לדלג לתוכן

אולימפיאדת ברלין (1936)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחקי האולימפיאדה ה-XI
עיר מארחת ברלין, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מדינות משתתפות 49
ספורטאים משתתפים 3,963
(3,632 גברים, 331 נשים)
תחרויות 129 תחרויות ב-19 ענפים
טקס הפתיחה 1 באוגוסט 1936[1]
טקס הנעילה 16 באוגוסט 1936
נפתח רשמית על ידי אדולף היטלר, קנצלר גרמניה
השביע את המשתתפים רנדולף איסמייר
הדלקת הלפיד האולימפי פריץ שליגן
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי
הלפיד האולימפי בוער בברלין. באולימפיאדה זו נוצרה מסורת הלפיד האולימפי.
אדולף היטלר וראשי הוועד האולימפי הבינלאומי נכנסים לאצטדיון בפתיחת האולימפיאדה
סמלים נאציים מעטרים את האולימפיאדה
ג'סי אוונס מצדיע לדגל ארצות הברית לאחר שזכה, ב-4 באוגוסט 1936 במדליית הזהב בתחרות הקפיצה לרוחק. מאחוריו לוץ לונג הגרמני, זוכה מדליית הכסף, המצדיע במועל יד

אולימפיאדת ברלין (1936) היא האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה. אולימפיאדה זו נערכה בברלין, בירת גרמניה הנאצית.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הייתה אמורה ברלין לארח את המשחקים האולימפיים. העיר הייתה אמורה לארח את המשחקים בשנת 1916, אולם משחקים אלו נדחו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי בשל מלחמת העולם הראשונה.

היהודים ובכללם היישוב הארץ ישראלי החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים.

בפברואר 1936 עלתה לשלטון בספרד ממשלה חדשה שהחליטה להחרים את אולימפיאדת ברלין, כמחאה על המשטר הנאצי בגרמניה, ותחת זאת לארגן אולימפיאדה אלטרנטיבית - האולימפיאדה העממית בברצלונה. כ-6,000 ספורטאים מ-22 מדינות נרשמו להשתתף במשחקים. ימים ספורים לפני שהאולימפיאדה העממית אמורה הייתה להיפתח, פרצה בספרד מלחמת האזרחים, והיא בוטלה.

הייתה זאת האולימפיאדה הראשונה ששודרה בטלוויזיה, אם כי במעגל סגור בברלין בלבד, ובאיכות נמוכה. זו הייתה גם האולימפיאדה הראשונה בה נערך מרוץ לפיד כחלק מטקס הפתיחה, והראשונה בה נערך טורניר אולימפי בכדורסל.

הספורטאים היהודים שהחרימו את האולימפיאדה בברלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטריה
ארצות הברית
דנמרק
דרום אפריקה
צ'כוסלובקיה
צרפת
קנדה

השימוש התעמולתי באולימפיאדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת התעמולה הנאצית ובראשה יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. ואכן האולימפיאדה נחשבת עד היום לדוגמה להצלחת התעמולה הנאצית. גבלס והבמאית לני ריפנשטאהל (אשר יצרה שנתיים לפני כן את סרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון") הפיקו את הסרט "אולימפיה" שיצא בשני חלקים, המציג את האולימפיאדה באור התעמולה הנאצית, תוך שימוש באסתטיקה פשיסטית ונאצית, ובאוצר הדימויים הוויזואלי הנאצי שהוצג בכישרון רב על ידי ריפנשטאהל, כמו גם העלאת ערכי ה"גזע" וה"פולק".

כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה"נחות" (יהודים, שחורים וכדומה), והוסרו כל השלטים כנגד היהודים, אך עם זאת, לאחר האולימפיאדה נשמעו טענות כי השחקנים הופלו לרעה בגלל מוצאם.[2]

המכרז נערך ב-1931, זמן קצר לאחר שספרד הפכה לרפובליקה ושנתיים טרם עלייתו של היטלר לשלטון.

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1936[3]
עיר מדינה סיבוב 1
ברליןגרמניהגרמניה גרמניה43
ברצלונההרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה ספרד16
אלכסנדריהמצרים (1922-1952)מצרים (1922-1952) מצרים0
בודפשטהונגריה (1940–1945)הונגריה (1940–1945) הונגריה0
בואנוס איירסארגנטינהארגנטינה ארגנטינה0
קלןגרמניהגרמניה גרמניה0
דבליןאירלנדאירלנד אירלנד0
פרנקפורטגרמניהגרמניה גרמניה0
הלסינקיפינלנדפינלנד פינלנד0
לוזאןשווייץשווייץ שווייץ0
נירנברגגרמניהגרמניה גרמניה0
ריו דה ז'ניירוברזיל (1889–1960)ברזיל (1889–1960) ברזיל0
רומאממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה0

אירועים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוסטר לקידום המשחקים האולימפיים 1936
ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת ברלין (1936)
  • המתעמל ג'ורג' מייז משווייץ זכה בשתי מדליות אחת זהב ואחת כסף. הייתה זו מדליית הזהב הרביעית שלו מתוך 8 מדליות שבהן זכה ב-4 אולימפיאדות.
  • החותר ג'ק ברספורד מבריטניה זכה במדליית זהב בזוגית כפולה. הייתה זו מדליית הזהב השלישית שלו מתוך 5 מדליות שבהן זכה ב-5 אולימפיאדות.
  • נבחרת החותרים האמריקאית בסירת שמינייה זכתה במדליית זהב לאחר קרב צמוד מול הנבחרת האיטלקית והנבחרת הגרמנית.
  • נבחרת גרמניה זכתה במדליית זהב בכדוריד.
ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת ברלין (1936)
  • בטורניר הכדורסל הראשון שנערך במשחקים האולימפיים זכתה נבחרת ארצות הברית במדליית זהב.

בתחרות רומח אישי לנשים, 3 המנצחות היו יהודיות. אילונה אלק-שהרר מהונגריה, זכתה במדליית הזהב, הלנה מאייר מגרמניה, זכתה במדליית הכסף והצדיעה במועל-יד על דוכן המנצחים כמו יתר זוכי המדליה הגרמנים, ואלן פרייס מאוסטריה, זכתה במדליית הארד[4].

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת ברלין (1936)

מדינות משתתפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינות שהשתתפו באולימפיאדת ברלין 1936
  1. אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן – השתתפות ראשונה
  2. ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
  3. אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
  4. אוסטריהאוסטריה אוסטריה
  5. בלגיהבלגיה בלגיה
  6. ברמודהברמודה ברמודה – השתתפות ראשונה
  7. בוליביהבוליביה בוליביה – השתתפות ראשונה
  8. ברזילברזיל ברזיל
  9. ממלכת בולגריהממלכת בולגריה בולגריה
  10. קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) קנדה
  11. צ'ילהצ'ילה צ'ילה
  12. הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית
  13. קולומביהקולומביה קולומביה
  14. קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה – השתתפות ראשונה
  15. צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
  16. דנמרקדנמרק דנמרק
  17. ממלכת מצריםממלכת מצרים מצרים
  18. אסטוניהאסטוניה אסטוניה
  19. פינלנדפינלנד פינלנד
  20. הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת
  21. גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה
  22. בריטניהבריטניה בריטניה
  23. ממלכת יווןממלכת יוון יוון
  24. הונגריה (1920–1945)הונגריה (1920–1945) הונגריה
  25. איסלנדאיסלנד איסלנד
  26. הראג' הבריטיהראג' הבריטי הודו
  27. ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה
  28. האימפריה היפניתהאימפריה היפנית יפן
  29. לטביהלטביה לטביה
  30. ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין – השתתפות ראשונה
  31. לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג
  32. מלטהמלטה מלטה – באותו זמן הייתה מושבת כתר של בריטניה.
  33. מקסיקומקסיקו מקסיקו
  34. מונקומונקו מונקו
  35. הולנדהולנד הולנד
  36. ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
  37. נורווגיהנורווגיה נורווגיה
  38. פרופרו פרו – השתתפות ראשונה (רשמית)
  39. הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים
  40. הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה פולין
  41. פורטוגלפורטוגל פורטוגל
  42. ממלכת רומניהממלכת רומניה רומניה
  43. איחוד דרום אפריקהאיחוד דרום אפריקה דרום אפריקה
  44. שוודיהשוודיה שוודיה
  45. שווייץשווייץ שווייץ
  46. טורקיהטורקיה טורקיה
  47. ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
  48. אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
  49. ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה33263089
2ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית24201256
3הונגריה (1920–1945)הונגריה (1920–1945) הונגריה101516
4ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה89522
5פינלנדפינלנד פינלנד76619
6הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת76619
7שוודיהשוודיה שוודיה65920
8האימפריה היפניתהאימפריה היפנית יפן64818
9הולנדהולנד הולנד64717
10בריטניהבריטניה בריטניה47314
ערך מורחב – אולימפיה (סרט)

"אולימפיה" הוא סרט תיעודי גרמני משנת 1938, בבימויה והפקתה של לני ריפנשטאהל, המתעד את אולימפיאדת ברלין.
"אולימפיה", אשר יצא לאקרנים ב-2 חלקים, הוא הסרט הרשמי הראשון אי פעם שתיעד את המשחקים האולימפיים. הסרט זכה לשבחים ונבחר לאחד מ-100 הסרטים הטובים ביותר לפי סקר של מגזין טיים,[5] אך נחשב לשנוי במחלוקת בשל ההיבטים הפוליטיים שבו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עפר אידלס, משחקים מדומיינים: היישוב היהודי בפלשתינה והאולימפיאדה האחת עשרה, 1931–1936, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, 2014.
  • יעל גילעת, שרידים של יופי רעיל, ביקור בכפר האולמפי בברלין 90 שנה אחרי, ערב רב, אוגוסט 2026.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. טים בוברי, תרגום: כרמית גיא, לפייס את היטלר: צ'מברליין, צ'רצ'יל והדרך אל המלחמה, עם עובד, 2023, עמ' 123, מסת"ב 978-965-13-2964-7
  2. מרים זקהיים, למה רצה היטלר משלחת יהודית באולימפיאדה הנאצית?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 24 ביולי 2024
  3. "Past Olympic host city election results". GamesBids. ארכיון מ-2011-03-17.
  4. Jewish Athletes — Helene Mayer, באתר מוזיאון השואה
  5. All-Time 100 Movies, Time, February 12, 2005