יוסף אסלן קטאוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף אסלן קטאוי פאשא

יוסף אסלן קטאוי פאשאערבית: يوسف اصلان قطاوي باشا; י"ט בטבת ה'תרכ"א 1861 – י"ב טבת ה'תש"ב 12 במאי 1942, קהיר[1][2][3]) תעשיין ודיפלומט יהודי-מצרי ששימש כשר אוצר, שר תקשורת וחבר הסנאט לקראת סוף חייו, ובמקביל שימש כראש הקהילה היהודית בקהיר. נחשב לפוליטקאי היהודי החשוב ביותר בתקופת מצרים המודרנית[4] והיהודי המצרי הבולט ביותר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.[5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטאוי בא ממשפחה יהודית חשובה של סוחרים ומנהיגי קהילות בקהיר. למד הנדסה בפריז ומשחזר לקהיר בשנת 1882 הפך לפקיד במשרד העבודות הציבוריות. לאחר שלמד ייצור סוכר במוראביה שבצ'כיה, ניהל מפעל סוכר במצרים והקים מפעלי תעשייה אחרים. ב-1912 הוענק לו התואר פאשא.[6] [7] קטאוי נכנס לפוליטיקה ב-1915 והיה חבר המשלחת המצרית ללונדון אשר ניהלה משא ומתן על העצמאות המצרית. באותה עת היה ממייסדי הבנק הלאומי של מצרים.[6][8][9] בשנת 1922 היה לחבר הוועדה שניסחה את החוקה המצרית. מ-1924 הוא היה לשר האוצר של מצרים, ולאחר מכן בשנת 1925, שר התקשורת ובין 19271936 שימש כסנטור.[2][3] במקביל בין השנים 1924–1942 שימש כראש הקהילה היהודית בקהיר.[1][10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.