יניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יניקה היא הכוח המופעל על מוצק, נוזל או גז, במטרה ליצור ואקום. במהלך פעולת היניקה נוצר תת-לחץ הגורם לואקום. יניקת אוויר מחלל יוצרת תת-לחץ שעלול לגרום לנוזלים לחדור לחלל או להיווצרות אדהזיה.

כאשר הלחץ בחלק אחד של המערכת מופחת ביחס לחלק אחר, הנוזל באזור הלחץ הגבוה יותר יפעיל כוח יחסית לאזור הלחץ המופחת. הפחתת הלחץ עשויה להיות סטטית (אנ') או דינמית (כמו למשל בשואב אבק).

היניקה היא פעולה בסיסית בתהליך הנשימה של בעלי חיים, במהלך השאיפה, הסרעפת והשרירים סביב כלוב הצלעות גורמים לשינוי נפח הריאות (הסרעפת נעשית שטוחה ומרחיבה את שטח בית החזה, השרירים הבין צלעיים מתכווצים וגורמים לעליה של הצלעות. השרירים הבין צלעיים והסרעפת מושכים בתנועתם את קרום הפלואורה הראשון. קרום הפלואורה השני נמשך אחריו, ומושך איתו את הריאות. הריאות גדלות, ונפח בית החזה גדל) כאשר נפח בית החזה גדל הלחץ בתוכו קטן, וכך החמצן נשאף פנימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]