ייסורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ייסורים מתארים מצב של סבל גדול הכולל כאב עז וצער הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי. המונח משמש לתיאור התמודדות עם קשיים רגשיים ופיזיים כגון אובדן, דחייה או מצבים של חולי ומרפא. בנוסף, הביטוי "דרך ייסורים" מתאר נתיב בחיים שהוא עמוס בקשיים ובמכשולים.[1][2]

ייסורים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה ובמסורת היהודית נושא הייסורים מובא בהקשרים שונים ומשקף את השקפת העולם היהודית על הסבל והתפיסות השונות לגבי מטרתו ומשמעותו. ייסורים נחשבים לעיתים כאמצעי לכפרה על עוונות, לצמיחה רוחנית או כאות חיבה מהבורא.[3]

מסורת זו מגדירה ייסורים שאינם נובעים מעוון מפורש כ"ייסורים של אהבה", המטרה שלהם היא להרבות את שכר האדם בעולם הבא, ללא קשר לחטאים שעשה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור על רב הונא שהחמיצו לו ארבע מאות חביות יין ותגובת החכמים הייתה שעליו לבדוק את מעשיו. רב הונא עצמו ראה בכך דוגמה לייסורים של אהבה, שכן הוא האמין שאין לחשוד בדיני הטבע כלפיו שלא כשורה.[3]

הדיון בגמרא מפרט את השקפות על ייסורים והתייחסותם של גדולי החכמים, כגון רבי יוחנן ורבי אלעזר, שתיארו את קבלת הייסורים בהכרה עמוקה בתפקידם הרוחני ובלא לחפות אחר השכר העתידי מאחוריהם. עוד נאמר כי ייסורים יכולים לבוא כדי למנוע ביטול תורה או תפילה ובמקרים כאלה הם עשויים להיתפס כשליליים אך לעיתים גם אז ניתן לראות בהם הזדמנות לשיפור ולצמיחה רוחנית.[3]

הגמרא מדגישה שלעיתים ייסורים מגיעים לאדם גם ללא עוון מובהק כמו במקרה שבו ארבעה מתו בעטיו של נחש דבר זה מחזק את התפיסה שייסורים אינם בהכרח עונש אלא יכולים להוות צורה אחרת של התערבות אלוהית בחיי האדם.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Definition of AGONY, www.merriam-webster.com, ‏2024-04-14 (באנגלית)
  2. ^ מה זה ייסורים - מילון עברי עברי - מילוג, באתר milog.co.il
  3. ^ 1 2 3 4 ייסורים / הרב הלל בן שלמה, באתר פורטל הדף היומי