יזמות בחינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יזמות בחינוךאנגלית: Entrepreneurship in education) הוא תהליך מתמשך של פיתוח יזמים, תרבות יזמית ויצירת יוזמות לשיפור מתמיד וקידום מערכת החינוך. תהליך היזמות בחינוך מתמקד ביצירת הזדמנויות לשינוי מהותי עבור יחידים וקהילות במערכת החינוך תוך הקפדה על פתרונות ברי קיימא[1]. פתרונות אלו אינם בהכרח חדשים לחלוטין, אלא יכולים להיות גם חיבור יצירתי של משתנים קיימים כך שיחדיו יהוו אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם אתגרים קיימים[2][3].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזמות במערכת החינוך התפתחה במסגרת המגמה העולמית של יזמות חברתית. בעשור האחרון עולה הדרישה ליזמות חינוכית בעולם המערבי. כך למשל, במסמך שפרסם ה - OECD בשנת 2010, נכתב כי יזמות וחדשנות הן אסטרטגיות הכרחיות לגידול כלכלי ולהתמודדות עם אתגרים חברתיים גלובליים. הדו"ח קובע הארגון כי מדינות צריכות לעודד את נטיית אזרחיהן לחדשנות וכי מערכות החינוך וההכשרה המקצועית צריכות לצייד את הלומדים בהן בכישורים הנדרשים לפיתוח חשיבה יצירתית וחדשנית ולפעול לחיזוק התרבות היזמית[4]. ההון המושקע בחינוך יוכל למצות את הפוטנציאל הטמון בו, רק באמצעות עידוד יזמות וחדשנות במערכת החינוך[5].

ניתן לסמן מספר מגמות המהוות זרז לתהליך זה[6][7][8][9].

  • שינוי הציפיות ממערכת החינוך: התחזקות ההבנה כי מערכת החינוך צריכה לספק חינוך איכותי יותר למספר רב יותר של תלמידים וכי לחינוך השפעה מכרעת על סיכויי הצלחתו של התלמיד בחיים. • התפתחות טכנולוגיות היוצרות הזדמנויות לפיתוח שיטות למידה חדשניות ולמדידה מדויקת יותר של הישגים. • שינוי תפיסות במערכת החינוך: הטמעתה של תפיסת האחריותיות (accountability) של המנהל ונטייה להפרטת החינוך הציבורי (בעיקר בארצות הברית). • צמצום המשאבים שמדינות מסוגלות להשקיע במערכות החינוך וכתוצאה מכך פנייתן לגיוס הון חיצוני באמצעות יוזמות מסוגים שונים.
  • חשיבותה של היזמות החינוכית בעת הזו, בכך שיש בה פוטנציאל לייצר דינמיקה של שינוי במגזר החינוכי כולו. חיזוקה של הרוח היזמית משנה את התפיסה הכללית במערכת החינוך ביחס לשאלה "כיצד ניתן לשפר את המצב הנוכחי?". בנוסף, יוזמות חינוכיות חדשניות המוקמות במסגרת מערכת החינוך הציבורית ומחוצה לה, מסייעות למשוך אל המגזר החינוכי כוח אדם איכותי המבקש לקחת חלק בתהליכי שינוי משמעותיים[10].
  • בצד העלאת הדרישה ליוזמות חינוכיות פורצות דרך, גדל הצורך במנהיגים חינוכיים שהם גם יזמים חינוכיים וחברתיים אשר יוכלו לסייע לתלמידים לסיים את לימודיהם כשהם מוכנים להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21. תהליך של פיתוח וקידום מתמשך של יזמות בחינוך מצריך עיסוק בשלושה ממדים בו זמנית: היזמים (המורה כיזם אישי המורים כיזמים), התרבות היזמית – כאקוסיסטם ארגוני מחולל יזמותו היוזמות זאת מתוך מדד בית ספרי ליזמות בחינוך[11]. להלן פירוט ממדים אלו:

היזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות יזמית נובעת מהצורך של פרטים וארגונים להתמודד (וליהנות) מרמה גבוהה של חוסר ודאות ומציאות מורכבת כאמצעי לסיפוק עצמי. שלושה רכיבים מרכזיים מאפיינים את היזם החינוכי[12].

מרכיב "הרצון" – התשוקה והלהט לשנות
היזם החינוכי הוא סוכן שינוי של מערכת החינוך, מתוכה. הוא מאמין כי ביכולתו להשפיע על המציאות במערכת ולשנות את הדברים כפי שהם מתנהלים כעת[10]. מתוך היכרותו המעמיקה עם צורכי המערכת והלומדים בה[13], הוא לוקח על עצמו את האחריות ליצירה ופיתוח תוכנית, מוצר, שירות או טכנולוגיה למען שיפור תהליך הלמידה.
מרכיב "היכולת" – הידע והמיומנויות לקידום הרעיון היזמי
יזמים חינוכיים, ניחנים בכישרון לחיפוש אקטיבי של אתגרים בסביבה החינוכית והבנת הפוטנציאל שטמון בתיקונם[13]. הם מתאפיינים ביכולת לחשיבה מעבר למגבלות החוקים והמשאבים, תוך זיהוי דרכים חדשניות ואלטרנטיביות, אתגרים והזדמנויות. לבסוף, הם מסוגלים להקים מערך פעולות מוכוון לקוח (התלמיד) ומדיד, שיביא להגשמת חזונם. כישורים אלו מאפשרים ליזם החינוכי להתחרות עם ספקים קיימים על תשומת לב, השגת מימון ומכירות.
מרכיב "העשייה" – הסיכונים להתמודדות עם כישלונות פוטנציאליים
היזם החינוכי מאופיין בנכונות לקחת סיכונים ולהתמודד עם כישלונות[10], מתוך ההבנה כי על אף המאמץ הרב הכרוך בכך, האלטרנטיבה של אי לקיחת הסיכון, עתידה בסיכון גדול יותר – בינוניות במערכת החינוך[14]. לפי תפיסה זו, היזמים החינוכיים האידיאליים הם אנשי החינוך הוותיקים, אשר הרקע המקצועי העשיר שלהם והיכרותם עם מערכת החינוך מהווים אוצר בלום של ידע. אנשי חינוך כאלו יכולים לנצל את הניסיון, הקשרים והרשתות החברתיות שלהם באופן הטוב ביותר כדי לממש את הפתרונות החדשניים אותם הגו לבעיות שזיהו במערכת החינוך הציבורית ובאופן התנהלותה[15].

בסקר היזמות[16][דרוש מקור: יש להביא קישור למקור ולא הפניה כללית, ללא מידע ביבליוגרפי], נמצאה הבחנה בין המימד האישי של היזם לבין מימד המורים ביזם אשר מתייחס ליכולות בפיתוח ויישום רעיון ובמוטיבציה של מורים.

התרבות היזמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות יזמית הינה מצע של תנאים המאפשרים למוטיבציה ארגונית לגדול, להזדמנויות להיחשף ולמיומנויות מקצועיות להתפתח באופן שמוביל את השותפים לעשייה החינוכית ליזום במציאות הקיימת והמשתנה. תרבות המבטיחה חשיפה למודלים יזמיים לחיקוי לפרטים בה, המספקת הזדמנויות רבות להתנסות בהתנהגות יזמית, מעצימה, ומפגינה 'אמון' שמאפשר הפחתת רגולציות למינימום ועידוד יוזמות בכל הרמות[17]. הספרות המחקרית מזהה שלושה רכיבים מרכזיים, שקיומם בעצימות גבוהה מעודדת תרבות יזמית, לאורם ארגונים מובילים בארץ ובעולם מפתחים יישומיים לפיתוח תרבות יזמית בבתי הספר[17]:

  • הנעה ליזמות מעידה כי יזמות הינה ערך חשוב בארגון - מידע זמין וסדיר על צרכים והזדמנויות ליצירת השפעה, נגישות וחשיפה למומחים חיצוניים, חשיפה מתמדת לחידושים, למידה מהצלחות וכישלונות ומנגנוני הערכה והוקרה על יזמות.
  • מיומנויות (ידע וכישורים) של הצוות החינוכי לפיתוח וקידום יוזמות - הכשרות ופיתוח מקצועי בנושא קידום יזמות (למשל כתיבת תוכנית, איגום משאבים, הובלת שינוי) ותהליכי למידה לקידום יוזמות.
  • הזדמנויות המאפשרות חוללות של יוזמות - אוטונומיה, פרואקטיביות, משאבים, פרקטיקות וסדירויות לקידום יוזמות.

יוזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מדד בית ספרי ליזמות בחינוך[18] יוזמה חינוכית היא תהליך של איתור הזדמנויות וניצולן באופן חדשני, המוביל ליצירת ערך מוסף לבית הספר. רכיבי היוזמה מתחלקים לשניים:

רכיבי אפיון– כמות, מקור היוזמה, קהל היעד, סוג, היקף

רכיבי תוצר – מיסוד, חדשנות והשפעה (ערך מוסף)

תהליך פיתוח היוזמה מבוסס על חשיבה יצירתית וחדשנית המזהה בעיות, צרכים ואפשרויות וממפה דרכים לשינוי. כך, יזמות חינוכית היא אינה מעשה בודד, אלא תהליך מעגלי שמבוסס על איסוף מידע, ארגונו, בניית רעיון, הערכתו ואיסוף מידע מחודש בהתאם להערכה. במעגל זה כל שלב יכול להוביל לשלב אחר ולפתיחת התהליך מחדש[19].

חוקרי חינוך מזהים שלושה חסמים מרכזיים ליזמות חינוכית[20][21]

• חסמים הקשורים במדיניות: מחסור בתגמולים על שיפור ביצועים, מערכות הבחינות והערכה, מנגנוני מימון נוקשים והפרדה בין התלמידים לאנשי הניהול והלוגיסטיקה בבתי הספר. • חסמים של ידע: מחסור בידע לגבי צורכי וההעדפות התלמידים ומידע מוגבל ביחס לנגישות, שימוש, עלויות ואיכות של מוצרים ושירותים חינוכיים קיימים.

• חסמים תרבותיים: חוסר אמון בפתרונות שמגיעים מחוץ למערכת, חוסר רצון למדוד החזרים על השקעה או להחליף עבודה אנושית בטכנולוגיה.

כדי להתמודד עם חסמים אלו, על קובעי המדיניות לעודד פעולות יזמיות דרך חינוך ואימון ובמתן פומביות גבוהה ליזמות כדרך חיים בעלת ערך, המעשירה את החברה כולה לצד הפחתת מחסומי הכניסה לעולם היזמי והסרת המכשולים[17]. בתוך כך, על מערכת החינוך לאמץ אסטרטגיה כפולה של השקעה ביזמים לצד הכנת הסביבה החינוכית לקליטת היוזמות[22]. בתוך כך:

• קידום תהליך נרחב של שינוי התפיסה ביחס ליזמות חינוכית במערכת החינוך כולה[23].

מחקרים בעולם מראים כי חינוך ליזמות משפר את כישורי היזמות והחדשנות, מעלה את הסיכוי להיווצרותן של יוזמות חדשות ואת הסבירות לעצמאות תעסוקתית.

• הרחבת מידת חופש הפעולה של מנהלי בתי הספר, מתוך ההבנה כי מנהלי בתי ספר הינם מרכזיים בקידום יזמות במערכת החינוך. מחקרים בעולם מראים מראים כי ככל שגדלה מידת החופש של המנהל בבית ספרו, ככל שהוא מקבל בעלות סימבולית רבה יותר על בית הספר וסמכות מלאה לפעול בו, כך גדלה נטייתו ליזמות[24][25][26][27].

• טיפוח חממות ליזמות חינוכית בשילוב אסטרטגית תגמול ליזמים[28]. מעדויות מחקריות שנאספו עד כה ניתן ללמוד כי, בדומה ליזמות טכנולוגית, "חממות" מהוות כלי מצוין לקידום יזמות גם במערכת החינוך. "חממות חינוכיות" מקדמות בנייתן של רשתות וקהילות יזמים כבסיס ללמידה בלתי פוסקת, להתעדכנות ויצירת הזדמנויות חדשות[10]. החממות מהוות מסגרת תומכת ליזמים, במסגרתה הם יכולים לפתח רעיונות ולהביא להבשלתם, מקבלים סיוע באפשרויות השתלבות בשדה, ובגיוס ההון (כספי, אינטלקטואלי ואנושי) לפיתוח היזמות[15][14][29].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Webber, C. F. & Shelleyann, S. (2008). Entrepreneurship and Educational Leadership Development: Canadian and Australian Prespectives'. The International Electronic Journal for Leadership in Learning(12) . http://iejll.journalhosting.ucalgary.ca/iejll/index.php/ijll/article/view/558
  2. ^ Stoll, L. & Temperley, J. (2009).'Creative Leadership A Challenge of our Times'. School Leadership and Management. 29 (1). Pp. 63-76. HYPERLINK http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13632430802646404
  3. ^ Hindle, K (2009). The Relationship between Innovation and Entrepreneurship: Easy definition, Hard Policy. In: Regional Frontiers of Entrepreneurship Research 2009: http://www.kevinhindle.com/publications/J4.2009-AGSE-Hindle-Inn-Ent-Pol.pdf
  4. ^ OECD Centre for Educational Research and Innovation(CERI). (2010). Measuring Innovation in Education: Towards a Survey Instrument. In: OECD Centre for Educational Research and Innovation (CERI). http://www.oecd.org/edu/ceri/46952379.pdf
  5. ^ Schuller, T. (04.2010). The Hungarian Education Sector Research, Development and Innovation System (ERDIS): An International Perspective . In: Hungarian Institute for Educational Researchand Development: http://ofi.hu/sites/default/files/ofipast/2010/04/8.1.-nemzetkozi_szakertoi_elemzes_ERDIS-OKTAG-KFI-angol.pdf
  6. ^ Wing Yan MAN, T. .(2010) .. In: The Hong Kong Institute of Education : https://www.eduhk.hk/apclc/roundtable2010/paper/Clarifying%20Educational%20Entrepreneurship-Thomas%20Wing%20Yan%20MAN.pdf
  7. ^ Hentschke, G. C. & Caldell, B. J.(2005). Entrepreneurial Leadership. . In: Davies, B. (ed.) The Essentials of SchoolLleadership. CA: Sage Publications Inc. Pp. 145-159. https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=j9qQAwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA147&dq=Hentschke,+G.+C.+%26+Caldwell,+B.+J.(2005).+Entrepreneurial+Leadership&ots=1gU3zf4nK8&sig=3DsUKnbE91DDq7ddcA-Sc2XNN4o&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false
  8. ^ Hess, F. M. (10.2007). Reimagining American Schooling: The Case for Educational Entrepreneurship. In: AIE: American Enterprise Institute : HYPERLINK http://www.aei.org/files/2007/10/22/20071022_22313EduO04Hess_g.pdf
  9. ^ Hess, F. M. & Hassel, B. C. .(2007) Fueling Educational Entrepreneurship: Addressing the Human Capital Challenge. In: The Harvard Kennedy School : HYPERLINK https://sites.hks.harvard.edu/pepg/PDF/Papers/Hess-Hassel_Human_Capital_Policy_PEPG07-06.pdf
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Smith, K. & Peterson, L. J. (2006) What Is Educational Entrepreneurship? In: Hess, F. M. (ed.): Educational Entrepreneurship: Realities, Challenges, Possibilities. Cambridge, MA: Harvard Education Press. Pp.21-44 HYPERLINK https://pdfs.semanticscholar.org/1a2c/d7acc3daeabd90a26e47a357d031507044be.pdf
  11. ^ http://mifras.org/מדד-בית-ספרי-ליזמות-בחינוך/
  12. ^ Fitzsimmons, J. R. & Douglas, E. V. (2011). Interaction between feasibility and desirability in the formation of entrepreneurial intentions. Journal of Business Venturing, 26, 431-440. HYPERLINK http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0883902610000029
  13. ^ 13.0 13.1 Stoll, L. & Temperley, J. (2009).'Creative Leadership A Challenge of our Times'. School Leadership and Management. 29 (1). Pp. 63-76. http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13632430802646404
  14. ^ 14.0 14.1 Hess, F. M. (10.2007). Reimagining American Schooling: The Case for Educational Entrepreneurship. In: AIE: American Enterprise Institute : HYPERLINK https://eric.ed.gov/?id=ED500467
  15. ^ 15.0 15.1 Hess, F. M. & Hassel, B. C. .(2007) Fueling Educational Entrepreneurship: Addressing the Human Capital Challenge.. In: The Harvard Kennedy School : HYPERLINK https://sites.hks.harvard.edu/pepg/PDF/Papers/Hess-Hassel_Human_Capital_Policy_PEPG07-06.pdf
  16. ^ סקר יזמות, שנערך על ידי מפרש ונותח על ידי חברת Data-Graph מחקר וייעוץ סטטיסטי – ד"ר גבי ליברמן וד"ר אמיר חפץ www.mifras.co.il
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 Lundström, A and Stevenson, L. (2005). Entrepreneurship policy – theory and practice. New York: Springer https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=7jHQqqGzojAC&oi=fnd&pg=PA41&dq=Lundström,+A+and+Stevenson,+L.+(2005)+Entrepreneurship+policy+–+theory+and+practice&ots=CPnJ8-xWvx&sig=PASp-C_-JqiKDVBc9P0YWB9uzWg&redir_esc=y#v=onepage&q=Lundström%2C%20A%20and%20Stevenson%2C%20L.%20(2005)%20Entrepreneurship%20policy%20–%20theory%20and%20practice&f=false
  18. ^ http://mifras.org
  19. ^ Costa, A. & Lavaroni, C. .(2011) The Habits of Entrepreneurship. Teachers Matter (9). Pp. 10-11.
  20. ^ Smith, K. & Peterson, L. J. (07.2011a). Supporting and Scaling Change: Lessons from the First Round of the Investing in Innovation (i3) Program. . In: Bellwether Education Partners: HYPERLINK https://eric.ed.gov/?id=ED522064
  21. ^ OECD Centre for Educational Research and Innovation(CERI) (n.d.) Innovation Strategy for Education and Training Innovation: The OECD Definition. In:OECD HYPERLINK http://www.oecd.org/edu/ceri/innovationstrategyforeducationandtraininginnovationtheoecddefinition.htm
  22. ^ http://edmap.co.il/
  23. ^ Smith, K. & Peterson, L. J. (07.2011a). Supporting and Scaling Change: Lessons from the First Round of the Investing in Innovation (i3) Program. . In: Bellwether Education Partners: HYPERLINK https://eric.ed.gov/?id=ED522064
  24. ^ Eyal, O. & Inbar, D.E.' .(2003) Developing a Public School Entrepreneurship Inventory. International Journal of Entrepreneurial Behaviour and Research. 9 (6( .Pp.221-240. HYPERLINK http://www.emeraldinsight.com/doi/abs/10.1108/13552550310501356
  25. ^ Ouchi, W.G. (2006) Power to the Principals: Decentralization in Three Large School Districts. Organization Science. 17 (2). Pp. 298-307. http://pubsonline.informs.org/doi/abs/10.1287/orsc.1050.0172?journalCode=orsc
  26. ^ Looney, J. W. (2009). Assessment and Innovation in Education: OECD Education Working Papers, No.24: HYPERLINK http://dx.doi.org/10.1787/222814543073
  27. ^ Schuller, T. (04.2010). The Hungarian Education Sector Research, Development and Innovation System (ERDIS): An International Perspective . In: Hungarian Institute for Educational Researchand Development: HYPERLINK http://ofi.hu/sites/default/files/ofipast/2010/04/8.1.-nemzetkozi_szakertoi_elemzes_ERDIS-OKTAG-KFI-angol.pdf
  28. ^ Wing Yan MAN, T. .(2010) Clarifying the Domain of Educational Entrepreneurship: Implications for Studying Leadership, Innovation and Change. In: The Hong Kong Institute of Education : HYPERLINK http://www.ied.edu.hk/apclc/roundtable2010/paper/Clarifying%20Educational%20Entrepreneurship-Thomas%20Wing%20Yan%20MAN.pdf"
  29. ^ Hentschke, G. C. & Caldell, B. J.(2005). Entrepreneurial Leadership. . In: Davies, B. (ed.) The Essentials of SchoolLleadership. CA: Sage Publications Inc. Pp. 145-159. https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=j9qQAwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA147&dq=Hentschke,+G.+C.++%26+Caldell,+B.+J.(2005).++Entrepreneurial+Leadership&ots=1gU3zh_mGf&sig=j2eD0jY3N7pueCZ0K2MQO3nFwLc&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false

תבנית:חינוך