חיים יוסף דוד אזולאי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מרוצף קישורים לאתרים חיצוניים שמוסווים כקישורים בתוך ויקיפדיה. | ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מרוצף קישורים לאתרים חיצוניים שמוסווים כקישורים בתוך ויקיפדיה. | |
| לידה |
1724 ה'תפ"ד |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1806 (בגיל 82 בערך) י"א באדר ה'תקס"ו |
| מקום קבורה |
|
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | מרן החיד"א |
| חיבוריו | שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| רבותיו | רבי חיים בן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד |
| תלמידיו |
אברהם אליעזר הלוי |
| אב |
רפאל יצחק זרחיה אזולאי |
| ילדים |
אברהם אזולאי (בן החיד"א) |
| חתימה |
|

הרב חיים יוסף דוד אזולאי (בראשי תיבות: חיד"א; ה'תפ"ד, 1724 – י"א באדר ה'תקס"ו, 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, דיין, שד"ר ומקובל מגדולי האחרונים. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבורים ביבליוגרפיים ואוטוביוגרפיים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו, שרה, הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף ביאלר, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.
למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף"), שהיה רבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. למד גם בישיבת כנסת ישראל אצל רבי חיים בן עטר, מחבר הספר אור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ובישיבת המקובלים בית אל יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היו שד"רים) ושלוש בנות:
- הרב רפאל ישעיה – אב בית דין באנקונה שבאיטליה
- הרב אברהם – מגדולי חכמי ירושלים
- שרה – נישאה לתושב ליבורנו
- שמחה – אשת הרב אברהם פארדו, בנו של הרב דוד פארדו
- קלרה – שנפטרה בילדותה
בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון, קיבל את ההודעה על פטירת אשתו בחברון שבעה חודשים קודם לכן. הוא הסתיר זאת מאנשי המקום כדי שלא ידחקו בו להינשא לבת מקהילתם. הוא מתאר כי התאבל לבדו, והדבר גרם לו לחלות במרה שחורה המתבטאת בעצבות ממושכת.[1] בכמה מקרים תיאר כי סירב להשתתף בסעודות עם מארחיו והעדיף להישאר לבדו, ואף הפסיד תפילות בשל כך[2]. את העצבות ניסה להפיג באמצעות טיולים[3]. לאחר שעבר לליבורנו בסוף שנת תקל"ח, נשא לאישה את רחל בת הרב משה הלוי מפיזה[4].
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| רבי אברהם אזולאי | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק אזולאי | |||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישעיה אזולאי | |||||||||||||||||||||||||||||
| הרב חיים יוסף דוד אזולאי | רבי דוד חיים פארדו | ||||||||||||||||||||||||||||
| רבי רפאל ישעיה אזולאי | שמחה | אברהם פארדו | |||||||||||||||||||||||||||
מסעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]את מסעותיו תיעד ביומן "מעגל טוב". בד' בשבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) יצא לשליחותו הראשונה לטובת קהילת חברון, שנמשכה שש שנים, ושב לירושלים ביום ד' בניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לו משרת ה"חכם" בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, אך הוא סירב ונשאר בירושלים, שם כיהן כדיין.
בין שליחויותיו יצא לקושטא כשליח יהודי ירושלים בניסיון להשפיע על השלטון העות'מאני, אך לא הצליח. בשנת ה'תקכ"ד (1764) עבר למצרים ושימש רב ואב בית דין בנא אמון (אלכסנדריה) במשך כחמש שנים, עד ה' באדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). לאחר מכן חזר לארץ והתיישב בחברון.
בערב ראש חודש חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא לשליחותו האחרונה, שבמהלכה השתקע בליבורנו בשנת ה'תקל"ח (1778), ושם חי עד פטירתו. הוא קיבל את משרתו בתנאי שיוכל להקדיש זמן לכתיבת חיבוריו ולהדפסתם, ואכן רובם פורסמו שם.
במסעותיו כשד"ר של קהילות ארץ ישראל, סייר ברחבי אירופה, ביקר בספריות ובארכיונים, ועיין בכתבי יד רבים, שחלקם העתיק ושילב בספריו.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תשט"ז יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, את העלאת עצמותיו של החיד"א מאיטליה לישראל, בסיוע בנו פרופ' מאיר בניהו וד"ר שלמה אומברטו נכון.
בשנת ה'תשי"ט הוקמה אגודת "יד החיד"א", שפעלה לקבלת אישור מקהילת ליבורנו ומרבה הרב אליהו טואף להעברת עצמותיו. בשנת ה'תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים ונקברו בהר המנוחות.
על שמו נקראו רחובות אחדים בישראל.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[5]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. השתמרו כמה מחיבוריו בכתב-יד, וחלקם יצא-לאור בדפוס במשך הזמן.
הרב אזולאי עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים ”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”[6]. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.
מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים. לרב חיים יוסף דוד אזולאי מיוחס ביטוי כל עכבה לטובה
ספרי שו"ת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי הלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחזיק ברכה חלק א' – על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים[8] מחזיק ברכה חלק ב' – על חלק יורה דעה שבשולחן ערוך;
- שיורי ברכה – תוספות למחזיק ברכה ועוד
- ברכי יוסף – פירוש לשולחן ערוך מלוקט מראשונים ואחרונים שכתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז.
- לדוד אמת – על הלכות ספר תורה
גמרא וסוגיות הש"ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מראית העין – חידושים וביאורים על הש"ס
- יעיר אזן – על כללי הש"ס
- זיכרון משה – שלושה חלקים (א', ב', ג') על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי
- אחורי תרעא – על מסכת הוריות
- שער יוסף – פירוש על מסכת הוריות עם פירושי גדולי הראשונים מכתבי יד
- העלם דבר – מאה ארבעים ושתים קושיות על גדולי עולם
- זרע אנשים – פסקים וחידושים ממחברים אחרים
מוסר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כסא דוד – תוכחות מוסר
- חדרי בטן – דרושי מוסר על סדר הפרשיות, בירושלים תש"ן
- לב דוד – פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק מכתב יד של ר' חיים ויטאל. יצא לאור לאחרונה יחד עם ברית עולם - הגהות הערות וביאורים על ספר חסידים.[9]
פרשנות ודרוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהבת דוד – דרשות
- דברים אחדים – דרושים לשלשה רגלים
- פתח עיניים – על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
- פתח עיניים – על המשניות
- כיסא רחמים – על מסכתות קטנות
הגדה של פסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתי הנפש – על הגדה של פסח
- גאולת עולם – על הגדה של פסח
- שמחת הרגל – על הגדה של פסח
- פה אחד – על הגדה של פסח
- שפה אחת – על הגדה של פסח
מסכת אבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זרוע ימין – על מסכת אבות
- חסדי אבות – על מסכת אבות
- ככר לאדן – על אבות דרבי נתן
סדרי תפילות וסדרי לימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית מנוחה – סדר לימוד ליארצייט
- למודי ה' – לימודים לשלושה רגלים
- כרם חמ"ר – תפילה לחינוך, מילה, רפואה
- מדבר קדמות (חלק א') – מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. דבש לפי – חלק ב'
- עבודת הקודש[10] המכיל את "שבעת כוכבי הלכת":
- מורה באצבע[11] – הנהגות;
- ציפורן שמיר[12] – מוסר, הנהגות ותפילות;
- קשר גודל[13] – פסקי הלכות;
- כף אחת[14] – תפילות;
- יוסף בסדר[15] – תיקונים;
- סנסן ליאיר – תיאור ”סדר אשר נעשה באחת הערים לעורר הרחמים“;
- שומר ישראל[16] – דברים מועילים לשמירה.
פירושים על תנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהל יוסף – פירוש על תהלים
- חומת אנ"ך – (יצא לאור: פיסא, תקס"ג–תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
- יוסף תהלות – פירוש על תהילים
- לחם מן השמים – פירושים על התורה
- ראש דוד – פירושים על התורה
- נחל אשכול – על חמש מגילות
- נחל קדומים – פירוש על התורה.
- פני דוד – פירושים מגדולי ישראל על הפרשות.
- צוארי שלל – פירוש על ההפטרות
היסטוריה וביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שם הגדולים
- ועד לחכמים – שיריי שם הגדולים
- זעיר שם – תוספות ל"שם הגדולים", נדפסו בתוך ספר ככר לאדן. כולל גם פירוש על מדרש רבה
- מעגל טוב – יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות ורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, כמו קאיד (אנ') תוניס ר' ישועה בסיס, בביתו שהה כשד"ר; רבנים חשובים, בהם רבי יהושע פאלק מחבר "פני יהושע" על ש"ס, ועוד.
ספרים ערוכים מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" – החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:
- סידור החיד"א – ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
- פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח – 4 כרכים.
- פרדס החיד"א – ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
- תורת החיד"א – פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
- אגרות והסכמות רבינו חיד"א – עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו.
- חומש החיד"א – 10 כרכים, חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ופירושי החיד"א מלוקטים מתוך ספריו ומתוך כתבי יד שטרם הודפסו.
- פניני החיד"א – 2 כרכים, אוסף פנינים, משלים ודרשות על פרשות השבוע.
- מוסרי החיד"א - 3 כרכים, מלוקט מספרי החיד"א לפי נושא לכל כרך: מוסר ומידות, מעגל החיים, עבודת האדם
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט–1959.
- חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
- יעל לוין, הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט–1999, עמ' 160–175.
- אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו, מוריה, 18, א–ב, תשנ"ב–1992, עמ' קח–קטז.
- גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג–1983, עמ' 61–69.
- שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
- עודד כהן, סבב הולך הרוח – מרחבים תרבותיים בעולמו של החיד״א, הוצאת מאגנס, 2023.
- אבינדב אבוקרט, ליאורה ויינראוב–זילכה, אחדים בידך - מסע בתורתו ועולמו של החיד"א, מכון הר ברכה, 2025.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי חיים יוסף דוד אזולאי בפרויקט בן-יהודה
- יואל יעקובי, חיים של שליחות, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2006
- חיים יוסף דוד אזולאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חכם חיים יוסף דוד אזולאי, באתר "החכם היומי"
- דוד תדהר (עורך), "הרב חיים יוסף דוד אזולאי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 555
- אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה" בימינו - על העלאת עצמות החיד"א מליוורנו לירושלים, מרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח, ה'תשנ"ט
- הרב חיים פוקס, מהליכותיו וסגולותיו של החיד"א, נלב"ע י"א אדר תקס"ו, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2011
חיים יוסף דוד אזולאי (1724-1806), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "וזה גרם לי שהחלתי בחולי [המרה] השחורה..." מעגל טוב השלם, עמ' 61
- ↑ מעגל טוב, עמ' 94, 96
- ↑ שם, עמ' 67
- ↑ חיד"א, מעגל טוב, אהרן פריימן, תרצ"ד
- ↑ נערך על ידי הרב שמעון גוטמן, פרדס החיד"א, ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד, תש"ע
- ↑ דברי הימים א יז ח
- ↑ לדיון על שנת הדפסת הספר, ראו: יעקב פוקס, החידה סביב תאריך הדפסת ספרו של החיד"א, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 3 בנובמבר 2024
- ↑ מחזיק ברכה, באתר HebrewBooks
- ↑ חיים יוסף דוד אזולאי, Hayyim Joseph David Azulai, ספר ״לב דוד״: ל״ב פרקי תוכחות מוסר מעוררי הלבבות. ברית עולם : הגהות, הארות וביאורים על ספר חסידים ..., הוצאת אהבת שלום, יד שמואל פרנקו, 2008
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: עבודת הקודש -- חיים יוסף דוד אזולאי, באתר www.hebrewbooks.org
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: מורה באצבע -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: צפורן שמי"ר -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: קשר גודל -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: כף אחת -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: יוסף בסדר -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: שומר ישראל -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
- ↑ אריאל שנבל, "יש הרבה תורה ספרדית לחשוף, וחלק מתפקידי הוא לדחוק את הקץ הזה", בעיתון מקור ראשון, 1 ביוני 2025
| תקופת חייו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן |
|---|
|
|
| קבלה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אינסוף (קבלה) • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ החיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מדיטציה יהודית • אסטרולוגיה קבלית • מיסטיקה יהודית • פרדס (יהדות) | |
| ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • עץ חיים (ספר) | |
| קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רבי משה בן נחמן • רבינו בחיי בן אשר • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • הרב שלום שרעבי • הרב חיד"א • הרב נתן אדלר • הרב יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים • הרב שלמה אלישיב • הרב ישראל אבוחצירא • בעל הסולם | |
| מושגים בקבלה | ||
- רבנים: אחרונים
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל
- צאצאי אנוסים
- יהודים שמוצאם ממגורשי ספרד
- ביבליוגרפים עבריים
- ביוגרפים
- רבנים איטלקים
- ירושלים: רבנים
- אלכסנדריה: רבנים
- ליבורנו: רבנים
- רבנים ארץ-ישראלים
- שד"רים
- משפחת אזולאי
- מחברי ספרי שו"ת
- פרשני המקרא
- פרשני הגדה של פסח
- פרשני שולחן ערוך
- פרשני מסכת אבות
- פרשני נ"ך
- פרשני אגדות התלמוד
- בוגרי ישיבת המקובלים בית אל
- נוסעים
- מחברים שפירושיהם נדפסו בש"ס וילנא
- מגיהי ספר סדר הדורות
- אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- תלמידי האור החיים
- כותבי זיכרונות
- כותבי ספרי מסע בארץ ישראל
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל במאה ה-18
- ספרות יהודית על מקומות קדושים
- מפרשי ספר חסידים
- ילידי 1724
- נפטרים ב-1806

