ישועה ללום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישועה ללום
Rabbi Yeshuah Laloum.jpg
הרב ללום כרבה של גלמא
לידה 18 בפברואר 1901
ה'תרס"א
קונסטנטין, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באפריל 1950 (בגיל 49)
ה'תש"י
באתנה, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רבי ועזיזי (יקירי, בערבית)
מקום קבורה באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ישועה ללום (18 בפברואר 1901, כ"ט בשבט ה'תרס"א27 באפריל 1950, י' בניסן ה'תש"י) היה רב בקונסטנטין, ורבן של הערים קיראטה, גלמה (אנ') ובטנה (אנ') שבאלג'יריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקונסטנטין שבאלג'יריה לאסתר אטאלי ולמכלוף ביבי כנכד לרב ישועה ללום-אלחסיד. לאחר שהתייתם בצעירותו מאביו, נאלצה אמו לגדלו לבדה. כשבגר למד אצל הרב שמעון דוכן, הרב יוסף גנאסיא, הרב סידי פרג' חלימי והרב דוד הכהן.

לאחר שהוסמך לרבנות בשנת 1919 (ה'תרע"ט) מונה לכהן כרבה של קיראטה, שם גם הכיר את אשתו לעתיד, מונה אטלן, ונישא לה. לאחר שש שנים בקיראטה, מונה בשנת 1925 (ה'תרפ"ה) לכהן כרבה של גלמא. בין יתר תפקידיו שם שימש כחזן, כשוחט וכדרשן, ופעל לקיים פעילות חינוכית לנוער ולמבוגרים.

לאחר שהרב יעקב שושנה, מרבני קונסטנטין, מונה לרבה של בון, חזר הרב ללום בהוראת הרב סידי פרג' חלימי בשנת 1935 (ה'תרצ"ה) לקונסטנטין כדי למלא את מקומו של הרב שושנה כחזן, כשוחט וכדרשן. בעיר זו העמיד תחתיו תלמידים בתחומי התמחותו - שוחטים, חזנים ודרשנים.

לאחר פטירת הרב יהודה זרביב, בשנת 1941 מונה לכהן כרבה הראשי של בטנה, ולצידו כיהנו כרבנים הרב רחמים גדג', הרב שלום ברמי, והרב חי דזירה אלבז. בבטנה פעל למיסוד הכשרות, ולהרחבת החינוך היהודי, לאחר שבהשפעת הנאצים גורשו התלמידים היהודים ממוסדות החינוך המקומיים. כן פעל לסייע ולטפל בפליטים יהודים מגאבס שבתוניסיה.

בקהילות שבהן פעל, נלחם נגד ההתבוללות, ונהג לקיים שיחות על פילוסופיה עם תלמידיו, כדי להרחיקם מהתרבות הלא-יהודית.

הלך לעולמו בבטנה ב-27 באפריל 1950 (י' בניסן ה'תש"י), והשאיר אחריו אלמנה ותשעה יתומים. בהלוייתו השתתפו אלפים, יהודים, מוסלמים ונוצרים. בחנוכה של שנת ה'תשנ"א הועלה ארונו מאלג'יריה ארצה ונקבר בבאר שבע.

בשנת 1986 (ה'תשמ"ו) הוקם על שמו בית כנסת בבאר שבע.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליקוטי אהרון – דרשות ודרושים בערבית לכל עת, בנושאי אמונה, חסד, אחדות, גלגול נשמות, אבל, הספד, תפילה ועוד, יצא לאור לאחר פטירתו בתרגום לעברית

כתב מספר חיבורים נוספים, פירוש על התורה ופירוש לספר תהילים במספר חלקים, אולם החיבורים אבדו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]