כדוריד שדה

כדוריד שדה (באנגלית: Field handball; ידוע גם בשם outdoor handball או grass handball) היה דומה למה שכיום מכונה כדוריד ושוחק באולימפיאדת ברלין 1936.

הספורט משוחק על מגרש דשא (בדומה למגרש כדורגל) באורך של בין 90 ל-110 מטר, ורוחב של 55 עד 65 מטר. למגרש יש שני קווים מקבילים שמרחקם הוא 35 מטר מקו השער, המחלק את המגרש ל־3 חלקים; לכל חלק במגרש יכולים להיות עד 6 שחקנים של כל קבוצה. אזור השער הוא קו חצי עיגולי ברדיוס של 13 מטר, וסימן העונשין במרחק 14 מטרים מהשער. רוחב השער הוא 7.32 מטרים וגובהו 2.44 מטרים.

המשחק משוחק עם אותו הכדור כמו של הכדוריד המקורה על ידי שתי קבוצות של 11 שחקנים (בתוספת 2 שחקני חילוף) והמשחק מתחלק לשתי מחציות שכל אחת מהם היא 30 דקות (60 דקות בסך הכל).

ענף הכדוריד התפתח וגדל בפופולריות והחליף את כדוריד השדה, וכתוצאה מזה אליפות העולם בכדוריד שדה התקיימה בשנת 1966 בפעם האחרונה.