יוסקה מאיור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסקה מאיור
מידע כללי
מאת גיורא רוטמן ודב (דובי) זיגלמן
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רצועת קומיקס
נושא ההעפלה, מלחמת העצמאות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הארץ שלנו
תאריך הופעה ראשונה 24 בינואר 1972
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"יוסקה מאיור" הוא סיפור קומיקס בהמשכים שמורכב משני חלקים. הקומיקס נוצר על ידי גיורא רוטמן ודב (דובי) זיגלמן והתפרסם בשער האחורי של השבועון לילדים "הארץ שלנו" בשנים 19721973. הקומיקס מתרחש על רקע המאבק להקמת מדינת ישראל. הוא מקיף 81 פרקים סך הכל, ובכך הוא סיפור הקומיקס הארוך ביותר שפורסם בעיתון ישראלי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של הסיפור החל להתפרסם ב-24 בינואר 1972, והקיף 50 פרקים. הוא מתאר את קורותיו של יוסקה מאיור, בחור צעיר שהיה פרטיזן בשואה והעפיל לארץ, התגייס לפלמ"ח (לאחר מבחני אומץ שערך לו מפקדו יצחק), ועסק בפעולות של העפלה לארץ ישראל. לאחר מכן השתתף יוסקה בהברחת 150 ילדים יהודיים ממנזר בפולין שבו היו כלואים.[1] חלקו השני של הסיפור מתרחש על רקע מלחמת העצמאות ובו יוסקה נלחם בקרבות על גוש עציון ומשתתף בשיירות לירושלים הנצורה. בסופו של הסיפור משתתף יוסקה בגילוי דרך בורמה.

בראיון מאוחר טענו רוטמן וזליגמן כי הסיפור נולד על רקע מחסור בידע על אודות תקופה זו בקרב בני הנוער.[2] השניים הקפידו על דיוק בפרטים ההיסטוריים בעלילת הסיפור ובאופן ציור הפרטים. לשם כך, עסקו השניים במחקר היסטורי על אודות התקופה ויצרו גיבור בדיוני הפועל בתוך מרחב היסטורי ממשי.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסקה מאיור- גיבור הסיפור, מתואר בקומיקס כבחור צעיר, גבה- קומה, חסון, פטריוט, המתנהג באופן אצילי, בעל תושייה, אמיץ לב, נאמן "למוסדות הלאומיים", ומוכן להקריב את חייו למען העם ותקומתו[3][4].

יוסקה יוצא לפעולות ומבצעים רבים, ואף מקבל תשבחות ממפקדו[5].

ישנן דמויות משניות נוספות כמו: מפקדו- יצחק, חברתו (שבפרק האחרון הופכת לאשתו)- מירי, והלוחמים הרבים שלוחמים איתו - יאיר, יהושע, ינוש, מקס, סטפן, אברהם, בני, מנשה, אלי, ועוד רבים, אך הן דמויות שוליות יותר.

תגובות על הקומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטמן מספר על אהדת הילדים לקומיקס: "הם רצו אחריי והציקו לי כל הזמן, בשאלות מה יהיה הלאה, מה יהיה בשבוע הבא"[6].

אך חוץ מהתגובות החיוביות היו גם כמה ביקורות שליליות על כך שלגיבור הראשי אין חסרונות. וכך כתבה קוראת אחת: "עוד לא פגשתי אדם כיוסקה מאיור, שמצליח בכל מעשיו ושיהיה נועז וגיבור ושום רגש של פחד אפילו לא צץ בו". בתשובה, ענו לה קוראים אחרים ש "יוסקה מאיור הוא סיפור בלבד וסיפור יכול להיות דמיוני "[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיורא רוטמן ודב זיגלמן, יוסקה מאיור, עיתון הילדים "הארץ שלנו", 1972-1973

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליהו אשד, יוסקה מאיור :הקומיקס הישראלי כסיפור הרפתקאות היסטורי, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏2008-06-10
  2. ^ אלי אשד, "יוסקה מאיור: הקומיקס הישראלי כאפוס היסטורי", באתר אימגו, 19 בינואר 2009
  3. ^ דב זיגלמן וגיורא רוטמן, כרך א', יוסקה מאיור, 1972, עמ' 1
  4. ^ דב זיגלמן וגיורא רוטמן, כרך א', "שלוש דמויות באפלה", יוסקה מאיור, 1972, עמ' 6
  5. ^ דב זיגלמן וגיורא רוטמן, כרך א', "הביתה", יוסקה מאיור, 1972, עמ' 30
  6. ^ 1 2 יוסקה מאיור: הקומיקס הישראלי כאפוס היסטורי, באתר אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)