חדשנות

חדשנות (Innovation) היא תהליך של תכנון, יצירה, פיתוח או יישום של רעיונות, מוצרים, שירותים, תהליכים או שיטות עבודה חדשות, המשפרים את המצב הקיים או יוצרים ערך מוסף. חדשנות יכולה להתבטא בהמצאה טכנולוגית, בשינוי ארגוני, במודל עסקי חדש, בגישה חינוכית מתקדמת, או בכל תחום שבו יש פיתוח של רעיון מקורי הניתן ליישום מעשי. חדשנות נבדלת מהמצאה בכך שאיננה מותנית בגילוי או המצאה של טכנולוגיה או הנדסת מוצר, אלא על יישום שיפור בתהליכים הקיימים.^[1]

סוגי חדשנות

חדשנות טכנולוגית –שימוש בידע קיים, או בהמצאה חדשה לפיתוח טכנולוגיות חדשות.
חדשנות תהליכית – שיפור שיטות ייצור או ניהול. מדיניות של חדשנות מאתרת שיפורים בתהליכי העבודה בארגון, על-ידי שיתוף העובדים מרצפת הייצור ועד להנהלה בחיפוש מתמיד אחרי נקודות תורפה בתחום אחריותם.
חדשנות חברתית – פתרונות חדשים לבעיות חברתיות. חדשנות חברתית יכולה להיות מקומית, כצורת התאגדות, אחריות הדדית, או משימתיות או ממלכתית, המושרית לציבור משלטון.
חדשנות עסקית –שימוש מודלים כלכליים או ארגוניים חדשנים. לעיתים יישום של מודלים קיימים שאינם בשימוש, או פיתוח מודלים ופעילות עסקית מקוריים.
חדשנות לאומית וממשלתית – רפורמות בשירותים ציבוריים כדי למטב אותם. חדשנות לאומית כוללת שיקולים חדשים ביחסים בינלאומיים העשויים להביא לפתרונות חדשניים גם ביחסים בינלאומיים. יחסים בין הפרט לממשל, שלעיתים אינם עונים לצורכי החברה או הממשל, מחייבים לעיתים יצירתיות וחדשנות במציאת פתרונות חדשים, כמו הקמת מנהלות לפתרון בעיות נפגעי מלחמה, שינוים בעדיפות התקצוב, תיעדוף משימות ויעדים לפי סולם ערכים וכדומה.
חדשנות באמנות: שימוש בטכניקות חדשות, סגנון כתיבה או ציור ושימוש בחומרים חדשים. גישות חדשות להגדרת "אמנות". מוצרי אמנות חדשניים נחשבים לנכס כלכלי ומוגנים כמו המצאה, על-ידי זכויות היוצרים.

מטרות החדשנות

מטרת החדשנות היא שיפור מתמיד של תהליכים, מוצרים ושירותים, תוך התאמה לשינויים בצרכים, בטכנולוגיה ובסביבה האנושית. בין מטרותיה העיקריות:

הגברת יעילות ופריון – הגשמת פתרון טכני המונע שיבוש או חוסר יעילות ברצפת הייצור. לדוגמה: שיפור אריזה, ייעול המלאי, מעקב ממוחשב של מכונות או אוטומציה של תהליכי ייצור או ניהול. שיפור תקשורת בין תחנות עבודה, קווי יצור, הדרכת עובדים ומידע שוטף תוך עמידה בתקנים הנדרשים.

הרחבת גבולות הידע – ניצול מידע טכני הקיים במקורות גלויים בעולם על ידי הנחלתו לכל בעלי התפקידים הרלוונטיים לידע זה. אבטחת הידע והנכס שאיננו גשמי (פטנטים, ידע אישי, תכתובות ותוכניות ועוד) של הארגון. ניהול שגרה של עדכון בקבוצות עבודה וסיעור מוחות.^[2]

יצירת יתרון תחרותי – יתרון תחרותי מושג כאשר קיים יידע רלוונטי ומעודכן על המוצרים המתחרים, הלקוחות וכיוון ההתפתחות של השוק בתחום. לפעמים שיפורים באריזה, בשיטות המכירה, בקשרים עסקיים ועוד ניתנים למימוש על ידי חדשנות ולא רק על ידי המצאות חדשות.^[3]

יצירת אווירת חדשנות בארגון – הצלחה של אסטרטגיית החדשנות מחייבת שיתוף כל עובדי הארגון, כל אחד בתחומו, בחיפוש דרכים לייעל את עבודתו. החלת האסטרטגיה בארגון היא השקעה בזמן ובאמצעים, בהדרכת העובדים, בניית צוותים ייעודיים, החלפת מידע כולל דיווח על כשלים קיימים, בעיות אישיות של עובדים, ותקשורת טובה במורד הניהול. כולל תקשורת ישירה בין עובד למנכ"ל. הגשמת מטרה זו לאורך זמן מחזקת את האמון והמסירות של העובדים והמנהלים וליצירת " גאוות יחידה" ותחרות בריאה בין מערכות הארגון.^[4]

חדשנות כמדיניות

חדשנות היא אסטרטגיה של ארגון לשיפור יעילות, תועלת ורווחיות בארגון. מדיניות הכוללת את כל מרכיבי ארגון (מפעל תעשייתי, בית-חולים ועד לארגון חברתי): השיטה: רתימת כל העובדים (חילחול התודעה מההנהלה עד לעובדי הייצור) מרצפת הייצור (בסיס התהליך) ועד ההנהלה לחיפוש מתמיד של פעולות ושינויים בתהליכים הקיימים בכוונה לקדם את מטרות הארגון, בשיתוף עם אבטחת האיכות של הארגון. התהליך כולל, סיעור מוחות, החלת שירותים, טכנולוגיות ונוהלי עבודה יעילים יותר או על ידי השמת רעיונות לשיפור הגישה ללקוחות ולשיטות השיווק.^[5]

מונחים קשורים

חדשנות כוללת גם שימוש בתוצרי ערכים מקבילים, המאפשרים לקדם את היעילות והפרודוקטיביות של הארגון.^[3]

המצאתיות Inventiveness: היכולת להעלות רעיונות מקוריים לפתרון בעיות או לפיתוח מכשירים, שיטות או תהליכים חדשים שטרם התקיימו. המצאה היא אירוע חד פעמי, שמקנה לממציא זכויות על השימוש המסחרי, באמצעות פטנט או זכויות יוצרים. המצאה יכולה להיות אלמנט טכני, מכשיר, יצירת אמנות, קוד או אלגוריתם בתוכנה ועוד. יצירת פתרונות חדשים ומקוריים מבחינה טכנית או רעיונית, גם אם טרם נוסו או יושמו.
יצירתיות Creativity: היכולת לחשוב באופן מקורי, גמיש ובלתי שגרתי ולהפיק רעיונות, קשרים או ביטויים חדשים בכל תחום: אמנותי, מדעי, חברתי או טכנולוגי. יצירתיות משלבת מקוריות מחשבתית ודמיון, ללא תלות ביישום מעשי מיידי. לא בהכרח המצאה חדשה, לעיתים שימוש בידע קיים למטרות חדשות. דוגמה: רעיון אמנותי חדש, ניסוח שונה של בעיה מדעית, או סיפור מקורי.^[6]
חיקוי Immitation : שימוש בידע, דגם או מוצר של מתחרים, יוצרים וממציאים אחרים. לעיתים תוך פגיעה בזכויות המקור. אך בדרך כלל ניתן לנצל חדשנות והמצאתיות שהם נחלת הכלל. חדשנות כוללת לא פעם גם חיקוי כדי לקדם את מטרות הארגון.
יזמות entrepreneuship: הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של מיזם חדש, עסק או של תחום פעילות חדש בארגון קיים. בעוד שלעיתים קרובות נוטים לקשור יזמות לסטרטאפים חדשים, קטנים ורווחיים, ניתן גם לראות התנהגות יזמית בחברות קטנות, בינוניות וגדולות, חברות חדשות ומבוססות וארגונים למטרות רווח ולא למטרות רווח כולל מלכ"רים, ארגוני צדקה וממשל. לפעמים יזמות היא גם חדשנות.^[7]
אבטחת איכות Quality Assurance: היא תהליך מתוכנן ושיטתי למכלול הפעילויות הנדרשות, כדי שמוצר או שירות יעמדו בדרישות האיכות ולתקן הלאומי המקובל שהוצבו להם ויענו על צורכי המשתמש במלואם. תהליך אבטחת האיכות מודד את האיכות הנוכחית (באמצעות בקרת איכות), מאתר תחומי איכות בעייתיים (גם עתידיים) ומסייע בתיקון או במזעור הנזק.^[8]
חדשנות משבשת (disruptive innovation) חדשנות פורצת דרך ומייצרת קטגוריות חדשות אשר משנות את הסביבה העסקית בכללותה, ומגדירה צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם. ובכך היא שונה מחדשנות תוספתית (אינקרמנטלית). המתייחסת לייעול וליצירת מענים חדשים מתוך הידע הקיים.^[9]

חדשנות אמנותית ופוליטית: יונתן גת ועמרי לוין(2023), מתייחסים לחדשנות של יחיד בפעילות האומנותית והפוליטית: השניים ממחישים כיצד חדשנות איננה בהכרח טכנולוגית וניתן לזהות אותה בתעשיות ובמוקדי ידע ומיומנויות שונים (מסחר וכלכלה, ספורט, ספרות ועוד), ולכן מהותה של החדשנות הפוליטית איננה בשימוש בטכנולוגיה, אלא הפעלה של עוצמה פוליטית בסביבה של תחרות וחוסר ודאות, בהגדרה אותה הם מכנים "חדשנות ריאליסטית":^[10]

עוצמה זו תובעת מהשחקנים במערכת להתאים את עצמם לחידוש של השחקן החדשן ולהכיר בו כמוביל. אנו טוענים כי החדשן הוא זה שמחקים אותו, ואילו הוא לא נאלץ לחקות אחרים כדי לשרוד בסביבה תחרותית. בהמשך ננסה להבין מהם המנגנונים שבעזרתם מתבצעת הקצאה של עוצמה על ידי חדשנות, ונדגיש כי אין מדובר בהכרח במאבק על תוכן, אלא על הכרה, מעמד ותזמון: לשחקן החדשן ניתנת בכורה בהכתבה של נורמות, בכתיבה של קודקסים ובהובלה של ציפיות, המעניקים לו יתרון תחרותי וחופש מהצורך להיגרר אחרי שחקנים אחרים.

— יונתן גת ועמרי לוין, חדשנות, באתר מפתח – כתב העת הלקסיקלי למחשבה פוליטית של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, גיליון 19 (2023)

מעגל האיכות

ראשי תיבות: של תכנון-ביצוע-בדיקה-פעולה (PDCA). נושא משותף לאבטחת איכות ולחדשנות^[11]

מעגל האיכות מדגים שיטה של חדשנות מתמשכת, שחוזרת וממשיכה בתהליך כל זמן שהארגון (או ייצור) ממשיך. מדגים את חשיבות המדיניות של מיטוב ביצועים על-ידי חדשנות.

בחינת ישימות וקבלת החלטה – בתהליך החדשנות מתקבלות הצעות רבות מכל אגפי הארגון, צוות ייעודי סוקר את ההצעות, בוחן את ישימותן במערכת וקובע סדרי עדיפות ולוח זמנים.
תכנון – איסוף נתונים, בדיקת השערות, גיבוש תוכניות פעולה ושיפור הקיים. מבוסס על הבנת התהליך הנדון. זה נעשה באמצעות לימוד התהליך, הבנת המצב הקיים בו ומידע הנאסף מהלקוח (כגון: צרכים, ציפיות ושימושים). בשלב זה נדרש לזהות את הבעיות והקשיים ולתכנן את שיטת איסוף הנתונים. כמו כן, נדרש להגדיר מראש את הקריטריונים לפיהם ניתן יהיה לאמוד את מידת ההצלחה של יישום התוכנית.
מעגל החדשנות בפיתוח מידע

הנחיות מקובלות לשימוש במעגל האיכות

עשה ובצע – את מה שתכננת. יישם את תוכנית השיפור שלך (אפילו על בסיס ניסויי) ואסוף נתונים כדי שתוכל להעריך את מידת ההצלחה. תיעד את הנתונים בצורה ברורה, כפי שתכננת כדי שתוכל לנתח אותם בהמשך.
בחן, בדוק ולמד – זהו שלב הלמידה. בדוק והערך על פי התוצאות, באיזו מידה הצפיות עמדו במבחן התכנון. הסק מסקנות ועדכן את השערותיך. ייתכן שתצטרך לעשות כמה סבבים משניים בין שלבי הביצוע לשלבי הלימוד על-מנת לבחון רעיונות אחרים וללמוד את מידת הצלחתם. לבסוף, גבש תוכנית פעולה לשיפור.
פעל – כעת, לאחר שהוכחת שהתוכנית פועלת ומשפרת את התהליך, יישום את מה שלמדת ושפר את התהליך כולו. בשלב הזה השיפור הוטמע בתהליך והלולאה חוזרת לשלב התכנון לשיפור נוסף.

היסטוריה של החדשנות

החדשנות בעת העתיקה

חדשנות בעת העתיקה החלה כבר עם פיתוח כלי צור בתקופת האבן הקדומה. במחקר התפתחות כלי צור (אבן יד) התברר שכבר לפני 700000 שנה התקיימה תחרות בייצור כלי אבן משוכללים יותר,^[12] בחירת חומר גלם מתאים, עיצוב התואם לשימוש, ושימוש בכלים חדשים להתזה ושיברור. החדשנות בייצור כלי צור נמשכה עד התקופה הכלקוליטית (תחילת השימוש במתכת- נחושת לפני 6500 שנה), ,החלפת הנחושת במוצרי סגסוגת של בדיל ונחושת (ברונזה), שהיא קשה יותר ועמידה יותר מהנחושת בתקופת הברונזה (לפני 5500 שנה), ומעבר למתכת קשה יותר – הברזל בתקופת הברזל (לפני 3200 שנה). השליטה בטכנולוגיות וחומרי הגלם החדשים הביאה להשתלטות תרבויות חדשות, יצירת ממלכות ואימפריות המבוססות על צבא משוכלל יותר.

חדשנות במובנה המודרני כמדיניות, החלה עם ביסוס כלכלה הטרוגנית והתמחות טכנולוגית בכל תחום. מחברה כפרית הומוגנית לחברה עירונית מעמדית, מכפרים לממלכות ולערי- ממלכה, המתחרים ביצירת ממסד ושליטה, במסחר, חקלאות וצבא. המושג "חדשנות" במובנו המודרני התפתח כבר לפני 6000 שנה בעיקר על ידי האשורים, המצרים, היוונים והרומאים בעיקר בייצור כלי נשק. למשל מעבר משימוש בקשת, לקטפולטה (המבוססת על אותו עקרון אבל מאפשר טווח ומשקל גדולים.).^[13]

חדשנות בעת החדשה

בתקופת המהפכה התעשייתית (המאות ה־18–19) התרחשה פריצת דרך בהמצאות טכנולוגיות (מנוע הקיטור, הטלגרף, הרכבת) ששינו את החברה והכלכלה. החדשנות התאפיינה בכך, שהמצאה טכנולוגית ענתה על צורך מובהק, כך שגם יחידים, יצירתיים וממציאים כמו תומס אלווה אדיסון (1847-1931), השכילו לכוון את המצאותיהם לפתרון בעיות, ולא עסקו במחקר לשמו. במאה ה־20, הכלכלן ג’וזף שומפטר (Schumpeter) (1883-1950) היה הראשון שהגדיר חדשנות כתהליך מרכזי בכלכלה הקפיטליסטית, המניע את ה"הרס יצירתי" – כלומר, החלפת טכנולוגיות ישנות בחדשות. החדשנות והיצירתיות של פרטים מאפיינת תקופה זו. מאז, החדשנות הפכה לגורם מפתח בהתפתחות עולמית: ממנהיגות של פרטים למדיניות של ארגונים. מהפכת המידע, טכנולוגיות תקשורת, אינטרנט, בינה מלאכותית, אנרגיה ירוקה ועוד.^[14]

התפתחות היסטורית של החדשנות כמדיניות

ראשית המושג – מהמאה ה־18 עד ראשית המאה ה־20

החדשנות, במובנה המודרני, קשורה קשר הדוק להתפתחות המהפכה התעשייתית (המאה ה־18–19). בתקופה זו החלו מדינות אירופה להבין כי פיתוח טכנולוגי וידע מדעי תורם ישירות לעוצמה כלכלית ולעליונות לאומית. ממשלות החלו להעניק פטנטים (הגנה חוקית על המצאות), כדי לעודד ממציאים להשקיע ביצירת חידושים. נוצרו מוסדות הנדסיים ומדעים לאומיים (כגון Royal Society בבריטניה ו-École Polytechnique בצרפת), ששימשו מוקדים ראשונים לחדשנות מאורגנת. עם התפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ההוגה ג’וזף שומפטר (Joseph Schumpeter), בתחילת המאה ה־20 הגדיר את החדשנות ככוח המניע של "הרס יצירתי" (Creative Destruction) — תהליך שבו המצאות וטכנולוגיות חדשות מחליפות ישנות ומקדמות את הצמיחה הכלכלית.^[14]

לאחר מלחמת העולם השנייה – הולדת מדיניות החדשנות המודרנית

לאחר מלחמת העולם השנייה נוצרה הבנה כי השקעה שיטתית במדע ובטכנולוגיה היא מפתח לשיקום כלכלי ולביטחון לאומי. ארצות הברית הקימה מוסדות מרכזיים למחקר ולפיתוח (כגון DARPA ו-NASA), והחלה לתמוך באופן ישיר בפרויקטים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל אזרחי וצבאי. באירופה, במיוחד בצרפת, גרמניה ובריטניה, ננקטה מדיניות של "תכנון טכנולוגי" – השקעות ממשלתיות גדולות בתעשיות מתקדמות כגון תעופה, אנרגיה ואלקטרוניקה. באותה תקופה נולד המושג "מו"פ" (מחקר ופיתוח) כתשתית לחדשנות מאורגנת: תהליך שבו המדינה מממנת מדענים ומהנדסים ליצירת ידע חדש. השפעה משמעותית לקידום החדשנות הייתה עם שיגור הלווין הראשון הספוטניק ששוגר לחלל ב-4 באוקטובר 1957על ידי הרוסים. כאשר הסתבר לאמריקאים והאירופיים שהם מפגרים אחרי הרוסים בפיתוח טכנולוגיות. המרוץ לטכנולוגיות צבאיות וטכנולוגיות חלל, היווה את הבסיס לתפישה הכוללת של חדשנות כיעד לאומי, ופיתוח תאוריית החדשנות המודרנית.^[15]

שנות ה־1970–1980 – מעבר למדיניות חדשנות מבוססת שוק

בשנות ה־70 חל מעבר מחשיבה ממשלתית ריכוזית לחשיבה מבוזרת ותחרותית: חברות פרטיות גדולות, בעיקר בארצות הברית ויפן, החלו להקים יחידות מחקר ופיתוח פנימיות, ובכך הפכו למנועי חדשנות עיקריים. ממשלות עברו לעודד חדשנות באמצעות תמריצים כלכליים, כגון הקלות מס, מענקי השקעה ותמיכה בסטרטאפים. בשנים אלו התפתח גם מושג "מערכת החדשנות הלאומית" (National Innovation System) רעיון שחדשנות נובעת משיתוף פעולה בין שלושה גורמים: האקדמיה, התעשייה והממשלה ("משולש הידע").^[16]

שנות ה־1990–2000 – עידן הדיגיטלי והגלובליזציה

בעידן זה הפכה החדשנות למדיניות מרכזית כמעט בכל מדינה מפותחת: ממשלות אימצו את הגישה של "כלכלת הידע" (Knowledge Economy), שבה ידע וחדשנות נחשבים לנכסים העיקריים של חברה מודרנית. נוסדו מוסדות וקרנות ייעודיות לעידוד חדשנות, כמו European Innovation Council באיחוד האירופי. מדינות החלו למדוד את רמת החדשנות שלהן באמצעות מדדים רשמיים, כגון מדד החדשנות העולמי (Global Innovation Index). תופעת עמק הסיליקון בארצות הברית שימשה דגם למדיניות חדשנות: שילוב של הון סיכון, אקדמיה יזמית ותרבות ניסיונית.^[17]

המאה ה־21 – חדשנות כשיקול גלובלי וחברתי

בעשורים האחרונים התרחב מושג החדשנות מעבר לכלכלה, אל תחומים חברתיים, סביבתיים וממשלתיים:

מדינות רבות אימצו מדיניות של חדשנות פתוחה (Open Innovation) – שיתופי פעולה חוצי ארגונים ומדינות.
התפתחה חדשנות חברתית – שימוש בגישות חדשניות לפתרון בעיות חברתיות, סביבתיות וחינוכיות.
החדשנות הפכה לחלק אינטגרלי מיעדי הקיימות של האו"ם (SDGs), במיוחד בתחומי אנרגיה נקייה, חינוך ובריאות.
ממשלות רבות הקימו משרדי חדשנות לאומיים (כמו בישראל, פינלנד, דרום קוריאה וסינגפור), הפועלים לקידום יזמות, טכנולוגיה וחינוך חדשני.^[18]

ישראל – "ישראל כאומת הזנק"

ערך מורחב – ישראל כאומת הזנק

בישראל, החל משנות ה־90, נבנתה מדיניות חדשנות ייחודית הכוללת:^[19]

השקעה ממשלתית במו"פ באמצעות הרשות לחדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי).
שיתופי פעולה בין תעשייה לאקדמיה.
עידוד יזמות צעירה וחממות טכנולוגיו ת שנוסדו בתחילת שנות ה־90 עם קליטת העלייה האיכותית מרוסיה, כדי לאפשר למדענים וטכנאים שעלו להתקדם במקצועם. היוזמה הלאומית שבסיסה היה תמיכה מלאה בשנתיים של יזמות חדשנית, שתוחזר אם היזמות תתפתח למוצר רווחי. מודל ייחודי זה זכה להצלחה קידם את תודעת החדשנות והיזמות בארץ. בעשור האחרון, עברו החממות לשיטה של הפרטה ובעלות של קרנות השקעה פרטיות, בשיתוף המדינה.
השקעות הון סיכון פרטיות וזרות. אופק להשקעות בסיכון גבוה וסכומים נמוכים (pre-seed), שמאפשר גם למשקיעים בסכומים קטנים להיכנס למסלול השקעות, ועם ההצלחה גם לבורסה. המודל הישראלי נחשב בין המובילים בעולם ומשמש השראה למדינות רבות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

על חדשנות באתר הטכניון
חדשנות – ערך מתוך אתר דיאלוג ויקי
אבי בליזובסקי, ‏הצעה למקצוע חדש בתיכון – חדשנות, באתר "הידען", 27 בינואר 2016
יונתן גת ועמרי לוין, חדשנות, באתר מפתח – כתב העת הלקסיקלי למחשבה פוליטית של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, גיליון 19 (2023)
חדשנות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Studies on Science and the Innovation Process, www.worldscientific.com (באנגלית)
^ D.H. Sonnenwald, K.L. Maglaughlin, M.C. Whitton, Using innovation diffusion theory to guide collaboration technology evaluation: work in progress, Proceedings Tenth IEEE International Workshop on Enabling Technologies: Infrastructure for Collaborative Enterprises. WET ICE 2001, 2001-06, עמ' 114–119 doi: 10.1109/ENABL.2001.953399
^ ¹ ² Yale Brozen, Invention, Innovation, and Imitation, The American Economic Review 41, 1951, עמ' 239–257
^ Thomas S. Robertson, The Process of Innovation and the Diffusion of Innovation, Journal of Marketing 31, 1967-01-01, עמ' 14–19 doi: 10.1177/002224296703100104
^ Tahir Wani, Innovation Diffusion Theory Review & Scope in the Study of Adoption of Smartphones in India
^ Shahid Yusuf, From creativity to innovation, Technology in Society 31, 2009-02-01, עמ' 1–8 doi: 10.1016/j.techsoc.2008.10.007
^ Donald F. Kuratko, Entrepreneurship theory, process, and practice in the 21st century, International Journal of Entrepreneurship and Small Business 13, 2011-01, עמ' 8–17 doi: 10.1504/IJESB.2011.040412
^ , and Russell S. Vose, [DOI: https://doi.org/10.1175/2007JAMC1706.1 Strategies for Evaluating Quality Assurance Procedures], journals.ametsoc.org, ‏Print Publication: 01 Jun 2008
^ Steven Si, Hui Chen, A literature review of disruptive innovation: What it is, how it works and where it goes, Journal of Engineering and Technology Management 56, 2020-04-01, עמ' 101568 doi: 10.1016/j.jengtecman.2020.101568
^ יונתן גת ועמרי לוי, ן, חדשנות,, באתר מפתח – כתב העת הלקסיקלי למחשבה פוליטית של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב) , גיליון19, 2023
^ Arturo Realyvásquez-Vargas, Karina Cecilia Arredondo-Soto, Teresa Carrillo-Gutiérrez, Gustavo Ravelo, Applying the Plan-Do-Check-Act (PDCA) Cycle to Reduce the Defects in the Manufacturing Industry. A Case Study, Applied Sciences 8, 2018-11-07, עמ' 2181 doi: 10.3390/app8112181
^ Mary W. Marzke, M. Steven Shackley, Hominid hand use in the pliocene and pleistocene: Evidence from experimental archaeology and comparative morphology, Journal of Human Evolution 15, 1986-09-01, עמ' 439–460 doi: 10.1016/S0047-2484(86)80027-6
^ Nathan Rosenberg, Ralph Landau, The Positive Sum Strategy: Harnessing Technology for Economic Growth, National Academies Press, 1986-01-01, ISBN 978-0-309-03630-6. (באנגלית)
^ ¹ ² Likun Cao, Ziwen Chen, James Evans, Destructive creation, creative destruction, and the paradox of innovation science, Sociology Compass 16, 2022, עמ' e13043 doi: 10.1111/soc4.13043
^ John Rice, Innovation in the modern economy, Fostering enterprise: the innovation and skills nexus–research readings, 2011-01-01
^ Wm. E. Souder, Organizing for modern technology and innovation: A review and synthesis, Technovation 2, 1983-02-01, עמ' 27–44 doi: 10.1016/0166-4972(83)90005-6
^ Abraham Ayobamiji Awosusi, Kaan Kutlay, Mehmet Altuntaş, Bakhtiyor Khodjiev, Ephraim Bonah Agyekum, Mokhtar Shouran, Mohamed Elgbaily, Salah Kamel, A Roadmap toward Achieving Sustainable Environment: Evaluating the Impact of Technological Innovation and Globalization on Load Capacity Factor, International Journal of Environmental Research and Public Health 19, 2022-03-10, עמ' 3288 doi: 10.3390/ijerph19063288
^ P Petrella, Globalization of techmological innovation, Technology Analysis & Strategic Management 1, 1989-01-01, עמ' 273–284 doi: 10.1080/09537328908523983
^ Manuel Trajtenberg, Innovation in Israel 1968–1997: a comparative analysis using patent data, Research Policy 30, 2001-03-01, עמ' 363–389 doi: 10.1016/S0048-7333(00)00089-5

[1] Studies on Science and the Innovation Process, www.worldscientific.com (באנגלית)

[2] D.H. Sonnenwald, K.L. Maglaughlin, M.C. Whitton, Using innovation diffusion theory to guide collaboration technology evaluation: work in progress, Proceedings Tenth IEEE International Workshop on Enabling Technologies: Infrastructure for Collaborative Enterprises. WET ICE 2001, 2001-06, עמ' 114–119 doi: 10.1109/ENABL.2001.953399

[BROZEN-3] ¹ ² Yale Brozen, Invention, Innovation, and Imitation, The American Economic Review 41, 1951, עמ' 239–257

[4] Thomas S. Robertson, The Process of Innovation and the Diffusion of Innovation, Journal of Marketing 31, 1967-01-01, עמ' 14–19 doi: 10.1177/002224296703100104

[5] Tahir Wani, Innovation Diffusion Theory Review & Scope in the Study of Adoption of Smartphones in India

[6] Shahid Yusuf, From creativity to innovation, Technology in Society 31, 2009-02-01, עמ' 1–8 doi: 10.1016/j.techsoc.2008.10.007

[7] Donald F. Kuratko, Entrepreneurship theory, process, and practice in the 21st century, International Journal of Entrepreneurship and Small Business 13, 2011-01, עמ' 8–17 doi: 10.1504/IJESB.2011.040412

[8] , and Russell S. Vose, [DOI: https://doi.org/10.1175/2007JAMC1706.1 Strategies for Evaluating Quality Assurance Procedures], journals.ametsoc.org, ‏Print Publication: 01 Jun 2008

[9] Steven Si, Hui Chen, A literature review of disruptive innovation: What it is, how it works and where it goes, Journal of Engineering and Technology Management 56, 2020-04-01, עמ' 101568 doi: 10.1016/j.jengtecman.2020.101568

[10] יונתן גת ועמרי לוי, ן, חדשנות,, באתר מפתח – כתב העת הלקסיקלי למחשבה פוליטית של מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב) , גיליון19, 2023

[11] Arturo Realyvásquez-Vargas, Karina Cecilia Arredondo-Soto, Teresa Carrillo-Gutiérrez, Gustavo Ravelo, Applying the Plan-Do-Check-Act (PDCA) Cycle to Reduce the Defects in the Manufacturing Industry. A Case Study, Applied Sciences 8, 2018-11-07, עמ' 2181 doi: 10.3390/app8112181

[12] Mary W. Marzke, M. Steven Shackley, Hominid hand use in the pliocene and pleistocene: Evidence from experimental archaeology and comparative morphology, Journal of Human Evolution 15, 1986-09-01, עמ' 439–460 doi: 10.1016/S0047-2484(86)80027-6

[13] Nathan Rosenberg, Ralph Landau, The Positive Sum Strategy: Harnessing Technology for Economic Growth, National Academies Press, 1986-01-01, ISBN 978-0-309-03630-6. (באנגלית)

[:0-14] ¹ ² Likun Cao, Ziwen Chen, James Evans, Destructive creation, creative destruction, and the paradox of innovation science, Sociology Compass 16, 2022, עמ' e13043 doi: 10.1111/soc4.13043

[15] John Rice, Innovation in the modern economy, Fostering enterprise: the innovation and skills nexus–research readings, 2011-01-01

[16] Wm. E. Souder, Organizing for modern technology and innovation: A review and synthesis, Technovation 2, 1983-02-01, עמ' 27–44 doi: 10.1016/0166-4972(83)90005-6

[17] Abraham Ayobamiji Awosusi, Kaan Kutlay, Mehmet Altuntaş, Bakhtiyor Khodjiev, Ephraim Bonah Agyekum, Mokhtar Shouran, Mohamed Elgbaily, Salah Kamel, A Roadmap toward Achieving Sustainable Environment: Evaluating the Impact of Technological Innovation and Globalization on Load Capacity Factor, International Journal of Environmental Research and Public Health 19, 2022-03-10, עמ' 3288 doi: 10.3390/ijerph19063288

[18] P Petrella, Globalization of techmological innovation, Technology Analysis & Strategic Management 1, 1989-01-01, עמ' 273–284 doi: 10.1080/09537328908523983

[19] Manuel Trajtenberg, Innovation in Israel 1968–1997: a comparative analysis using patent data, Research Policy 30, 2001-03-01, עמ' 363–389 doi: 10.1016/S0048-7333(00)00089-5

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חדשנות
ציטוטים בוויקיציטוט: חדשנות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חדשנות