יו הר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו הר
Hugh Herr
Hugh Herr, 2013-crop.jpg
לידה 25 באוקטובר 1966 (בן 55)
לנקסטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
  • פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2016)
  • פרס הינז (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יו הראנגלית: Hugh Herr; נולד ב-25 באוקטובר 1964) הוא מטפס סלעים, מהנדס וביופיזיקאי אמריקאי.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הוא הצעיר מבין חמישה אחים למשפחה מנוניטית מלנקסטר, פנסילבניה. הוא היה מטפס הרים עוד מצעירותו. עד גיל שמונה טיפס לגובה 35. ק"מ בהר טמפל בהרי הרוקי הקנדיים. בגיל 17 הוכר כאחד המטפסים הטובים ביותר בארצות הברית.[1]

בינואר 1982, לאחר שטיפס במסלול קרח קשה בגיא הנטינגטון על הר וושינגטון בניו המפשייר, הר וחברו המטפס ג'ף באצר (Batzer) נקלעו לבליזארד ואיבדו את חוש ההתמצאות. הם ירדו למפרץ הגדול (Great Gulf) (אנ') שבו שהו שלושה לילות בטמפרטורה של 29 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. עד שחולצו סבלו מכוויות קור קשות. היה צורך לקטוע את שתי רגליו של הר מתחת לברכיים. בן לווייתו איבד את תחתית רגלו השמאלית, את בהונות רגלו הימנית ואת אצבעות ידו השמאלית. במהלך ניסיון החילוץ נהרג המתנדב אלברט דו (Dow) במפולת שלגים.[1]

הר עבר חודשים של ניתוחים ושיקום. הרופאים אמרו לו שלא יוכל לטפס שוב על הרים לעולם, אך באמצעות תותבות מיוחדות שתכנן, יצר הר כפות רגליים תותבות עם קשיחות אצבעות גבוהה, שאפשרו לעמוד על קצות סלע ברוחב מטבע, וכפות רגליים משובצות טיטניום שסייעו לו בעלייה על קירות קרח תלולים. הוא השתמש בתותבות אלו כדי לשנות את גובהו וזאת כדי להימנע מתנוחות גוף קשות וכדי לבצע אחיזות ידיים ורגליים שלא היו בעבר בהישג יד. גובהו יכול לנוע בין חמישה לשמונה רגל. כתוצאה מהשימוש בתותבות, הר טיפס ברמה מתקדמת יותר מאשר לפני התאונה, מה שהפך אותו לאדם הראשון עם קטיעה נרחבת שביצועיו בספורט שווים לאלו של בעלי יכולת ברמה עילית. [2] [3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליו הר יש שתי בנות, אלכסנדרה וסייג'. בהנחייתה והדרכתה של אמם, הסופרת פטרישיה אליס הר, שתי הבנות הן מטיילות בעלות השגים. הישגי הטיולים הראשונים של אלכס מתוארים בספר הזיכרונות של פטרישיה, Up: A Mother and Daughter's Peakbagging Adventure (Broadway Books, אפריל 2012).

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קריירת הטיפוס שלו, קיבל הר תואר ראשון בפיזיקה בקולג' המקומי שלו, אוניברסיטת מילרסוויל, ותואר שני בהנדסת מכונות ב-MIT, ולאחר מכן תואר דוקטור בביופיזיקה מאוניברסיטת הרווארד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו הר מטפס על הקיר ב-MIT, בסימפוזיון של מעבדת המדיה ב -9 במאי 2007 צפו בחור הבילטרליים לקטועי איימי מולינס

בעודו עובד על פוסט דוקטורט ב-MIT בנושא מכשירים ביו-רפואיים, הר החל לעבוד על תותבות ואורתוזות מתקדמות לרגליים, מכשירים שמחקים את הפונקציונליות של הרגל האנושית.[1]

הר הוא פרופסור במעבדת המדיה של MIT, שם הוא מנהל את קבוצת המחקר "ביומכאטרוניקה" ומנהל שותף במרכז MIT לביוניקה קיצונית. [4] הוא מתמקד בפיתוח מערכות רובוטיות לבישות המשרתות את הגברת היכולת הפיזית האנושית. רוב מה שהוא מעצב לא נועד לשימושו, אלא לאחרים שהוא יכול להתייחס לקשייהם על רקע מצבו וניסיונו.

הר פרסם למעלה מ-120 מאמרים שעברו ביקורת עמיתים [5] בתחום מדעי השיקום והוא בעל (או מחזיק שותף) יותר מ-100 פטנטים [6] הקשורים למכשירי עזר, כולל לברך מלאכותית הנשלטת על ידי מחשב, [7] (שם מסחרי - Rheo Knee), [8] אורתוזיס קרסול-רגל פעיל, ותותבת קרסול-רגל מופעלת הראשונה בעולם. [9]

מכשירים אלה מקדמים תחום מתפתח של הנדסה המיישמת עקרונות של ביומכניקה ובקרה עצבית כדי להנחות את העיצובים של מכשירי שיקום וחיזוק אנושיים. [10] המטרה היא לשקם אנשים שעברו קטיעת גפיים או שסבלו מפתולוגיה, וכן להגביר את היכולת הגופנית האנושית עבור אנשים עם פיזיולוגיה רגילה.

הברך הנשלטת על ידי מחשב, המצוידת במיקרו-מעבד החש ללא הרף את מיקום המפרק ואת העומסים המופעלים על הגפה, זכתה להיכלל ברשימה של עשר ההמצאות המובילות בקטגוריית הבריאות על ידי מגזין TIME בשנת 2004.[11] תותבת הקרסול הרובוטית, המחקה את פעולתו של קרסול רגל ביולוגי ולראשונה מספקת לקטועים הליכה טבעית, זכתה להיכלל באותה רשימה של עשרת המובילים של TIME בשנת 2007.[12]

הר מציג רגליים תותבות ב- TED 2014, שם הפגין לראשונה הליכת ריצה תחת פיקוד עצבי.

בשנת 2007, הוענק להר פרס היינץ השנתי ה-13 לטכנולוגיה, כלכלה ותעסוקה.[13] הוא חתן פרס המנהיגות של מכניקה פורצת דרך (2005).[14]

הר היה חבר בצוות של שבעה מומחים לביומכניקה ופיזיולוגיה משש אוניברסיטאות שביצעו מחקר על המכניקה של להבי הריצה של אוסקר פיסטוריוס. האתלט הדרום אפריקאי הוא קטוע רגליים ונאסר עליו, על ידי איגוד האתלטיקה הבינלאומי (IAAF), לרוץ בתחרויות, שכן מחקר קודם הראה שהלהבים העניקו לו יתרון תחרותי. [15] חלק מהתוצאות הללו הוצגו לבית המשפט לבוררות לספורט (CAS) בלוזאן במאי 2008 על ידי הר ועמיתו רוג'ר קראם, מה שהביא לביטול האיסור. כך התאפשר לפיסטוריוס להפוך לרץ הנכה הראשון שרץ מול ספורטאים כשירים באירוע אולימפי. [16] ממצאי הניסויים של הצוות פורסמו בגיליון 18 ביוני 2009 של Journal of Applied Physiology. [17]

סיפורו של הר סופר על ידי אליסון אוסיוס בספר "העלייה השנייה: סיפורו של יו הר"; בערוץ דיסקברי; ובסרט של נשיונל ג'יאוגרפיק משנת 2002 , Ascent: The Story of Hugh Herr .

הר הופיע ב-25 במרץ 2012 בסי-אן-אן בתוכנית The Next List. [18]

מענקים ופרסים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Sports Hall of Fame (1989)
    • United States College Academic Team (1990)
    • Young American Award (1990)
    • Science magazine Next Wave: Best of 2003
    • TIME magazine Top Ten Inventions 2004[19]
    • With the Providence VA Center for Restorative and Regenerative Medicine and Brown University, a $7.2 million grant from the US Department of Veterans Affairs to create "biohybrid" limbs to restore natural function to amputees. (2004)
    • Popular Mechanics Breakthrough Leadership Award (2005)[20]
    • The 13th Annual Heinz Award in Technology, the Economy and Employment (2007)[21]
    • TIME magazine Top Ten Inventions 2007[22]
    • Action Maverick Award (2008)[23]
    • Spirit of Da Vinci Award (2008)[24]
    • R&D Magazine's 2014 Innovator of the Year[25]
    • Smithsonian magazine's American Ingenuity Award (2014) in the Technology Category
    • Princess of Asturias Award for Technical & Scientific Research (2016)[26]

הישגים בולטים בטיפוס סלעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1983 - Vandals, גאנקס (Gunks), פלורידה, עם לין היל וראס קלון, מקום ראשון בחוף המזרחי. [27]
  • 1984 - פחד במה, Cathedral Ledge, נורת' קונוואיי, ניו המפשייר,, North Conway, NH. [28]
  • 1986 - Ride of the Valkyries קיירנו קראג, לייוונוורת', וירג'יניה. [29]
  • 1986 - City Park Index Town Walls, וירג'יניה. [30]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Osius, Alison (1991). Second Ascent: The Story of Hugh Herr. Mechanicsburg, PA: Stackpole Books. ISBN 978-0-8117-1794-6.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Adelson, Eric (במרץ 2009). "Best Foot Forward". Boston Magazine. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Osius, Alison (1991). Second Ascent: The Story of Hugh Herr. Mechanicsburg, PA: Stackpole Books. ISBN 978-0-8117-1794-6.
  3. ^ National Geographic Channel. "Ascent - The Story of Hugh Herr". YouTube. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "How MIT Media Lab is advancing human physicality, cognition, and emotional experience through bionic augmentation". TechRepublic (באנגלית). נבדק ב-2018-10-18.
  5. ^ "Google Scholar". scholar.google.com. נבדק ב-2018-10-18.
  6. ^ "ininventor:"Hugh M. Herr" - Google Search". www.google.com (באנגלית). נבדק ב-2018-10-18.
  7. ^ Carswell, Lindsay (12 בפברואר 2005). "New Robotic Knee". Science Central. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2010. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Zamiska, Nicholas (6 ביולי 2004). "Bionic Knee 'Learns' How to Walk". The Wall Street Journal. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Singer, Emily; Graham-Rowe, Duncan (11 במאי 2007). "Biomedicine The World's First Powered Ankle". MIT Technology Review. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Helgessen, Sally (3 באוקטובר 2016). "Hugh Herr Wants to Build a More Perfect Human". Strategy+Business. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Smooth Operator - The Best Inventions Of 2004". Time. 19 בספטמבר 2011. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Joint Venture - The Best Inventions Of 2007". Time. 1 בנובמבר 2007. נבדק ב-4 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Hugh Herr". The Heinz Awards. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Study Revives Olympic Prospects for Amputee Sprinter". MIT Media Lab. 15 במאי 2008. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Sauser, Brittany (21 במאי 2008). "Amputee Gets a Shot at the Olympics". MIT Technology Review. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ G. Weyand, Peter; W. Bundle, Peter; P. McGowan, Craig; Grabowski, Alena; Brown, Beth; Kram, Rodger; Herr, Hugh (18 ביוני 2009). "The fastest runner on artificial legs: different limbs, similar function?" (PDF). Journal of Applied Physiology. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Coming up on 'The Next List': Hugh Herr, Bionic man". CNN.com. 20 במרץ 2012. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Smooth Operator - The Best Inventions Of 2004". Time. 19 בספטמבר 2011. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Hugh Herr". The Heinz Awards. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Joint Venture - The Best Inventions Of 2007". Time. 1 בנובמבר 2007. נבדק ב-4 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Action Maverick". STREB. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Spirit Of Da Vinci Award Goes To MIT Bio-Mechantron Professor - Amputee Designing The Next Generation Of Prostheses". Medical News Today. 12 בספטמבר 2008. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Hock, Lindsay (12 באוגוסט 2014). "R&D Magazine Announces Scientist and Innovator of the Year Award Winners". R&D Magazine. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Princess of Asturias Award for Technical & Scientific Research 2016 - Hugh Herr". The Princess of Asturias Foundation. 2016. נבדק ב-31 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Clune, Russ (Spring 2009). "Vandals, Shawangunks". Patagonia – Field Report. Patagonia, Inc. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2009. נבדק ב-24 דצמ' 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Green, Stewart (2001). Rock Climbing New England. Guilford CT: Falcon Books. p. 100. ISBN 978-1-56044-811-2.
  27. ^ Smoot, Jeff (2000). "A Walk in the Park". ClimbingWashington.com. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2001. נבדק ב-27 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Martin, Jason (14 באפריל 2005). "Only strong climbers need apply themselves to the daunting granite of Index". Seattle PI. Seattle PI.com. נבדק ב-24 דצמ' 2009. {{cite news}}: (עזרה)

 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יו הר בוויקישיתוף