חיים יוסף דוד אזולאי

חיים יוסף דוד אזולאי

תאריך לידה	ה'תפ"ד
מקום לידה	ירושלים
תאריך פטירה	י"א באדר ה'תקס"ו (בגיל 82 בערך)
מקום פטירה	ליבורנו
תאריך לידה לועזי	1724
תאריך פטירה לועזי	1 במרץ 1806
השתייכות	ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו	רבי חיים אבן עטר, רבי שלום שרעבי, יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
חיבוריו	שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה מקובל, ביבליוגרף, והיסטוריון. מגדולי פוסקי ההלכה.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי לאנוסי ספרד שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. סבו של החיד"א היה הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.

למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף") שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. למד גם בישיבת "כנסת ישראל" אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ולבסוף יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל למד בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

משפחתו

אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היו שד"רים): הרב רפאל ישעיה, היה אב בית-דין באנקונה שבאיטליה, והרב אברהם שהיה מחכמי ירושלים. ושלוש בנות: שרה שהייתה נשואה לתושב ליוורנו, ושמחה אשת הרב אברהם, בנו של הרב דוד פארדו. בת שלישית קלרה נפטרה בילדותה. בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון נפטרה אשתו בחברון בכ' בסיוון ה'תקל"ג. הוא הסתיר דבר זה מעיני אנשי המקום משום חששו שידחקו בו ויציעו לו אישה מקהילתם. לאחר שעבר לגור בליוורנו בסוף שנת תקל"ח נשא לאישה את מרת רחל בת הרב משה הלוי מפיסא.

מסעותיו

את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, יצא בד' שבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) וחזר לירושלים ביום ד' ניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.

בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך נכשל במשימתו. הוא לא חזר לירושלים ובחר לעבור למצרים. בשבט ה'תקכ"ד (ינואר 1764) יצא למצרים והיה רב ואב בית הדין בקהיר חמש שנים עד ה' אדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר בכ"ד סיוון (29 ביוני) לארץ והתיישב בחברון.

בערב ר"ח חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול ה'תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בעיר לִיווֹרְנוֹ שבאיטליה ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת והדפסת חיבוריו, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליוורנו את פעלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבית הנכות של הקהילה, ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.

במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.

הנצחתו

בשנת תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמות החיד"א מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ' מאיר בניהו, וידידו איש ליוורנו ד"ר שלמה אומברטו נכון. בשנת תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליוורנו, ומרבה של ליוורנו הרב אליהו טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' - מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית לקברו. בשנת תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר ב-כ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו. לימים, נקבר הרב אליהו בעצמו בסמוך לקבר החיד"א, ואוהל משותף הוקם מעל ציוני קבריהם.

על שמו של החיד"א נקראו מספר רחובות בישראל.

חיבוריו

"ספרי שם הגדולים, ועד לחכמים", חיים יוסף דוד אזולאי ואהרון בן משה פולד בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב, דפוס אנטון שמיד, 1864 וינה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. כמה מחיבוריו בכתב יד נשמרו וחלקם נדפס במשך הזמן. הוא עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים.

הלכה, פרשנות, דרושים

• חדרי בטן - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"נ-1943
• זיכרון משה - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה"
• דבש לפי - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)
• אהבת דוד - דרשות
• שפה אחת - פירוש על הגדה של פסח
• פתח עינים - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
• אחורי תרעא - פירוש על מסכת הוריות
• בית מנוחה - סדר לימוד ליארצייט
• מחזיק ברכה - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים
• כיסא דוד
• כיסא רחמים - על מסכתות קטנות
• מראית העין - חידושים וביאורים על הש"ס
• ככר לאדן
• שיורי ברכה - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
• שמחת הרגל - על הגדה של פסח
• זרוע ימין - פרוש על מסכת אבות
• ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
• מורה באצבע - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
• ציפורן שמיר - מוסר, הנהגות ותפילות
• קשר גודל - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף
• כף אחת
• יעיר אזן - על כללי הש"ס
• יוסף בסדר
• סנסן ליאיר
• שומר ישראל
• לב דוד - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד"א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.

שו"תים

• טוב עין
• חיים שאל - שו"ת בן שני חלקים
• יוסף אומץ - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.

היסטוריה וביבליוגרפיה

• שם הגדולים
• זעיר שם - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
• מעגל טוב - יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, אשכנז, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות ורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, רבנים חשובים וביניהם ר' יהושע פאלק בעל ספר "פני יהושע" על הש"ס ועוד.

פירושים על תנ"ך

• לחם מן השמים - פירושים על התורה
• אהל יוסף - פירוש על תהלים
• יוסף תהלות - פירוש על תהילים
• חומת אנ"ך - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)

ספרים ערוכים מכתביו

בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:

• סידור החיד"א - ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
• פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
• פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
• תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים. 
• אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו

לקריאה נוספת

• מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט-1959.
• חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
• יעל לוין,‫ הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט-1999, עמ' 160–175.
• אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו,‫ מוריה, 18, א-ב, תשנ"ב-1992, עמ' קח-קטז.
• גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג-1983, עמ' 61–69.
• מעגל טוב הוצאת ניו יורק 1900.
• שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו

קישורים חיצוניים

• חיים יוסף דוד אזולאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• החיד"א באתר התאחדות בולאי ישראל
• אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה"- בימינו, מרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח, תשנ"ט - על העלאת עצמות החיד"א מליוורנו לירושלים.
• שיעור על החיד"א "אישים ביהדות", ערוץ הדברות
• דוד תדהר (עורך), "הרב חיים יוסף דוד אזולאי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 555
• יואל יעקובי, ‏חיים של שליחות, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2006
• הרב חיים פוקס, ‏מהליכותיו וסגולותיו של החיד"א, נלב"ע י"א אדר תקס"ו, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2011

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן