קריית גת
| מדינה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | כפיר סויסה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 128 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1954 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר 2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 74,096 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 71,573 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 28 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +6.2% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 4,660 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 46 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 15,900 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 94 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() מצפון ומדרום: __ מועצה אזורית לכיש ממזרח: __ מועצה אזורית יואב מדרום, ממערב ומצפון: __ מועצה אזורית שפיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 174 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3736 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 199 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל קריית גת נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיריית קריית גת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||






קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום שבישראל, המשמשת כבירת חבל לכיש. נוסדה בשנת 1954 כעיירת עולים והוכרזה כעיר בשנת 1972. נכון לאוקטובר 2025 מתגוררים בה כ־72,661 תושבים.[4]
העיר שוכנת במישור חוף יהודה, כ־20 קילומטר מערבית-דרומית לבית שמש, כ־20 קילומטר מזרחית לאשקלון וכ־40 קילומטר צפונית לבאר שבע, בסמוך לכביש 40, 35 וכביש 6.
העיר מהווה מרכז אזורי לתעסוקה, מסחר וחינוך, ומוכרת בעיקר בזכות מפעלי אינטל הממוקמים בתחומה. במאה ה-21 חוותה העיר צמיחה מואצת, עם הקמת שכונות חדשות כגון כרמי גת, הכפלת פארק התעשייה קריית גת והרחבת תשתיות תחבורה המקשרות אותה למרכז הארץ.
באוקטובר 2025 נחנך בעיר מרכז התיאום האזרחי-צבאי - מפקדה רב-לאומית, המסונפת לפיקוד מרכז של ארצות הברית ומופקד על מימוש תוכנית 21 הנקודות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם והזיהוי הארכאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית המקראית, גת. בשנות ה-90 של המאה ה-20 זוהתה גת הפלשתית המקראית בתל צפית,[5] כ־9 ק"מ צפונית לקריית גת. ואת העיירה היהודית הגדולה כפר שחליים כזו ששכנה בשטח העיר עצמה.
טרם הקמת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד שכנה באזור העיר העיירה היהודית הגדולה כפר שחליים.
העיר שוכנת על אדמות הכפרים הערביים אל-פאלוג'ה ועיראק אל-מנשייה, שתושביהם נטשו לאחר הקמת מדינת ישראל.
במלחמת העצמאות, היה שטחה של העיר חלק מכיס פלוג'ה. במבצע חיסול אשר התקיים ב-28 בדצמבר 1948 נהרגו 87 חיילי פלוגה ג', גדוד 33 של אלכסנדרוני, בידי המצרים.
לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים ב־24 בפברואר 1949, פינו המצרים את הכיס ב-27 בפברואר.[6] בהסכם שביתת הנשק נקבע שישראל תערוב לביטחונם, לזכויותיהם ולרכושם של האזרחים בכיס, ובנספח של חילופי מכתבים שצורף להסכם, היא התחייבה להתיר לאזרחים להישאר בכפרים אל-פלוג'ה ועיראק אל-מנשייה. חלק קטן מהם, אולי מאות, רובם פליטים, יצאו מהכיס יחד עם הצבא המצרי או יום או יומיים לאחר מכן. הרוב המכריע נשארו והוטל עליהם שלטון הממשל הצבאי, אולם מספר ימים לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק, גרמו יחידות צה"ל למנוסתם של כ-2,000 עד 3,000 תושבים משני הכפרים.[7]
סמוך לעיר נמצא צומת פלוגות, (צומת דרכים בין כביש 40 לכביש 35) המאזכר את השם הערבי אל-פאלוג'ה.
הקמת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת המעברה - ולימים העיר - קריית גת הייתה חלק ממדיניות ממשלות ישראל בראשית שנות ה־50 ליישוב אזור חבל לכיש, שנועד לחזק את ההתיישבות היהודית בנגב הצפוני. יוזם המדיניות היה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, אשר ראה באזור זה יעד לאומי לפיתוח ההתיישבות. לצורך מימוש התוכנית מינה בן-גוריון את אריה אליאב לעמוד בראש פרויקט הקמת חבל לכיש. אליאב תכנן את רשת היישובים באזור, שבמרכזה נועדה לקום עיר מחוז מרכזית — קריית גת.[8][9]
בשנת 1954 הוקם בשטח העיר מעברה זמנית לקליטת עולים, ונבנו צריפי מגורים בסיסיים על ידי משרד השיכון והסוכנות היהודית. המעברה שימשה נקודת יישוב ראשונה לעולים מצפון אפריקה, ובעיקר מיהדות מרוקו. בשנת 1956 הונחה אבן הפינה למרכז העירוני, והחלה הקמת בתי קבע ומוסדות ציבור. המעברה שולבה בהדרגה ביישוב הקבע החדש, ובשלהי שנות ה־50 נהרסו צריפיה והוקמו שכונות מגורים מודרניות במקומה.
אל קריית גת הצטרפו באותן שנים עולים ממזרח אירופה – בעיקר מפולין, מרומניה ומהונגריה – וכן עולים ממדינות נוספות. בשנות ה־60 כבר חיו בעיר עולים ממעל שלושים וחמש מדינות, והיא שימשה מוקד קליטה מרכזי בדרום הארץ. גל העלייה המשמעותי ביותר לאחר מכן הגיע בשנות ה־90, עם קליטת אלפי עולים מברית המועצות לשעבר. ואכלוסן בשכונות מזרח העיר, בפרט ב"אצבע עוזה" - רצועת קרקע צפונית לעוזה בין שדרות מלכי ישראל לכביש 35 שהוענקה לקריית גת ממועצה אזורית שפיר.
בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית,[10] וב־1972 הוכרה כעיר.
במבצע עופרת יצוקה של צה"ל, החל מדצמבר 2008 נורו לראשונה לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, במבצע עמוד ענן של צה"ל בשנת 2012, ובמבצע צוק איתן של צה"ל בשנת 2014 - ומאז נורו מרצועת עזה עשרות רבות של רקטות גראד לעבר העיר.
במלחמת חרבות ברזל לאחר טבח שבעה באוקטובר אוכלסו בעיר תושבי ניר עוז לאחר שעשרות מתושבי הקיבוץ נטבח ונחטפו. אחדים מן החטופים ששבו לישראל אוכלסו אף הם בעיר.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית 2015 התגוררו בעיר 50,600 תושבים.[11] נכון לאוקטובר 2025 מתגוררים בה 72,661 תושבים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר 2025 (אומדן), מתגוררים בקריית גת 74,096 תושבים, מתוכם 71,573 תושבי ישראל (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +6.2% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,758 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[12]

שכונות העיר והתפתחותן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבולות הבינוי למגורים של העיר הוותיקה היו מצפון כביש 35, כביש 40 ממערב, מסילת חלץ מדרום ומסילת הדרום, ממזרח. מזרחה למסילת הדרום קיים פארק התעשייה קריית גת.
החל משנת 2013 החלו לממש תוכניות פיתוח להרחבת העיר מכל הכיוונים.
העיר הוותיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית שכונות העיר מאופיינות בשמות בעלי נושא משותף, ורחובותיהן נושאים שמות הקשורים לאותו נושא. לרוב, הציר הראשי של כל שכונה נושא את שמה. צירי התנועה המרכזיים בעיר משמשים גם גבולות טבעיים בין השכונות.
מרכז העיר מכונה שכונת פ"ז, על שם לוחמי הפלוגה הדתית שנפלו בקרבות לשחרור האזור במלחמת העצמאות.
ציר שדרות לכיש הוא אחד מצירי האורך המרכזיים בעיר, החוצה את קריית גת מצפון לדרום. ממזרח לו שוכנות שכונות בני ישראל, גליקסון והחורש; וממערב לו שכונות השופטים, הנביאים, הפרחים ומגדים.
שדרות מלכי ישראל, הוא אחד הרחובות המרכזיים בעיר, מתחיל במחלף הכניסה הראשית ונמשך ממזרח למערב לאורך כ־1,200 מטרים. בצדו הצפוני שכן בעבר האצטדיון העירוני קריית גת, ובשטחו מוקמת (נכון ל-2025) שכונת שער העיר שנועדה לחבר בין שטחי המגורים בעיר הוותיקה ובכרמי גת. ממזרח לשער העיר נמצא רובע הבנים, ומדרום להן שכונות השופטים ומלכי ישראל. בהמשך פונה הרחוב דרומה ונמשך כ־2,500 מטרים נוספים, מצפון לדרום. ממערב לו שוכנות שכונות רמות דוד, אתרי המקרא, צה"ל, ההעפלה ושער הדרום; וממזרח לו שוכנות מלכי ישראל והקוממיות.
הרחבות העיר במאה העשרים ואחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרמי גת: מצפון לעיר הוותיקה, מעבר לכביש 35.
גבולות השכונה מדרום כביש 35 ממערב כביש 40 וממזרח מסילת הרכבת. - כרמי גת צפון. הרחבת שכונת כרמי גת עד למחלף קוממיות
- קריית גת מערב: ב-3 ביולי 2024 אישרה הוותמ"ל את התוכנית לחלק הצפוני של רובע המתוכנן במערב קריית גת. התוכנית הזאת כבר אושרה ב־2016 וב-2024 היא אושרה מחדש לצורך התאמתו של הרובע לאוכלוסייה חרדית. התוכנית כוללת שכונת מגורים בת 7,480 דירות, 2,340 מ"ר מסחר ו־44,100 מ"ר תעסוקה.[13] גבולות השכונה העתידית יהיו: מצפון - יער פלוגות, מדרום - מסילת חלץ, ממזרח - כביש 40 וממערב אחד היובלים הדרומים של נחל לכיש.
- קריית גת צפון-מזרח: מצפון לאזור התעשייה מזרחית לכרמי גת מעבר לפסי הרכבת.[14]
- שכונת דרום - מערב (עוטף עוזה): ממערב לדרך הדרום (כביש 3444) ולמסילת חלץ, מתוכננת שכונה מסביב למושב עוזה ובה צפויים להיבנות 8100 יח"ד בשטח של 2100 דונם.[15][16]
הסכמי גג
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכם גג ראשון נחתם ב-5 בדצמבר 2013, בין ראש העיר אבירם דהרי לשר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל. הסכם זה היה הסכם הגג הראשון מסוגו בישראל במאה העשרים ואחת,[17] והיווה את הבסיס להקמת שכונת כרמי גת, בעיר. בהסכם הוסכם על קידום מהיר של הקמת 7598 יחידות דיור בצפון העיר.[18]
הסכם הגג השני נחתם בין דהרי לשר השיכון יואב גלנט ושר האוצר משה כחלון ב-7 באוגוסט 2018. בהסכם נכללו 7,164 יחידות דיור בשכונת כרמי גת - צפון.[17][19]
ביוני 2022 חתם דהרי את הסכם הגג השלישי להקמת כ-10,000 יחידות דיור במערב העיר, עם שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין.[20]
הסכם גג רביעי נחתם ב-29 באוקטובר 2025, בין ראש העירייה כפיר סויסה לשר השיכון חיים כץ, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת שכונת "כרמי גת מזרח" 21 אלף דירות מזרחית לכרמי גת.[21]
עורקי תנועה ותחבורה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריית גת שוכנת על אם הדרך מצפון לדרום וממזרח למערב, וממנה מסתעפים כבישים לכיוונים שונים:
צפונה – אל קריית מלאכי, גדרה ורחובות דרך כביש 40.
דרומה – אל באר שבע וערד, באמצעות כביש 40 וכביש 6.
מזרחה – אל בית גוברין, חברון, ירושלים, בית שמש וביתר עילית, באמצעות כביש 35.
מערבה – אל אשקלון, שדרות ואשדוד, באמצעות כביש 35.
מחלף מחלף קריית גת בכביש 6, הסמוך לעיר, נפתח לתנועה ב־11 בדצמבר 2007.
הצירים הראשיים בעיר הם: שדרות מלכי ישראל, שדרות לכיש, דרך הדרום, שדרות כרמי גת ורחוב אדוריים. ובאזור התעשייה שדרות אבץ שדרות ישראל פולק ודרך החרושת.
תחבורה עירונית – חברת דן בדרום מפעילה בעיר 11 קווים פנימיים ועוד
תחבורה בין־עירונית – חברת דן בדרום תשעה קווים אל היישובים והמועצות האזוריות הסמוכות, שחלקם עוברים בתחנה המרכזית ובתחנת הרכבת קריית גת.
את העיר משרתות חברות האוטובוסים אגד, דן בדרום, קווים, גלים, אלקטרה אפיקים ומטרופולין, המפעילות קווים לערים רבות ובהן באר שבע, ערד, דימונה, אשקלון, אשדוד, יבנה, גדרה, רחובות, נס ציונה, ראשון לציון, ירושלים, תל אביב, בני ברק, בית שמש, שדרות, נתיבות, ביתר עילית, דימונה וקריית ארבע.
בנוסף, פועלים קווים נוספים אל מושבי הסביבה. מצומת צומת פלוגות, הסמוכה לעיר, יוצאים קווים נוספים לכיוון אילת, רהט ולמודיעין-מכבים-רעות.
בעיר פועלת תחנת רכבת קריית גת, השוכנת על מסילת הדרום ממנה יוצאות רכבות לצפון ולדרום על קו באר שבע-תל אביב וצפונה ולתחנות הביניים (להבים – רהט, קריית מלאכי – יואב, מזכרת בתיה, רמלה, לוד).
נכון ל-2025 פועלת בעיר התחנה המרכזית הישנה, ומתוכננת בניית תחנה מרכזית חשה שתשולב בתחנת רכבת חדשה.[22]
תעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פארק התעשייה קריית גת
בקריית גת פועלים מגוון מפעלים ומרכזי ייצור, והיא נחשבת לאחד ממוקדי התעשייה הבולטים בדרום ישראל. פארק התעשייה קריית גת, המנוהל בידי חברת י.ש. גת בע"מ, משתרע מדרום לעיר ומשלב תעשייה מסורתית לצד תעשיות מתקדמות ועתירות ידע.
בפארק פועלים מפעלים מתחומים שונים, ובהם:
תעשיות היי-טק ואלקטרוניקה: אינטל ישראל, HP Indigo, וסטרטסיס.
תעשייה מסורתית ומזון: אסם (מותג “סלטי צבר” ומפעל במבה), סוגת, ריסקו, ו-מבשלת הנגב;
תעשיות מתכת, עץ ובנייה: איסכור, פנדור, וויסוניק.
מרכזים לוגיסטיים ושירותיים: פליינג קרגו, שלאון וחברות נוספות.
פארק התעשייה משמש מוקד תעסוקה אזורי ומושך חברות נוספות בתחומי הטכנולוגיה, השירותים והפיתוח. התפתחותו קשורה גם לקידום אזורי הפיתוח הממשלתיים ולקרבת הפארק למחלף קריית גת בכביש 6.
מפעלי אינטל בקריית גת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפארק התעשייה קריית גת פועלים שניים ממפעלי הייצור המרכזיים של חברת אינטל ישראל, הנחשבים למוקדי טכנולוגיה מתקדמים מהגדולים בעולם. המפעל הראשון, Fab 18, הוקם בשלהי שנות ה־90 והחל לפעול בשנת 1999, במסגרת השקעה כוללת של מיליארדי דולרים בהקמת תשתית לייצור שבבי מחשב מתקדמים. בשנת 2008 הושלם הקמתו של המפעל השני, Fab 28, שייצר דורות חדשים של שבבים בטכנולוגיות ננו־מטריות מתקדמות.
בשנת 2021 החלה אינטל בהרחבה נוספת של פעילותה בעיר, בהשקעה של למעלה מ־10 מיליארד דולר, להקמת מפעל חדש – Fab 38 – הצפוי להיות מהמתקדמים בעולם בתחומו. הפרויקט נתמך בהחלטת ממשלת ישראל להעניק לחברה מענק השקעה מיוחד כחלק ממדיניות עידוד התעשייה עתירת הידע בדרום.
מפעלי אינטל בקריית גת מעסיקים אלפי עובדים ישירים ועוד אלפי עובדים עקיפים בקבלנות משנה, וממלאים תפקיד מרכזי בכלכלת העיר ובפיתוח התעסוקה בדרום. נוכחות החברה בעיר הביאה להתפתחות שירותים נלווים, הרחבת אזור התעשייה ותנופת פיתוח בתחבורה ובדיור.
מסחר ובילוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר פועלים מספר מרכזי מסחר ראשיים:
- קניון "לב העיר" בשדרות לכיש. אשר בשני הקומות הגבוהות שוכנים משרדי העירייה.
- קניון "גת סנטר" - קניון ותיק בפינת הרחובות הגפן והרימון.
- "כיכר פז" פסאז' מסחרי גדול במרכז העיר צמוד לקניון לב העיר.
- מתחם "BIG" בדרום העיר בשטח של 11,000 מ"ר.
- מתחם "ישפרו סנטר" בקצה הדרומי של שדרות מלכי ישראל ובו סניף של רשת שופרסל.
- מתחם "דונה" ברובע הבנים בשטח 3,000 מ"ר.
- מתחם "דונה" ברמות דוד.
- מתחם מסחרי "בית אבגי" - 5,000 מ"ר, ברחוב הגפן ליד קניון גת סנטר וסניף הדואר המרכזי.
- מתחם איי סולומון נחנך בשנת 2019 בסמיכות לתחנת המשטרה בעיר.
- כרמי גת:
- מתחם רייסדור מרכז קניות מסוג סטריפ מול (אנ') הבנוי בצורת חצי גורן ומשתרע על כ-7,000 מ"ר.[23]
- BIG כרמי גת נחנך ונפתח לקהל הרחב ב-19 בדצמבר 2024.[23]
- כרמי גת סנטר.
מתחם הבריכה העירונית נהרס לאחר 60 שנות פעילות, לטובת בריכה עירונית חדשה ומודרנית, אשר נבנתה בידי מפעל הפיס והופעלה בשנת 2013, שינה את שמו מ"גלי גת" ל"קאנטרי 4 העונות". בקאנטרי המחודש ישנם גם חדר כושר חדיש, סאונה רטובה ויבשה וסטודיו.
מתחמים עתידיים:
- היי טאוור - קריית גת: מגדל בן 17 קומות בשטח של 22,000 מ"ר, הכולל מתחמי משרדים מסחר ובית מלון. הבניין ייבנה בין שדרות לכיש רחוב הגפן ושדרות פ"ז, הפרויקט ייבנה על ידי חברת איבגיס בע"מ ואושר בוועדה המחוזית בספטמבר 2025.[24]
- ב-2023 אושרה תוכנית המתאר הלאומית למערכת הבריאות (תמ"א 1/ 20) של משרד הבריאות ומינהל התכנון, להקמה עתידית של 9 בתי חולים, בהם בית חולים בקריית גת.[25]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט במספר ענפים, כולל בענף הקריקט.
כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מ.ס. קריית גת (כדורגל נשים), מכבי קריית גת
בענף הכדורגל - פועלות שתי קבוצות כדורגל: מכבי דודו קריית גת המשחקת בליגה א' ובית"ר קריית גת (אנ') המשחקת בליגה ב' (הוקמה מחדש בשנת 2016).[26] בעבר היו בקריית גת קבוצות נוספות כדוגמת הפועל קריית גת.
מ.ס. קריית גת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ.ס. קריית גת (אנ') הייתה קבוצת כדורגל לגברים שהתקיימה זמן קצר בלבד. קבוצת הכדורגל נשים "מ.ס. קריית גת" נחשבת לקבוצה הדומיננטית יותר ואף זכתה באליפות ליגת העל פעמיים רצופות וזכתה בגביע פעם אחת.
מכבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכבי עירוני קריית גת הוא המועדון הבכיר בעיר שהתמודד בליגת העל בכדורגל בעבר. כיום המועדון מתמודד בליגה א'.
בית"ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד מכבי קריית גת התמודדה בעבר בליגת העל, בית"ר קריית גת התמודדה בליגות הנמוכות לרוב. המועדון הוקם בשנת 1970 והצטרף לאגודת הספורט בית"ר. תחילה שיחק במחוז גזר בליגה ד'. בעונת 1981/1982 הקבוצה סיימה במקום הראשון במחוז דרום של ליגה ג' ועלתה לליגה ב',[27] אך ירדה בחזרה לאחר שלוש עונות. בעונת 1986/1987 חזרה הקבוצה לליגה ב', וירדה שוב לאחר שתי עונות. בעונת 1999/2000 הקבוצה העפילה לליגה א' לאחר שעלתה שתי ליגות תוך שנתיים. המקום הגבוה ביותר שהמועדון הגיע אליו הוא המקום השישי בליגה א' (הליגה השלישית). לאחר עונת 2005/2006, התאחד המועדון עם מכבי קריית גת והתפרק. בספטמבר 2016, הוקם מחדש[28] והחל לשחק בליגה ג' דרום. בעונת הבכורה, עונת 2016/2017, סיים המועדון במקום השני ונשאר בליגה ג'. שנה לאחר מכן, בסיום עונת 2017/2018, סיים המועדון במקום הראשון בליגה ג' דרום והעפיל לליגה ב'.[29][30][31]
כדורסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכבי קריית גת הייתה קבוצה ששיחקה בליגת הלאומית בכדורסל.
הנהגת העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשי ועד היישוב, המועצה והעירייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיריית קריית גת
- אריה לובה אליאב (1954–1955) – ראש צוות ההקמה של חבל לכיש
- לוי ארגוב (1955)
- יצחק (צ'יזיק) חרפי (1955-1957) – היה ממונה על העיירה מטעם הסוכנות היהודית מאוקטובר 1954 עד יולי 1957. לאחר עזיבתו הועברה האחריות על העיירה לידי משרד הפנים.
- ד"ר גדעון נאור (1958–1965)[32] – מונה ליושב ראש ועד המתיישבים. היישוב הוכר כמועצה רק מעט אחרי כניסתו לתפקיד.
- אריה מאיר (1965–1976) – היישוב הוכר כעיר בתקופת כהונתו
- דוד מגן (1976–1986)
- זאב בוים (1986–1996)
- אלברט ארז (1996–2003)
- אבירם דהרי (2003–2024)
- כפיר סויסה (2024–נוכחי) - שימש כמנכ"ל משרד התרבות והספורט קודם לכן, בממשלה ה-37.
רבני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשט"ו מונה הרב מרדכי אלמליח לרב העיר, לאחר פטירתו החליפו בתשמ"ג הרב שלמה בן חמו.
בתשי"ט לבקשת יוצאי רומניה, מנוה לצידו של הרב אלמליח הרב שלום דרמר כרב האשכנזי נפטר באייר תשנ"ז. 5 שנים לאחר פטירתו, בתשס"ב החליפו הרב משה הבלין.
בעיר ממוקמות ישיבת ההסדר דרך חיים, ישיבת ההסדר קריית גת והגרעינים התורניים שלצידם, ישיבת תומכי תמימים בקריית גת, ומוסדות תורה שהקים הרב ניסים מויאל. כמו כן גם ישיבה גדולה חרדית ספרדית בראשות הרב אנקונינה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
קרושבץ, סרביה (מ־1990)
אדלייד, אוסטרליה
דובר, בריטניה
חיטהורן, הולנד
פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
באפלו, ארצות הברית (מ־1977)[33]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קריית גת
קריית גת, ברשת החברתית פייסבוק
קריית גת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל קריית גת נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
- קריית גת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הרכבת הראשונה בקרית גת, יומני כרמל 1957 (התחלה 4:38)
קריית גת ,"עיר העתיד", קולטת עליה, מינהל ההסברה, 1959 (התחלה 3:15)
סיור מפעלים חדשים בדרום, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1961- נועם דביר, עכבר העיר אונליין, בולמוס ההריסה של קריית גת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
- רוני בר, חזון שהופך למציאות, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 21 באוגוסט 2013
- נעמה ריבה, אל תגידו בגת: השכונה החדשה והמתוקשרת תחליש את קריית גת, באתר Xnet, 2 במרץ 2014
- אמיתי גזית, ביום ראשון: השרים יצביעו על הוספת 5,000 דירות לקריית גת ו-8,700 יח"ד לכפר קרע, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
- גיא נרדי, עוד צעד בדרך להפיכת קריית גת למטרופולין: אושרה הרחבה ממערב, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
- גיא נרדי, הופקדה תכנית לרובע מגורים ותעסוקה חדש בקריית גת, באתר כלכליסט, 18 במאי 2022
ענת ג'ורג'י, "השכונות המתוכננות לחרדים הן מכה אנושה לעיר קריית גת", באתר TheMarker, 5 באפריל 2023
הדר חורש, בדרך להיות כרך, קריית גת תקועה עם הביוב, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2025
-
קניון לב העיר 2007 (מקום מושבה של העירייה)
-
הספרייה העירונית
-
אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
-
מבני מרפאת קופת חולים "מכבי", החברה הלאומית לשיכון והביטוח הלאומי שנמצאים במרכז קריית גת
-
תחנת הרכבת בקריית גת אשר נמצאת על קו "באר שבע-תל אביב"
-
הכניסה הצפונית של קריית גת משדרות לכיש
-
"שיכוני יסקי" (המכונים גם כ"האוניות") שהיו ברחוב העצמאות. המבנים נהרסו בדצמבר 2011. הצילום הוא מספטמבר 2009
-
היכל אדית, קריית גת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ספטמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ נתונים סטטיסטיים, באתר www.btl.gov.il
- ^ אהרן מאיר. עשר שנים לחשיפתה של גת פלשתים המקראית, קדמוניות 133, 2007, עמ' 15–25
- ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה, עמוד 449
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 324.
- ^ נדב פרנקל, סיפורן של היאחזויות הנח"ל שקמו כדי להגן על הנגב, בעיתון מקור ראשון, 18 בפברואר 2025
- ^
דוד אוחנה, 100 שנים להולדתו של (הנביא) אריה לובה אליאב | דעה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2021
- ^ שדרות, קרית גת וקרית מלאכי, חרות, 5 באוגוסט 1958
- ^ פרטוקול
- ^ פרופיל קריית גת באתר הלמ"ס
- ^ גיא נרדי, עוד חוליה בשרשרת היישובים החרדיים בדרום: בדרך לשכונת ענק בקריית גת, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2024
- ^ [1]
- ^ נמרוד בוסו, אושרה בניית רובע חדש בן 8,100 יח"ד עבור קריית גת בשטח מ.א. שפיר, באתר מרכז הנדל"ן, 20 בדצמבר 2022
- ^
אושרה תוכנית להקמת רובע עירוני חדש בקריית גת, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 בילי פרנקל, הסכם גג שני בקריית גת לבניית כ-7,100 דירות, באתר ynet, 7 באוגוסט 2018
- ^ הילה ציאון, לפיד ואריאל חתמו על "הסכם גג" בקריית גת, באתר ynet, 5 בדצמבר 2013
- ^ [2]
- ^ יוסי ריינר, 10,000 יחידות דיור חדשות בעיר הדרומית, באתר בחדרי חרדים, 19 ביוני 2022}
עופר פטרסבורג, הכירו: מטרופולין קריית גת, באתר ישראל היום, 19 ביוני 2022 - ^
קריית גת חותמת שוב: הסכם גג רביעי לעיר בסך 6 מיליארד שקל ו-21 אלף דירות חדשות, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2025
- ^ https://www.qiryat-gat.muni.il/הופקדה-תכנית-פיתוח-מתחם-תחנת-הרכבת#:~:text=הופקדה%20תכנית%20פיתוח%20מתחם%20תחנת%20רכבת%20קרית,מבנה%20מסחר%20ומשרדים%2C%20הרחבת%20חניות%20כולל%20מבנה
- ^ 1 2 תמיר בן שחר, תוכניות שאפתניות: בקריית גת חולמים על 6.5 מיליון מ"ר של תעשייה ומשרדים, באתר גלובס, 9 במאי 2023
- ^ יניר יגנה, קריית גת מתקדמת: מלון חמישה כוכבים ומגדל משרדים חדש בפרויקט "היי טאוור", באתר וואלה, 3 בספטמבר 2025
- ^ בקרוב: בית חולים ייבנה בקרית גת? - חדשות אפס שמונה 08, באתר חדשות אפס שמונה 08, 28 בפברואר 2023
- ^ החלה להתאמן: בית"ר עירוני קריית גת
- ^ עמוס אביטל, בגלל תאונה, לא הוכתר אלוף הגליל (עמוד 2), בעיתון חדשות הספורט 19 במאי 1982
- ^ החלה להתאמן: בית"ר עירוני קריית גת
- ^ עונה מצוינת לבית"ר קריית גת עולה לליגה ב'
- ^
קריית גת, ברשת החברתית פייסבוק
- ^ עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ ג. נאור יתמנה יו"ר ועד קרית־גת, דבר, 4 באפריל 1958
- ^ באתר ערים תאומות (באנגלית)
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר | |


