זמר עברי

זֶמֶר עברי הוא מונח המתייחס למכלול הפזמונים (שירי הזמר) שנכתבו בעברית. יש המצמצמים הגדרה זו לפזמונים בעלי אופי ותכנים מסוימים (חלקם מכונים לעיתים "שירי ארץ ישראל" או "שירי מולדת") וכמו כן לאמנים ושירים שהשתייכותם לז'אנר הזמר העברי אינה שנויה במחלוקת. או לחלופין כל השירים העבריים שיצאו לפני שנות ה-80.

היסטוריה

בתקופת היישוב

יסודות של הזמר העברי בארץ הונחו ב"גימנסיה הרצליה", שהיוותה מרכז תרבותי חשוב בתל אביב הקטנה. דמות מרכזית בהתפתחות הזמר העברי הוא חנינא קַרְצֶ'בְסקי (1877–1925), שעם עלייתו ארצה ב-1908 (בתקופת העלייה השנייה) קיבל משרת הוראה ב"גימנסיה הרצליה". קרצ'בסקי הלחין את מילותיהם של חבריו לעבודה, סופרים ומורים לספרות. משום שהיו מעט שירים עבריים באותה התקופה, הרי שכמעט כל שיר חדש נודע תוך זמן קצר בארץ כולה. בנוסף הקים קרצ'בסקי מקהלות ששרו שירי עם ויצירות קלאסיות, ובכך הפיץ את העשייה המוזיקלית.

אחד השירים המפורסמים שהפיץ קרצ'בסקי על פי לחן ישן הוא "פה בארץ חמדת אבות", לפי מילותיו של ישראל דושמן, שהיה גם הוא מורה בגימנסיה. ראשיתו של השיר בטיול שערכה הגימנסיה. לימים הפך שיר זה להמנון הגימנסיה.

לומדים לשיר בגן שמואל

התיאטרונים הסאטיריים הקומקום והמטאטא, שאותם ייסד אביגדור המאירי, הרבו גם הם להשמיע שירים מקוריים שהפכו לפופולריים מאוד.

חלוצת הלהקות הצבאיות בארץ נוסדה עוד לפני קום המדינה. זוהי הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח, שייסד הפזמונאי חיים חפר (1925–2012) בתקופת מלחמת העצמאות, והוא שכתב את מרבית פזמוניה. את שירי הזמר נהגו בפלמ"ח לשיר מסביב למדורה. כך הופצו עשרות שירים שהפכו לידועים מאוד כמו "הפִינְגָ'אן" ("הרוח נושבת קרירה") ו"צִ'יזְבָּט". חפר בלט כפזמונאי פורה גם שנים רבות לאחר מכן, ושיריו זכו לפופולריות מפי להקות וזמרים רבים.

ישראל הצעירה

שירי ארץ ישראל המשיכו להיות פופולריים בערש ימי הקמת המדינה, בשנות ה-50 וה-60. תוכני הפזמונים עסקו בנושאי תקוות ציוניות וחלומות ציוניים והיללו את חייהם של בני הנוער היהודי האידיאליסטים המתכוונים לבנות את ביתם ולהגן על ארץ מולדתם. חלק גדול מהשירים הפטריוטים הללו עסקו במלחמות ישראל, והתייחסו לחברות בין חיילים ועצב המוות בזמן המלחמה.

חבורות הזמר ושירה בציבור

חבורות הזמר שקמו כמעט בכל יישוב בארץ תרמו תרומה נכבדת להפצת שירי ארץ ישראל. חבורות הזמר שרות בעיקר שירי ארץ ישראל ידועים ולחלקן גם חומר מקורי. החשובה והמוכרת בקרב חבורות-הזמר היא להקת הגבעטרון שלה רפרטואר עשיר ומגוון.

מופעי השירה בציבור הפכו גם הם לנפוצים מאוד בארץ.

הלהקות הצבאיות והשפעתן

הלהקות הצבאיות תרמו רבות לעיצוב הזמר העברי המתחדש. לאחר קום המדינה התבלטה מאוד להקת הנח"ל עם שלל להיטים חדשים באווירה צעירה ו"שובבה". לאחר מלחמת ששת הימים התבלטו להקות נוספות, בהן להקת חיל הים, להקות פיקוד צפון ומרכז, ועוד. ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי והן הצמיחו עם השנים עשרות זמרים ובדרנים ידועים.

בשנות השישים בלטו מספר להקות של זמרים צעירים, רובם הגדול יוצאי להקות צבאיות, שהמשיכו באזרחות את אותו סגנון מוזיקלי מהלהקה הצבאית: שירים ישראליים קלילים, שירי פופ, שירים משעשעים ברוח צעירה לאותה תקופה ושירי ארץ ישראל.

הלהקות הצבאיות השפיעו רבות על הבידור ועולם הזמר העברי במשך כשלושה עשורים. למעט להיטים בודדים, החל משנות השמונים התרחק הסגנון המוזיקלי הנוכחי מזה של הלהקות הצבאיות, וכיום אין להן השפעה מיוחדת ופעילותן מרוכזת במסגרת הצבאית בלבד.

מחזות הזמר ותחרויות זמר

מחזות הזמר הישראליים הצמיחו גם הם שירים מוכרים, שאותם כתבו מיטב היוצרים. במחזמר העברי הראשון, "שולמית", כיכבה שושנה דמארי. למחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שעלה בשנות השישים, כתבו נתן אלתרמן וסשה ארגוב פזמונים שזכו להצלחה רבה. בסוף שנות השישים כיכב הזמר יהורם גאון במחזמר "קזבלן" עם הלהיטים "כל הכבוד" ו"יש מקום". גאון המשיך להיות זמר פופולרי עוד שנים רבות, עם שירים המשלבים בין מזרח ומערב.

פסטיבלי הזמר שארגנה רשות השידור בימי העצמאות בשנים 1960–1980 הצמיחו פזמונים חדשים שחלקם הפכו לפופולריים מאוד ולהם תרמו מיטב היוצרים והזמרים בארץ. את פסטיבל הזמר החליפה תחרות הקדם אירוויזיון.

סוגות

מוזיקה מזרחית

ערך מורחב – מוזיקה מזרחית

הזמר הישראלי המזרחי והים תיכוני תרם תרומה חשובה לגוון המוזיקלי מאז השירים בעלי הניחוח התימני של ברכה צפירה ושושנה דמארי. המוזיקה המזרחית נפוצה כיום בכל סוגי האוכלוסייה, אך מקורותיה נמצאים בעיקר אצל יוצאי מדינות ערב. עד שנות השמונים, מוזיקה זאת הייתה מוזיקה מחתרתית ולא התקבלה כתרבות לגיטימית על ידי מי שכונו בידי הזמרים המזרחיים "האליטה האשכנזית". זמריה כונו בזלזול "זמרי קסטות" (על שום דרך ההפצה העיקרית של יצירתם, בקלטות), והושמעו רק בתוכניות ספציפיות.

המוזיקה היוונית החלה לבלוט בארץ מאז שנות השבעים. ניתן לראותה כחלק מהזמר המזרחי וגם כנבדלת ממנו. בסגנון זה בלט הזמר אריס סאן בשיריו "נערה ממש אוצר" ו"תל אביב". הזמר והיוצר יהודה פוליקר שילב בשיריו מנגינות יווניות עם מוזיקת רוק.

זמר בולט נוסף הוא אייל גולן, אשר החל את דרכו בסוף שנות התשעים בסצנת המוזיקה המזרחית, אך מאוחר יותר התקרב למיינסטרים של המוזיקה הישראלית, תוך שהוא משתף פעולה עם להקת הפופ הישראלית "אתניקס", וזוכה להצלחה גדולה מאוד בקרב הקהל המזרחי והאשכנזי כאחד.

בניגוד לזמרים כמו אייל גולן, המשלבים מוזיקה מזרחית ומיינסטרים, צמח בתוך המוזיקה המזרחית תת-סגנון המכונה מוזיקת דיכאון, אשר פונה אל הקהל המזרחי ה"כבד" ומאופיינת בתכנים דיכאוניים, ויש אף המכנים אותה "מוזיקת בכי", בשל אופן השירה היללני המאפיין את זמריה והמילים, בהן הדובר לרוב מציג את עצמו כקורבן. הזמר עופר לוי היה אחד מהזמרים המאפיינים מוזיקה זו.

פופ

החל משנות השבעים החל הזמר העברי להיות מושפע מהפופ והרוק. הרוק הישראלי מושפע מהרוק אנד רול הבריטי והאמריקאי, אך מאופיין בצליל פופ אקוסטי.

במהפכת הרוק של המוזיקה הישראלית החלו להקות הקצב שפעלו מסוף שנות השישים. מי שהעלו את הפופ והרוק ללב התודעה הם שלישיית החלונות הגבוהים בהנהגתו של חלוץ הפופ הישראלי שמוליק קראוס ולאחר מכן המשיכו במהלך אריק איינשטיין ושלום חנוך. תקליטיהם מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, "פוזי", "פלסטלינה" ו"שבלול" נחשבים כפורצי דרך בלחנם ובעיבודם המוזיקלי (שהיה רוק עם גיטרות חשמליות) וסימלו לראשונה את המעבר לשירים האישיים במוזיקה הישראלית.

שלמה ארצי, שלום חנוך ויהודה פוליקר, שהחלו לפעול גם הם באותן שנים, זוכים להצלחה רבה עד היום ונחשבים למיינסטרים של הרוק הישראלי. הם מאופיינים בכתיבה אישית של שיריהם, לא נרתעים מלעסוק ברגשות, מחשבות ופחדים אישיים וגם בשירי מחאה ותיאור מצבים אקטואליים. זמר נוסף מאותה תקופה הוא בועז שרעבי, אשר רבים משיריו היו לקלאסיקות במוזיקה הישראלית: "לתת", "הלוואי", "אצלי הכול בסדר", ואחרים.

אחד הזמרים שהתחילו לפעול בשנות השמונים הוא שלומי שבת. בין שיריו המפורסמים: "בחוף של טרפטוני", "בגלל הרוח", "חתיכת שמים".

במהלך שנות האלפיים זוכים אמני פופ צעירים, יוצאי התחרות הטלוויזיונית כוכב נולד, להצלחה גדולה מאוד. הצלחתם גוררת לפעמים ביקורת שלילית מצד אמנים ותיקים יותר, למשל בראיון מפורסם שהתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-2006 בו התבטאה הזמרת חוה אלברשטיין בחריפות כנגד התופעה. בנוסף זכו וזוכים להצלחה גדולה אמני פופ המושפעים מאלילי בני הנוער מחוץ לארץ, כמו "טייק ד'את" ובריטני ספירס.

רוק

ערך מורחב – רוק ישראלי

בראשית הדרך, היה הרוק תרבות מוקצה בישראל, שבשנות ה-60 הייתה עדיין חברה מגויסת וסגורה יחסית להשפעות תרבותיות מערביות. חלוץ הרוק הישראלי והראשון שהקליט רוק בעברית היה בצלאל יונגרייז, שבשנת 1962 הקליט את השיר "ילדונת".

להקות הרוק הראשונות בישראל היו "להקות הקצב", שהחלו לפעול באמצע העשור במועדוני לילה ודיסקוטקים.

לקראת סוף העשור השתכללה סצנת להקות הקצב ואף זכתה למעט לגיטימציה, בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים כאשר מוזיקאים מערביים החלו להגיע לישראל והשפעות מהפכת הפופ החלו לחלחל לתרבות המקומית. בגל השני של להקות הקצב התבלטו שלוש להקות עיקריות כמובילות סצנת הרוק המקומית: "הצ'רצ'ילים" שפעלו עתה כהרכב של חמישה נגנים עם הזמר הקנדי סטן סולומון והגיטריסט הבריטי יוצא הטורנדוס רוב הקסלי, היוו את הצלע ההרפתקנית ביותר של הרוק הישראלי עם שילובים חדשניים בין רוק פסיכדלי לבין מרכיבים של מוזיקה ים-תיכונית וערבית. האריות יצרו לרוב פופ מצעדים, אף על פי שגם להקה זו הייתה חדשנית מאוד לזמנה, ובין היתר הייתה הלהקה הישראלית הראשונה שהתנסתה ברגאיי ("Give me"). את משולש הקצב הישראלי של אותן שנים משלימה הסופרגרופ עוזי והסגנונות שנוצרה כשסולן השמנים והרזים עוזי פוקס הצטרף ללהקת הסגנונות בהנהגתו של אבי קרפל. סגנונה היה המגוון ביותר ונשען, מלבד פופ בריטי בנוסח הביטלס גם על סול אמריקני והתאפיין בעיבודים מורכבים ועשירים לכלי נשיפה בנוסח דם, יזע ודמעות, שיקגו ואחרים.

בתפר שבין שנות ה-60' וה-70' החלה התעניינות ברוק מצד האמנים המצליחים של הממסד המוזיקלי ורבים מהם השתעשעו בהקלטת שירים בסגנון הרוק ובעבודה משותפת עם להקות הקצב. מי שעשה את הצעד המשמעותי ביותר לקראת אימוץ הרוק כאסתטיקה דומיננטית במוזיקה הישראלית היה אריק איינשטיין, שבשנת 1969 הפך את הצ'רצ'ילים ללהקת הליווי הקבועה שלו בהופעות ובתקליטים. תקליטיו של איינשטיין מאותן שנים נחשבים לפורצי דרך באופן שבו מיזגו לחנים ועיבודים של רוק עם טקסטים בעברית, והיו מהפכניים הן בתפיסה המוזיקלית הרעננה שהציגו והן במעבר שייצגו משירה לאומית מגויסת כפי שהתבטאה בלהיטי הלהקות הצבאיות ששלטו בכיפה בעשור הקודם לשירים אישיים.

להקת הרוק המצליחה הראשונה ששרה בעברית, הייתה להקת כוורת, אשר החלה את דרכה בשנות השבעים. כוורת נחשבת כפורצת דרך במוזיקה הישראלית כשהצליחה לשלב בין מוזיקת פופ להומור והעלתה את הפופ והרוק ללב הקונצנזוס.

ברי סחרוף, כונה "נסיך הרוק הישראלי"

בתחום הרוק הכבד בלטה להקת "סטלה מאריס" מחיפה, אשר החלה את דרכה בתחילת שנות התשעים ופרסמה, בין היתר, את הבלדה "נר על החלון", שהפך ללהיט וגם "זה לא מאוחר", "לילה טוב" ו"אישתר" שאף הופיע ב-MTV. יותר מאוחר, השתלבה סטלה מאריס במיינסטרים של המוזיקה הישראלית, כמו גם סולנה שיצא לקריירת סולו, פבלו רוזנברג ששילב פופ ורוק עם נגיעות ספרדיות ורית'ם אנד בלוז.

למרות משברים ותקופות שפל בעולם הרוק הישראלי (כמו אסון פסטיבל ערד ב-1995, אחריו ירדה הפופולריות של אירוע זה), במשך העשור הבא הפך הרוק בישראל ליצירה מרכזית ומקובלת, וקמו להקות חשובות כמו המכשפות ומוניקה סקס.

ראפ והיפ-הופ

ערך מורחב – ראפ והיפ-הופ ישראלי

מתחילת שנות התשעים, דרך שב"ק ס', נייג'ל האדמו"ר והדג נחש, התחילו סגנונות הראפ והיפ הופ לחדור באיטיות לרדיו הישראלי, שנטה עד אז לשדר רוק, פופ ומוזיקה עגמומית.

שירי ילדים

קטגוריה חשובה בזמר העברי היא שירי ילדים. רבים משירי הילדים נוצרו על ידי גננות ומורים לגיל הרך. ברב המקרים נלקחו מנגינות מרפרטוארים רבים שידעו המורות ועליהם נכתבו מילים שהתאימו לילדי הארץ. שירים רבים נלקחו מיידיש, מניגונים חסידיים, ממנגינות של יהודי תימן, יהודי ארצות ארצות האסלאם וכן מנגינות עממיות ערביות שנפוצו בתקופת היישוב בארץ.

בשנים האחרונות טושטשו מאוד ההבדלים בין שירים הפונים לילדים ונוער לבין שירים לקהל בוגר יותר. קהל הילדים והנוער החל להעריץ זמרים ומנחים צעירים (למשל מערוץ הילדים ומתחרות "כוכב נולד"), ששיריהם לא נכתבו ספציפית לקהל יעד זה.

השפעות

נראה שעתידו של הזמר העברי נקבע עוד בתקופתו של נחום נרדי. אם עד אז היה הזמר העברי מבוסס רבות על מלודיות רוסיות הרי שהתבנית שנקבעה עובדתית הוא מיזוג בין מזרח למערב כביטוי למיזוג הגלויות שמתחולל בארץ, שכן קיים קשר בין הזמר שהוא ביטוי צלילי למה שמתרחש בפועל בהוויית החיים בישראל.

בתחילת שנות האלפיים הכיר הממסד בחשיבות הזמר העברי מהאספקט החינוכי והמורשתי וקבע את "שבוע הזמר העברי" כחג המוזיקה הישראלית, המצוין גם בכנסת.

הפופולריות של הזמר העברי באה לידי ביטוי בין היתר גם במסורת של קיום חגיגות ופסטיבלי זמר. הראשון היה פסטיבל ערד שהחלה באמצע שנות השמונים. לאחר מכן צמחו חגיגות זמר נוספות בעיקר בתקופות החגים (כמו "ימי זמר בחולון"), שמפגישות את הקהל עם אמנים ויוצרים בזמר העברי ומשמשות חממה לניסיונות ולהרכבים חדשים וגם במה לחבורות הזמר בארץ. אמצעי נוסף המעיד על הפופולריות של הזמר העברי הוא הפיכת תחנת הרדיו רשת ג' לתחנת מוזיקה ישראלית בלבד בכל הסגנונות ומכל התקופות, שגם זוכה לאחוזי האזנה גבוהים.

לעומת זאת, זמר עברי כמעט ואינה זוכה להצלחה מחוץ לישראל מחוץ לקהילות היהודיות, ונראה שאחת הסיבות היא מחסום השפה. השירים העבריים שזכו להשמעה מחוץ לישראל היו בעיקר שירים ישראלים באירוויזיון שזכו במיקומים גבוהים יחסית, אשר זכו לפופולריות בחלק ממדינות אירופה, אם כי ישנם אמנים ישראלים שזכו להצלחה גם מחוץ לישראל, בעיקר כאלה השרים בשפה האנגלית.

חוקרי הזמר העברי

• מאיר נוי
• אליהו הכהן
• הרצל שמואלי
• דן אלמגור
• נחומי הרציון
• נתן שחר
• טלילה אלירם
• מיכאל וולפה
• יואב קוטנר (הרוק הישראלי)
• שי בורשטין
• אנשי פרויקט זֶמֶרֶשֶׁת
• דודי פטימר

ראו גם

• שירה בציבור
• מצעד הפזמונים העברי השנתי
• מוזיקה קלאסית ישראלית
• פרס ישראל לזמר עברי

לקריאה נוספת

• יעל רשף, הזמר העברי בראשיתו - פרק בתולדות העברית החדשה, מוסד ביאליק, 2004
• נתן שחר, שיר שיר עלה-נא - תולדות הזמר העברי, הוצאת מודן, 2006
• טלילה אלירם, בוא, שיר עברי, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2006
• אפרת שהם, ארץ שיר סיפור, הוצאת מפה, 2011
• אדווין סרוסי ומוטי רגב, מוזיקה פופולרית ותרבות בישראל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2014
• מבחר מאמרים במדור 'זמר עברי' בתוך קובץ המחקרים מוזיקה בישראל, עיונים - סדרת 'נושא' (2014), בעריכת מיכאל וולפה, גדעון כ"ץ וטוביה פרילינג, הוצ' מכון בן-גוריון, אונ' בן-גוריון
• נתן שחר, שירת הנוער: מה שרו בתנועות הנוער, יד בן צבי, 2018
• דוד אסף, שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי, הוצאת עם עובד, 2019

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זמר עברי בוויקישיתוף

• זמרשת - פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם
• אתר העמותה למורשת הזמר העברי, מייסודו של נחצ'ה היימן
• פורום מוזיקה עברית ישנה וחדשה בתפוז אנשים
• מיכל קדם, במחרשתי, מידענות בחינוך, בית ספר עליזה בגין באריאל (אתר לשירי הזמר הראשונים בארץ)
• יוסף ספיבק, ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי באתר דעת, בתוך: הגיגי גבעה ה, תשנ"ז
• קישור להרצאה על שירי ערש מפחידים שנכתבו לילדים בימי ראשית ההתיישבות ובשנותיה הראשונות של המדינה
• יוסף גולדנברג, ‏השתקפותה של שלילת הגולה בזמר העברי, קתדרה 111, מרץ 2004, עמ' 148-129
• יעקב מזור, ‏מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי, קתדרה 115, אפריל 2005, עמ' 128-95
• אלי אשד, אין יותר חזון בפזמונים? על הפזמון העברי לדורותיו, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 5 בפברואר 2005
• אלי אשד, פזמונים תנכיים והיסטוריים: סקירה ומאגר מידע ביבליוגרפי, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 5 בפברואר 2005
• צבי לביא, "כך שרו לוחמים", מעריב, 12 במאי 1967
• בוא שיר עברי, מדור מיוחד, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
• נעם בן זאב, ‏משמרים את הזמר הארץ-ישראלי, קתדרה 14 בפברואר 2010
• מיכל שקט, תרומת הכלים הבלשניים בבחירת שמות פרטיים בזמר העברי, באתר של אוניברסיטת חיפה, פברואר 2008 (דף הקטלוג של המאמר)
• יוסי ואלד, זמר עברי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מתוך פרויקט עדות
• זאב רב-נוף, הפזמון הישראלי כדיוקן התקופה, דבר, 26 במרץ 1975
• אריאל הירשפלד, ‏השיר הישראלי ומקורותיו הרוסיים, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 4 במרץ 2012
• שי בורשטין, ‏מבט חדש על הזֶמֶר העברי הישן, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 23 בפברואר 2014
• בן שלו, הקול או כלום: במוזיקה הישראלית העכשווית אי אפשר כבר למצוא זמרים עם קול נפלא, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2015
• אליהו הכהן, "צעדיה הראשונים של זמרת הארץ: 'חושו, אחים, חושו!'", בבלוג עונג שבת, מרץ 2017: חלק א, חלק ב, חלק ג
• אליהו הכהן, כִּנּוֹר ציון: השירון הגדול הראשון של שירי ציון, בבלוג "עונג שבת", 19 באפריל 2018
• אליהו הכהן, משהו על השירים הרוסיים ששרו בפלמ"ח: מחווה לפוצ'ו, בבלוג "עונג שבת", 14 בפברואר 2020.
• אמיר בן דוד, טל מלמטה ולבנה מעל, מבית אלפא עד נהלל, באתר זמן ישראל, 8 בספטמבר 2021