ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תרנ"ז - 1897
השתייכות חסידות חב"ד - ליובאוויטש
מייסדים רבי שלום דובער מליובאוויטש
ובנו רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש
תלמידים לא ידוע
מיקום Flag of Israel.svg  ישראל
Flag of the United States.svg  ארצות הברית
Flag of France.svg  צרפת
Flag of Argentina.svg  ארגנטינה
Flag of Brazil.svg  ברזיל
Flag of Australia.svg  אוסטרליה
Flag of Canada.svg  קנדה
Flag of Germany.svg  גרמניה
Flag of Russia.svg  רוסיה
Flag of Moldova.svg  מולדובה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם שראשיתה בישיבה שנוסדה בט"ו באלול בשנת תרנ"ז (1897) בעיירה ליובאויטש על ידי רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי בשושלת. הנהלת הרשת שוכנת במרכז חב"ד העולמי - 770, בברוקלין, ניו יורק. חלק מהישיבות ברשת נקראות בשם זה וחלקן בשמות אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בשנת תרנ"ז (1897) בעיירה לובביץ', על ידי הרבי החמישי של חסידות חב"ד, הרש"ב. ההכרזה על הקמת הישיבה נעשתה בעת חתונת בנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד. המייסד מינה את בנו למנהל הישיבה מיד לאחר חתונתו. הרש"ב ביטא את המשקל הרוחני הכבד שייחס ליסוד הישיבה כשסיפר שבמשך עשר השנים שקדמו להקמתה 'התגלגל' על קברי אבותיו האדמו"רים בתפילות להצלחתם של תלמידי הישיבה. ונוהלה על ידי בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון (לאחר פטירתו החליפו חתנו הרב שמריהו גוראריה).

בהמשך נפתחו סניפים בעיירות רוסיה הלבנה, שנוהלו על ידי הנהלת הישיבה המרכזית בליובאוויטש.

בשנת תרע"ב יסד האדמו"ר שלום דובער שניאורסון מחב"ד ליובאוויטש, את ישיבת תורת אמת בחברון כסניף של ישיבת תומכי תמימים.

לאחר המהפכה הסובייטית עברו ישיבות תומכי תמימים למחתרת. הקומוניסטים, שחשפו רבות מהן, שפטו תלמידים ואנשי צוות. הצעירים שבהם נשלחו לבתי ילדים והמבוגרים נשלחו לעבודות כפייה בגולאגים, ואף נשפטו למוות. את רשת הישיבות ניהל אז בפועל מזכירו האישי של הריי"צ, הרב יחזקאל פייגין.

סניף הישיבה בוורשה נפתח בשנת תרפ"א (1921). לאחר הגעת הריי"צ לארצות הברית הוא ייסד ישיבה גדולה בניו יורק ולה סניפים רבים בארצות הברית. הישיבה בניו יורק היא מאז הישיבה המרכזית של חב"ד. במהלך השואה נהרגו מאות מתלמידי הישיבה. קבוצה אחת של תלמידים נמלטה לשאנגחאי שבסין והקימה שם ישיבה. סניפים נוספים של הישיבה הוקמו בעולם בימי כהונתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ולאחריה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד הנגלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרו של יום הלימודים בתומכי תמימים, דומה לסגנון הישיבתי הרגיל, בו רוב היום מוקדש ללימוד הגמרא ומפרשיה. שיטת הלימוד מדגישה את ההבנה היסודית של הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, ורק לאחר מכן הרחבת היריעה ופלפולים. את שיטת הלימוד התווה מייסד הישיבה בקונטרס מיוחד לתלמידי הישיבה "קונטרס עץ חיים", שם הוא שולל את שיטת הפלפול קודם שהתלמיד הגיע לבהירות שלמה בסוגיה עצמה.

לימוד התלמוד מתחלק לשני חלקים - 'עיונא' ו'גירסא'. בלימוד 'עיונא' לומדים לעומק הסוגיה וההספק הוא איטי יחסית. בזמן המוקדש ללימוד ה'גירסא' הלימוד הוא שטחי יותר, אך השאיפה היא לרכוש ידע כללי במסכתות רבות ככל האפשר של התלמוד. בעקבות הכרזתו של הרבי מליובאוויטש על מבצע תורה מתקיים מבצע מיוחד בישיבות רבות ללמוד ולהיבחן על כל תוכנה של המסכת העיקרית הנלמדת באותה שנה.

הרבי מליובאוויטש קבע מחזור לימוד בן 8 שנים בו לומדים בכל ישיבות חב"ד מדי שנה את אותה המסכת. אלו הן המסכתות הנבחרות על-פי הסדר: קידושין, בבא מציעא, שבת, גיטין, בבא בתרא, כתובות, בבא קמא ופסחים. מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: אחדות בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'.

לימוד החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבר שמאפיין ומייחד יותר מכל את ישיבות תומכי תמימים, הוא קביעת סדרים מיוחדים ללימוד תורת חסידות חב"ד. מקפידים בה על שני סדרים: מוקדם בבוקר ובערב - עם תום הזמן המוקדש ללימוד התלמוד. בלימוד החסידות נחלק הלימוד גם ללימוד בעיון, ולימוד 'לגירסא'.

מאז החלה לצאת לאור סדרת ספרי לקוטי שיחות מאת הרבי מליובאוויטש, מקיימים תלמידי הישיבות בסוף יום הלימודים "סדר שיחות" - שבו הם לומדים שיחות אלה.

תשומת לב מוקדשת לתפילה. התלמידים מודרכים בשיעורים ובשיחות פרטיות עם מוריהם ללמוד את פירוש מילות התפילה, להתפלל בכוונה ובאריכות, להעמיק בתוכן התפילה על-פי ביאורי תורת החסידות ולריכוז מחשבתי (המכונה בקרב החסידים 'התבוננות') טרם התפילה ובמהלכה בעניינה של התפילה. התלמידים מודרכים להפנים את חוויית התפילה כך שזו תשפיע מבחינה רוחנית על מהלך היום. עיקרה של התפילה באופן זה (המכונה: עבודת התפילה, והמתפללים - "עובדים") הוא בשבת, שבה התפילות ארוכות יותר.

לימוד הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הישיבות מקדישים כל יום זמן ללימוד הלכה למעשה, בדגש על לימוד שולחן ערוך של רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד. עם סיום שש-שבע שנות לימודים בישיבה, חלק ניכר מהתלמידים מקדיש את עיקר היום ללימוד הלכה וקבלת סמיכה לרבנות.

ה'תמימים'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז חב"ד העולמי - 770, בו ממוקמת הישיבה המרכזית של חב"ד

מייסד הישיבה אדמו"ר הרש"ב אמר כי תלמידים הלומדים בישיבת "תומכי תמימים" מכונים "תמימים", על שם שלומדים תורה תמימה (מלשון שלימות) גם נגלה דתורה (גמרא) וגם פנימיות התורה (חסידות). בצוות החינוכי של הישיבה, מלבד ראש הישיבה, רבנים, מחנכים ומשגיחים, ישנו תפקיד נוסף: משפיע, שהוא רב המתמחה בכתבי חסידות חב"ד ובעל ניסיון אישי בעבודת השם על פי דרך חב"ד. תפקידו הרשמי של ה"משפיע" הוא ללמד חסידות ולערוך התוועדויות בימים מיוחדים וכן לשמש מדריך-אישי רוחני ביישום מעשי של הנושאים הנלמדים בתורת חסידות חב"ד.

מסלול הלימודים של בחור חב"די בישראל הוא מגיל 13: ישיבה קטנה (שלוש שנים), ישיבה גדולה (שלוש שנים), 'קבוצה' (לימוד בן שנה לפחות בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770) וסמיכה לרבנות.

פריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז רשת הישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעת ייסודה מוקמה הישיבה המרכזית של תומכי תמימים ליד מרכז החסידות, בסמיכות למקום מגוריו של הרבי. עם בואו של רבי יוסף יצחק שניאורסון לניו יורק בשנת ת"ש, והקמת מרכז חב"ד העולמי - 770, בברוקלין שבניו יורק, הוא ייסד את הישיבה המרכזית לצידו. בישיבה זו לומדים תלמידי הישיבות מרחבי העולם (במשך שנה אחת לפחות) בסיום מסלול הלימודים המקומי הכולל שש או שבע שנות לימוד.

הסמכות להעניק לסניפים חדשים שנפתחים את השם "תומכי תמימים" נתונה לישיבה המרכזית בלבד (בארצות הברית - לישיבות ברחבי העולם; בישראל - לישיבות ברחבי הארץ[דרוש מקור]).

סניפי הישיבה פזורים ברחבי העולם ומדי שנה נפתחים סניפים בערים ואף במדינות חדשות. כיום מפעילים בתי חב"ד רבים ישיבות-גדולות ובהן מסגרת לימודים מיוחדת הכוללת לימודי חלק מהלכות אורח חיים ויורה דעה שבשולחן ערוך, כהכנה לסמיכה לרבנות. ישיבות אלו מיועדות בעיקר לבחורים המסיימים את לימודיהם בישיבה המרכזית בניו יורק. לימודים אלו משולבים, לרוב, בסיוע לפעילות השוטפת של ראשי בית חב"ד המנהלים את הישיבה.

מבחינה ניהולית ופיננסית הישיבות עצמאיות ומנוהלות על ידי מרכזי חב"ד המקומיים. המשותף לכל הישיבות הוא הרוח ותוכנית הלימודים של "תומכי תמימים" כפי שנקבעה על ידי אדמו"רי חב"ד - המייסד וממלאי מקומו.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הישיבה המרכזית בישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז ישיבות חב"ד בישראל ממוקם בלוד.

הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל היא ישיבת תורת אמת שנוסדה בחברון בשנת תרע"ב ובהמשך עברה לירושלים. הישיבה הראשונה שנקראה "תומכי תמימים" נוסדה בתל אביב לאחר חג הפסח תרצ"ח (1938) על ידי הרב אליעזר קרסיק, לימים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. על ראשי הישיבה נמנו רבי שלום נח ברזובסקי ולאחריו הרב דוד פוברסקי.

לאחר בוא ניצולי השואה מארצות אירופה, הקים הרב זושא וילמובסקי ישיבה נוספת בשכונת תחנת הרכבת לוד, הישיבה כונתה בשם ה"פרדס" מפני ששכנה במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר התאחדו שתי הישיבות לישיבה אחת בלוד, בשם ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היה הדמות הדומיננטית בישיבה עד לפטירתו בשנת תשל"א.

בשנת תשכ"ג עברה ה'ישיבה גדולה' לכפר חב"ד והישיבה לצעירים ("ישיבה קטנה") נשארה בלוד עד היום. בראשות הישיבה הגדולה עמד הרב יעקב כ"ץ (עד פטירתו) והמשפיע הוא הרב שניאור זלמן גופין, שהחליף את הרב מנחם מנדל פוטרפס. בראשות ה'ישיבה קטנה' עומד הרב יצחק אייזיק קניג. בשנות השמונים פתחה הישיבה סניפים במגדל העמק, קריית מלאכי ובראשון לציון, עם השנים הסניפים הפכו לעצמאיים. בנוסף מפעילה הישיבה כולל אברכים בריכוזי חב"ד.

הישיבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבות לחוזרים בתשובה ברמות שונות: "חב"ד רמת אביב" בתל אביב, "חב"ד גבעת חנניה" באבו תור בירושלים, "חזון אליהו" במרכז תל אביב, "דעת" ברחובות, ישיבת חב"ד באילת, "חב"ד - אורו של משיח" במרכז ירושלים, "תפארת מנחם" בשכונת נחלאות בירושלים, ובאילת, חב"ד במגדל העמק.
  • ישיבות לחוזרים בתשובה דוברי אנגלית: "אור תמימים" בכפר חב"ד, "מעיינות" בירושלים, "הדר התורה" - בניו יורק (הישיבה הראשונה בעולם לחוזרים בתשובה). לדוברי ספרדית: ישיבת "מעיינות" בירושלים. לדוברי צרפתית: ישיבת חב"ד בעיר העתיקה
  • "תומכי תמימים נחלת הר חב"ד" בקריית מלאכי, נוסדה בשנת תשל"ב (1971) על ידי הרבי מליובאוויטש באמצעות הרב מרדכי קוזלינר, עבור תלמידים עולי רוסיה גאורגיה ובוכרה. כיום, הישיבה כוללת: ישיבה גדולה, מסגרת לחוזרים בתשובה ומכון הכשרה לרבנות.
  • "אור שמחה" בכפר חב"ד וכן "אור אבנר" בכפר סיטרין - משלבות לימודי קודש עם מגמות נוספות של לימודי קודש הכוללות שחיטה וסופרות.
  • מסגרות אלו המשלבות לימודי קודש עם לימודי חול ולימוד מקצועי: "ישיבת הבוכרים" בכפר חב"ד, ישיבת "חנוך לנער" בצפת וישיבה בגבעת אולגה שבחדרה, ישיבת 'עוז מאיר חב"ד' בירושלים וישיבת חב"ד באשקלון.
  • "צעירי השלוחים" בצפת, מיועדת לבניהם הצעירים של שלוחי חב"ד ברחבי העולם.
  • "מחנה ישראל" פטרופוליס, ברזיל - נוסדה ומופעלת על ידי חסידי חב"ד בברכת הרבי מליובאוויטש, אך אינה נושאת את שם חב"ד באופן רשמי. הישיבה מיועדת ליהודים ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ונלמדים בה גם לימודי חול.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל ישיבות חב"ד בעולם פועלים סניפי איגוד תלמידי הישיבות, שנוסד על ידי האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש והורחב בימי ממלא מקומו בתפקיד - רבי מנחם מנדל שניאורסון.

הסניפים מנוהלים בידי בחורים מהישיבה המתחלפים בדרך כלל בכל מחזור. סניפי הארגון מארגנים את יציאת תלמידי הישיבות לפעילות שבועית של הפצת תורה ויהדות באזור שבו שוכנת הישיבה ופעילות עונתית לרגל חגים מתקרבים. פעילות זו כוללת את עשרת המבצעים ובפרט מבצע תפילין הנעשית בימי שישי. תלמידי הישיבה מתחלקים לצוותים שיוצאים למרכזים הומי אדם ומציעים לעוברים ושבים להניח תפילין. בשבתות יוצאים תלמידים לשאת דרשות בבתי כנסת סביב פרשת-השבוע וכן ל"מסיבות שבת" לילדים.

בתוך הישיבות עצמן מקיימים סניפי הארגון פעילות, כגון שיעורים והרצאות, ופעילויות נושאות פרסים שמטרתם לעודד את התלמידים להוסיף בלימוד תורה או ב'התנהגות חסידית' [דרושה הבהרה].

התלמידים השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מליובאוויטש הקים מסגרת מיוחדת לתלמידים בוגרי הישיבות, הכוללת יציאה ל'שליחות' למשך שנה באחת מישיבות חב"ד בעולם. תפקידם של ה'שלוחים' הוא ללמד ולשוחח עם תלמידים הזקוקים לסיוע והכוונה ולחזק את סדרי הלימוד בישיבה. ה'שלוחים' נחשבים לדמויות מפתח בישיבות, והקשר בין הנהלת הישיבה לתלמידים נעזר במידה רבה בתיווכם.

ה'שלוחים' הם תלמידים המסיימים את שנתם הרביעית בישיבה-גדולה בארצות הברית, כאשר רובם נשלחים מניו-יורק, מישיבת 'אהלי תורה' או מישיבת חב"ד במוריסטאון. התלמידים נשלחים בדרך כלל לישיבות-גדולות, אם כי בשנים האחרונות החלו השלוחים לפעול גם בישיבות הקטנות בארץ.

ארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני ארגונים הפועלים בקרב בחורי ישיבות חב"ד בישראל ובעולם.

אתה המרכזי 770[עריכת קוד מקור | עריכה]

את"ה המרכזי - 770, הוא ארגון שנוסד בשנת תש"ס (2000), ומטרתו המוצהרת היא "הוספה בלימוד ענייני גאולה ומשיח". הארגון עורך מבצעי לימוד שנתיים, כינוסים, שבתונים, מחנה קיץ שנתי בימי החופש. כחלק מפעילותו, מפיק הארגון חומרי לימוד, חוברות וספרים‏[1].

ועד תלמידי התמימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד תלמידי התמימים

ועד תלמידי התמימים העולמי הוא ארגון שנועד לחזק את הקשר בין תלמידי ישיבות חב"ד בעולם ולהגביר את הנחלת ערכי חסידות חב"ד בקרב צעיריה. משרדי הוועד נמצאים בבניין המשרדים של המרכז לענייני חינוך בברוקלין, ומנוהלים על ידי צבי הירש אלטיין ושמואל חיים רייניץ. את הפעילות בישראל מנהל מנחם מענדל קנלסקי ומשרד הסניף נמצא בכפר חב"ד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת תורת אמת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב זושא וולף, אלבום "נרות להאיר" - ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש", לוד תשס"ז.
  • הרב זושא וולף, ימי תמימים (8 כרכים), פרוטוקלים ומכתבים של הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, לוד, תשס"ח-תשע"ב.
  • איליה לוריא, חינוך ואידאולוגיה: ראשית דרכה של הישיבה החב"דית, בתוך: ישן מפני חדש - מחקרים בתולדות יהודי מזרח אירופה ובתרבותם; שי לעמנואל אטקס, כרך א: חסידים ובעלי מוסר, (עורכים: דוד אסף ועדה רפפורט-אלברט), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט, עמ' 221-185.
  • שלום דובער לוין, בסדרה תולדות חב"ד: בארץ הקודש, בארצות הברית, בפולין ליטא ולטביה, ברוסיא הסובייטית - מוקדשים פרקים לתולדות הישיבה.
  • משה מרינובסקי, אשכילה בדרך תמיד, ליקוט הוראות רבותינו נשיאנו לתלמידי התמימים, הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בארץ הקודש, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידושי תורה:

פרטים ומאמרים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]