לדלג לתוכן

חיים יוסף דוד אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מרוצף קישורים לאתרים חיצוניים שמוסווים כקישורים בתוך ויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מרוצף קישורים לאתרים חיצוניים שמוסווים כקישורים בתוך ויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב חיים יוסף דוד אזולאי
לידה 1724
ה'תפ"ד
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1 במרץ 1806 (בגיל 82 בערך)
י"א באדר ה'תקס"ו
ליבורנו, ממלכת אטרוריה
מקום קבורה ישראלישראל הר המנוחות, ירושלים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מרן החיד"א
חיבוריו שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו רבי חיים בן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
תלמידיו אברהם אליעזר הלוי עריכת הנתון בוויקינתונים
אב רפאל יצחק זרחיה אזולאי עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים אברהם אזולאי (בן החיד"א) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציון החיד"א בהר המנוחות, ירושלים

הרב חיים יוסף דוד אזולאיראשי תיבות: חיד"א; ה'תפ"ד, 1724י"א באדר ה'תקס"ו, 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, דיין, שד"ר ומקובל מגדולי האחרונים. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבורים ביבליוגרפיים ואוטוביוגרפיים.

נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו, שרה, הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף ביאלר, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.

למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף"), שהיה רבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. למד גם בישיבת כנסת ישראל אצל רבי חיים בן עטר, מחבר הספר אור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ובישיבת המקובלים בית אל יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש).

אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היו שד"רים) ושלוש בנות:

  • הרב רפאל ישעיה – אב בית דין באנקונה שבאיטליה
  • הרב אברהם – מגדולי חכמי ירושלים
  • שרה – נישאה לתושב ליבורנו
  • שמחה – אשת הרב אברהם פארדו, בנו של הרב דוד פארדו
  • קלרה – שנפטרה בילדותה

בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון, קיבל את ההודעה על פטירת אשתו בחברון שבעה חודשים קודם לכן. הוא הסתיר זאת מאנשי המקום כדי שלא ידחקו בו להינשא לבת מקהילתם. הוא מתאר כי התאבל לבדו, והדבר גרם לו לחלות במרה שחורה המתבטאת בעצבות ממושכת.[1] בכמה מקרים תיאר כי סירב להשתתף בסעודות עם מארחיו והעדיף להישאר לבדו, ואף הפסיד תפילות בשל כך[2]. את העצבות ניסה להפיג באמצעות טיולים[3]. לאחר שעבר לליבורנו בסוף שנת תקל"ח, נשא לאישה את רחל בת הרב משה הלוי מפיזה[4].

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם אזולאי
 
 
רבי יצחק אזולאי
 
 
רבי ישעיה אזולאי
 
 
הרב חיים יוסף דוד אזולאירבי דוד חיים פארדו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי רפאל ישעיה אזולאישמחה
 
אברהם פארדו
 

את מסעותיו תיעד ביומן "מעגל טוב". בד' בשבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) יצא לשליחותו הראשונה לטובת קהילת חברון, שנמשכה שש שנים, ושב לירושלים ביום ד' בניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לו משרת ה"חכם" בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, אך הוא סירב ונשאר בירושלים, שם כיהן כדיין.

בין שליחויותיו יצא לקושטא כשליח יהודי ירושלים בניסיון להשפיע על השלטון העות'מאני, אך לא הצליח. בשנת ה'תקכ"ד (1764) עבר למצרים ושימש רב ואב בית דין בנא אמון (אלכסנדריה) במשך כחמש שנים, עד ה' באדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). לאחר מכן חזר לארץ והתיישב בחברון.

בערב ראש חודש חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא לשליחותו האחרונה, שבמהלכה השתקע בליבורנו בשנת ה'תקל"ח (1778), ושם חי עד פטירתו. הוא קיבל את משרתו בתנאי שיוכל להקדיש זמן לכתיבת חיבוריו ולהדפסתם, ואכן רובם פורסמו שם.

במסעותיו כשד"ר של קהילות ארץ ישראל, סייר ברחבי אירופה, ביקר בספריות ובארכיונים, ועיין בכתבי יד רבים, שחלקם העתיק ושילב בספריו.

בשנת ה'תשט"ז יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, את העלאת עצמותיו של החיד"א מאיטליה לישראל, בסיוע בנו פרופ' מאיר בניהו וד"ר שלמה אומברטו נכון.

בשנת ה'תשי"ט הוקמה אגודת "יד החיד"א", שפעלה לקבלת אישור מקהילת ליבורנו ומרבה הרב אליהו טואף להעברת עצמותיו. בשנת ה'תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים ונקברו בהר המנוחות.

על שמו נקראו רחובות אחדים בישראל.

"ספרי שם הגדולים, ועד לחכמים", חיים יוסף דוד אזולאי ואהרון בן משה פולד בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב, דפוס אנטון שמיד, 1864 וינה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[5]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. השתמרו כמה מחיבוריו בכתב-יד, וחלקם יצא-לאור בדפוס במשך הזמן.

הרב אזולאי עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים ”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”[6]. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים. לרב חיים יוסף דוד אזולאי מיוחס ביטוי כל עכבה לטובה

גמרא וסוגיות הש"ס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מראית העין – חידושים וביאורים על הש"ס
  • יעיר אזן – על כללי הש"ס
  • זיכרון משה – שלושה חלקים (א', ב', ג') על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי
  • אחורי תרעא – על מסכת הוריות
  • שער יוסף – פירוש על מסכת הוריות עם פירושי גדולי הראשונים מכתבי יד
  • העלם דבר – מאה ארבעים ושתים קושיות על גדולי עולם
  • זרע אנשים – פסקים וחידושים ממחברים אחרים
  • כסא דוד – תוכחות מוסר
  • חדרי בטן – דרושי מוסר על סדר הפרשיות, בירושלים תש"ן
  • לב דוד – פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק מכתב יד של ר' חיים ויטאל. יצא לאור לאחרונה יחד עם ברית עולם - הגהות הערות וביאורים על ספר חסידים.[9]

פרשנות ודרוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדה של פסח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי תפילות וסדרי לימוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושים על תנ"ך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה וביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ערוכים מכתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" – החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:

  • סידור החיד"א – ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
  • פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח – 4 כרכים.
  • פרדס החיד"א – ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
  • תורת החיד"א – פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
  • אגרות והסכמות רבינו חיד"א – עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו.
  • חומש החיד"א – 10 כרכים, חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ופירושי החיד"א מלוקטים מתוך ספריו ומתוך כתבי יד שטרם הודפסו.
  • פניני החיד"א – 2 כרכים, אוסף פנינים, משלים ודרשות על פרשות השבוע.
  • מוסרי החיד"א - 3 כרכים, מלוקט מספרי החיד"א לפי נושא לכל כרך: מוסר ומידות, מעגל החיים, עבודת האדם

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט–1959.
  • חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
  • יעל לוין, הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט–1999, עמ' 160–175.
  • אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו, מוריה, 18, א–ב, תשנ"ב–1992, עמ' קח–קטז.
  • גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג–1983, עמ' 61–69.
  • שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
  • עודד כהן, סבב הולך הרוח – מרחבים תרבותיים בעולמו של החיד״א, הוצאת מאגנס, 2023.
  • אבינדב אבוקרט, ליאורה ויינראוב–זילכה, אחדים בידך - מסע בתורתו ועולמו של החיד"א, מכון הר ברכה, 2025.[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. "וזה גרם לי שהחלתי בחולי [המרה] השחורה..." מעגל טוב השלם, עמ' 61
  2. מעגל טוב, עמ' 94, 96
  3. שם, עמ' 67
  4. חיד"א, מעגל טוב, אהרן פריימן, תרצ"ד
  5. נערך על ידי הרב שמעון גוטמן, פרדס החיד"א, ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד, תש"ע
  6. דברי הימים א יז ח
  7. לדיון על שנת הדפסת הספר, ראו: יעקב פוקס, החידה סביב תאריך הדפסת ספרו של החיד"א, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 3 בנובמבר 2024
  8. מחזיק ברכה, באתר HebrewBooks
  9. חיים יוסף דוד אזולאי, Hayyim Joseph David Azulai, ספר ״לב דוד״: ל״ב פרקי תוכחות מוסר מעוררי הלבבות. ברית עולם : הגהות, הארות וביאורים על ספר חסידים ..., הוצאת אהבת שלום, יד שמואל פרנקו, 2008
  10. HebrewBooks.org Sefer Detail: עבודת הקודש -- חיים יוסף דוד אזולאי, באתר www.hebrewbooks.org
  11. HebrewBooks.org Sefer Detail: מורה באצבע -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  12. HebrewBooks.org Sefer Detail: צפורן שמי"ר -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  13. HebrewBooks.org Sefer Detail: קשר גודל -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  14. HebrewBooks.org Sefer Detail: כף אחת -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  15. HebrewBooks.org Sefer Detail: יוסף בסדר -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  16. HebrewBooks.org Sefer Detail: שומר ישראל -- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, באתר hebrewbooks.org
  17. אריאל שנבל, ‏"יש הרבה תורה ספרדית לחשוף, וחלק מתפקידי הוא לדחוק את הקץ הזה", בעיתון מקור ראשון, 1 ביוני 2025
תקופת חייו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן
ציר הזמן
ציר הזמן