יעקב מולכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב ב"ר יוסף מולכו היה חכם חסיד שחי במאה ה-17 בירושלים והיה חבר בבית הדין עם משה בן חביב ומשה גאלנטי. היה גיסו של רבי אברהם יצחקי. נולד בסאלוניקי. אביו היה הרב יוסף מולכו מגדולי הדיינים בעיר ומחבר הספר 'שלחן גבוה' על השולחן ערוך.

לאחר פטירת הפרי חדש בשנת התנ"ו, עמד בראשות ישיבת בית יעקב פירירא עד פטירתו.

רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) מזכיר אותו רבות בספריו, למשל בברכי יוסף וב"מחזיק ברכה". גם "שערי תשובה" מזכיר אותו מספר פעמים בשם הברכי-יוסף.

מולכו כתב שו"ת שהיה אצל החיד"א בכתב יד[1]. כתבי ידיו שהיו בידי החיד"א לא הודפסו. ככל הנראה כתבי היד שמצויים בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית הם אלו שהיו בידיו של החיד"א.

בשנת תמ"ז ר' יעקב מולכו נתן הסכמה לספר השו"ת "שער אפרים" מאת רבי אפרים הכהן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לחכמי ארץ-ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ז, כרך ב', עמ' קמב.
  • נתנאל מנצור, ספר אורחות יושר לר' יצחק מולכו, מכון שובי נפשי, ירושלים תשנ"ט, מבוא עמ' 36-38.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בספרו 'שם הגדולים'