה מאת חנוך ברטוב שעלה בשנות השישים. הוא נכלל באלבום הסולו השני של לוי, "אושיק לוי", שהופיע בסוף 1974, ושם נקרא בשמו המוכר, "יונתן סע הביתה".[2] המבקר יוסי חרסונסקי כתב כי השיר "הוא מאותם שירים בלתי אמצעיים, המספרים על רגשות פשוטים, ואלטר ידע ליצור מנגינה אקספרסיבית ואף להתאימה לסגנון שירתו של אושיק".[3]

בשנת 2003 הוציא אושיק לוי את האלבום "אושיק לוי וחברים, אבל כולם – בהופעה חיה", שכלל ביצוע לשיר עם אסף אמדורסקי. במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל לשנת התשס"ג (2003) הגיע ביצוע זה למקום ה-30.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מציג קיטוב בין שני רגשות מנוגדים: ההנאה מן השהות מחוץ לישראל, ומנגד הגעגועים אליה. בשיר תיאורי מזג אוויר קודרים המציגים את הצד הלא מהנה של החיים בנכר.

בבית הראשון מתוארת עיר גדולה ללא חיילים. היא אינה מוזכרת בשמה. הדובר מדבר בגוף ראשון. הוא טוען כי מצד אחד הוא מרגיש בה נפלא, אך מצד שני הוא מרגיש בה זרות.

הפזמון החוזר מדבר בגוף שלישי, ובו קריאה ליונתן לנסוע הביתה לארץ ישראל. יהונתן גפן בחר בפזמון את הכתיב "יונתן" ולא את כתיב שמו שלו, "יהונתן".

בבית השני מתאר הדובר דמות אנונימית בשם מייקל. בנוסף מוזכר "שלום" שהנו שלום חנוך ששהה אף הוא בלונדון בנסיונו לפתח קריירה בינלאומית, ואיתו היה חבר גפן בחבורת לול. חנוך, יוצא קיבוץ משמרות, מדבר על פי השיר "אנגלית כמו שבקיבוץ". השורה "והוא הראה לי את העיר ומאיה שגדלה" מתייחסת לבתו של חנוך מאיה, שהוזכרה בשיר של חנוך שהוקדש לה. בסוף הבית שוב הדובר מתייחס בדואליות לשהות במדינה זרה ואומר "האנשים בריאים אבל השמש כאן חולה".

הבית השלישי מציג שוב את הרגשות השונים: מצד אחד מנגנים רוקנ'רול בכל מיני צבעים, אך מצד שני החורף בא לכאן מוקדם והאור אינו עליז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 נעם רפפורט, רוק ישראלי, 1967–1973, ישראל 2018, עמ' 252.
  2. ^ התקליט "אושיק לוי" באתר Discogs.
  3. ^ יוסי חרסונסקיהפזמונים ה"חזקים" של אושיק, מעריב, 25 בדצמבר 1974.