ירחמאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יְרַחְמְאֵל הוא שמה של יחידה שבטית חשובה ביהודה, ושל הדמות המקראית משושלת יהודה שהיא האב האפונימי של יחידה שבטית זו. זהו גם שמן של שתי דמויות מקראיות נוספות: ירחמאל בן קיש מבני לוי, שאולי קשור לירחמאל מיהודה; וירחמאל המכונה בתואר "בן-המלך" בימי יהויקים מלך יהודה.

ערך זה עוסק ביחידה השבטית וכן בכל שלושת הדמויות והופעותיהן במקרא.

ירחמאל והירחמאלי ביהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימות היחש של יהודה, הקבוצות הגדולות של משפחות יהודה מתקבצות תחת שמותיהם של ירחמאל, כלב (שניהם בני חצרון) ואפרת (או חור בכור אפרתה). עיקרי הדברים בעניין זה הוסקו כבר בניתוחו הראשוני של יוליוס ולהאוזן, בעבודת היסוד בנושא רשימות היחש של יהודה (1870),[1] ופיתחו הבאים אחריו במחקר.

ירחמאל הוא הבכור בין האבות האפונימיים של הקבוצות הגדולות, המתייחשות על חצרון. משמעותית במיוחד היעדרות הערים מרשימת משפחותיו - ולהאוזן תולה בכך את מעמדו כבכור, מתוך אנלוגיה לבכורת הנוודים בקרב שבטי ערב.[2] הבחנה מעניינת של ולהאוזן קושרת את עטרה בת ירחמאל ליישובים היקפיים עגולים (דמויי עטרה), שאצל הנוודים. מצבו הנוודי מרמז למיקומו בנגב או בספר המדבר, כפי שעולה גם ממסורות דוד ביחס לירחמאלי.

בעת שהותו של דוד אצל אכיש מלך גת, מסופר כי הוא פשט "אֶל הַגְּשׁוּרִי והגרזי [וְהַגִּזְרִי] וְהָעֲמָלֵקִי",[3] כאשר לפחות העמלקי הוא אויב מובהק של יהודה; אולם דוד לא הותיר מהם איש בחיים, לבל ייוודע לאן פשט. לאכיש סיפר כי פשט "עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי. יא וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר כֹּה עָשָׂה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים. יב וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל"[3]; כלומר, ירחמאל נמנה יחד עם הקיני וכלל יהודה כחלק מעמו של דוד.

בהמשך הסיפור, כאשר העמלקי פשט על צקלג ודוד רדף אחריו והביסו, שלח דוד משלל העמלקי אל זקני יהודה במקומות שונים בהר יהודה ובנגב, לפי המשוער כדי לרכוש את אהדתם למימוש שאיפותיו בעתיד.[4] בין היתר שלח "לַאֲשֶׁר בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי וְלַאֲשֶׁר בְּעָרֵי הַקֵּינִי",[5] גם כאן נזכרים זקני הירחמאלי לצד זקני הקיני, כחלק מיהודה.

הקיני הוא קבוצה שבטית אשר במקורה הייתה נפרדת לחלוטין מיהודה, והצטרפה ליהודה רק בסמוך לימי דויד. עקב שתי ההקבלות הבולטות שלעיל, עלתה סברה במחקר שגם הירחמאלי הוא במקורו שבט נוודי שלא היה קשור ליהודה, והצטרף אליה בשלב מסוים בתולדותיו, מסתבר שעוד קודם לקיני. השערה זו לגבי ההיסטוריה הקדומה של הירחמאלי אמנם אפשרית ומסתברת, אך פחות מבוססת בראיות מאשר ההיסטוריה הקדומה של הקיני.

ירחמאל בן קיש בן לוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירחמאל בן קיש בן לוי הוא דמות מקראית אשר מקובל להניח כי גם היא אב אפונימי של בית אב, במקרה זה משבט לוי. עקב קרבתו של לוי ליהודה, ייתכן כי יש קשר בין היחידה השבטית ביהודה לבין בית האב בלוי.

ירחמאל "בן-המלך" בימי יהויקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בשם ירחמאל נזכר בספר ירמיהו בתור "בן-המלך" בחצר יהויקים מלך יהודה. "בן-המלך" הוא כנראה שמה של משרה פקידותית, ואף לא בכירה ביותר, ולא בנו הממשי של המלך, במקרה זה יהויקים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוליוס ולהאוזן 1870 = Wellhausen, Julius. 1870. De Gentibus et Familiis Judaeis quae I Chr. 2,4 enumerantur. Göttingen. ציטוט לפי: יוליוס ולהאוזן. 1870. משפחות יהודה שנמנו בספר דבה"י א' ב,ד (עברית: ליזה אולמן. הערות: גרשון גליל. תשמ"ה. קונטרסים - מקורות ומחקרים, 63). המרכז לחקר תולדות ישראל ע"ש בן-ציון דינור, ירושלים. זהו חיבורו הראשון של ולהאוזן, מגדולי חוקרי המקרא בעת החדשה. החיבור הוגש כדיסרטציה לאוניברסיטת גטינגן ועל כן נכתב לטינית, כמנהג התקופה. למהדורה העברית נוספו מבוא והערות בידי המהדיר גרשון גליל, אשר עבודת הדוקטור שלו מהווה את אחת מהעבודות המקיפות המודרניות בנושא.
  2. ^ יוליוס ולהאוזן 1870 = Wellhausen, Julius. 1870. De Gentibus et Familiis Judaeis quae I Chr. 2,4 enumerantur. Göttingen. ציטוט לפי: יוליוס ולהאוזן. 1870. משפחות יהודה שנמנו בספר דבה"י א' ב,ד (עברית: ליזה אולמן. הערות: גרשון גליל. תשמ"ה. קונטרסים - מקורות ומחקרים, 63). ירושלים, עמ' 22–26, ובפרט עמ' 25 לגבי עטרה.
  3. ^ 1 2 ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוקים י'י"ב
  4. ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים כ"ול"א
  5. ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוק כ"ט