חיים יוסף דוד אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים יוסף דוד אזולאי
Chaim Yosef David Azulai.jpg
תאריך לידה ה'תפ"ד
תאריך פטירה י"א באדר ה'תקס"ו (בגיל 81 בערך)
תאריך לידה לועזי 1724
תאריך פטירה לועזי 1 במרץ 1806
השתייכות ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18
רבותיו רבי חיים אבן עטר, רבי שלום שרעבי, יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
חיבוריו שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד

הרב חיים יוסף דוד אזולאי (ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), הידוע גם בכינוי החיד"א, היה מגדולי הפוסקים, מקובל, שד"ר, ביבליוגרף, והיסטוריון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיד"א נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי לאנוסי ספרד שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. סבו של החיד"א היה הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.

רבי חיים התחנך בירושלים אצל תלמידי חכמים, ביניהם בישיבת "יפאר ענוים" אצל ר' יונה נבון ("נחפה בכסף") שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. עמו הוא עיבד את אגרותיו כשהיה בן 14.[דרושה הבהרה] אחרי כן למד זמן מה בישיבת "כנסת ישראל" אצל רבי חיים אבן עטר מחבר הספר אור החיים; אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ולבסוף יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל למד בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש) שהיה ראש הישיבה וגדול המקובלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב ניסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לה שני בנים (שאף הם היו שד"רים): הרב רפאל ישעיה, היה אב בית-דין באנקונה שבאיטליה, והרב אברהם שהיה מחכמי ירושלים. ושלש בנות: שרה שהייתה נשואה לתושב ליוורנו, ושמחה אשת הרב אברהם, בנו של הרב דוד פארדו. בת שלישית קלרה נפטרה בילדותה. בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון נפטרה אשתו בחברון בכ' סיון תקל"ג. הוא הסתיר דבר זה מעיני אנשי המקום משום חששו שידחקו בו ויציעו לו אשה מקהילתם. לאחר שעבר לגור בליוורנו בסוף שנת תקל"ח נשא לאשה את מרת רחל בת הרב משה הלוי מפיסא[1].

מסעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, יצא בד' שבט תקי"ג (20 בינואר 1752) וחזר לירושלים ביום ד' ניסן תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.

בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה - אך נכשל במשימתו. הוא לא חזר לירושלים ובחר לעבור למצרים. בשבט תקכ"ד (ינואר 1764) יצא למצרים והיה רב ואב בית הדין בקהיר חמש שנים עד ה' אדר ב' תקכ"ט (14 במרץ 1769). בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר בכ"ד סיון (29 ביוני) לארץ והתיישב בחברון.

בערב ר"ח חשון תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בעיר לִיווֹרְנוֹ שבאיטליה ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת והדפסת חיבוריו, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליוורנו את פועלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבית הנכות של הקהילה, ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.

במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמות החיד"א מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ' מאיר בניהו, וידידו איש ליוורנו ד"ר שלמה אומברטו נכון. בשנת תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליוורנו, ומרבה של ליוורנו הרב אליהוא טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' - מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית על קברו. בשנת תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר ב-כ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו‏[2].

על שמו של החיד"א נקראו מספר רחובות בישראל.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[3]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. כמה מחיבוריו בכתב יד נשמרו וחלקם נדפס במשך הזמן. הוא עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה ("ברכי יוסף"), מדרש, קבלה, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים. וספר תיאור מסעותיו הקרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.

מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור קיים בירושלים.

הלכה, פרשנות, דרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חדרי בטן" - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"נ-1943
  • "זיכרון משה" - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה"
  • "דבש לפי" - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)
  • "אהבת דוד" - דרשות
  • "שפה אחת" - פירוש על הגדה של פסח
  • "פתח עינים" - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
  • "אחורי תרעא" - פירוש על מסכת הוריות
  • "בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט
  • "מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים‏[4]
  • "כיסא דוד"
  • "כיסא רחמים" - על מסכתות קטנות
  • "מראית העין" - חידושים ובאורים על הש"ס
  • "ככר לאדן"
  • "שיורי ברכה" - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
  • "שמחת הרגל" על הגדה של פסח
  • "זרוע ימין" - פרוש על מסכת אבות
  • ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
  • "מורה באצבע" - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
  • "ציפורן שמיר" - מוסר, הנהגות ותפילות
  • "קשר גודל'" - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף
  • "כף אחת"
  • "יוסף בסדר"
  • "סנסן ליאיר"
  • "שומר ישראל"
  • "לב דוד" - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד"א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.
שו"תים
  • "טוב עין"
  • "חיים שאל" - שו"ת בשני חלקים
  • "יוסף אומץ" - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.

היסטוריה וביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שם הגדולים"
  • "זעיר שם" - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
  • "מעגל טוב" - יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, אשכנז, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות וורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, רבנים חשובים וביניהם ר' יהושע פאלק בעל ספר "פני יהושע" על הש"ס ועוד.

פירושים על תנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לחם מן השמים" - פירושים על התורה
  • "אהל יוסף" - פירוש על תהלים
  • "יוסף תהלות" - פירוש על תהילים
  • "חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)

ספרים ערוכים מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורנו יצאו לאו כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:

  • סידור החיד"א - ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
  • פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
  • פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
  • תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים. 
  • אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט-1959.
  • חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
  • יעל לוין,‫ הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט-1999, עמ' 160-175.
  • אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו,‫ מוריה, 18, א-ב, תשנ"ב-1992, עמ' קח-קטז.
  • גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג-1983, עמ' 61-69.
  • מעגל טוב הוצאת ניו יורק 1900.
  • שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיד"א, מעגל טוב, אהרן פריימן, אלול, תרצ"ד
  2. ^ לימים נקבר הרב מרדכי אליהו בסמוך לקברו של החיד"א.
  3. ^ נערך ע"י הרב שמעון גוטמן, פרדס החיד"א, ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד., , תש"ע
  4. ^ מחזיק ברכה, באתר HebrewBooks
תקופת חייו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן