אולימפיאדת ברלין (1936)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחקי האולימפיאדה ה-XI
1936 berlin logo.jpg
עיר מארחת ברלין, גרמניה
מדינות משתתפות 49
ספורטאים משתתפים 3,963
(3,632 גברים, 331 נשים)
תחרויות 129 תחרויות ב-19 ענפים
טקס הפתיחה 1 באוגוסט 1936
טקס הנעילה 16 באוגוסט 1936
נפתח רשמית על ידי אדולף היטלר, קנצלר גרמניה
השביע את המשתתפים רנדולף איסמייר
הדליק את הלפיד האולימפי פריץ שליגן
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי
הלפיד האולימפי בוער בברלין. באולימפיאדה זו נוצרה מסורת הלפיד האולימפי.
אדולף היטלר וראשי הוועד האולימפי הבינלאומי נכנסים לאצטדיון בפתיחת האולימפיאדה
סמלים נאציים מעטרים את האולימפיאדה
ג'סי אוונס מצדיע לדגל ארצות הברית לאחר שזכה, ב-4 באוגוסט 1936 במדליית הזהב בתחרות הקפיצה לרוחק. מאחוריו לוץ לונג הגרמני, זוכה מדליית הכסף, המצדיע במועל יד

אולימפיאדת ברלין (1936) היא האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה. אולימפיאדה זו נערכה בברלין, בירת גרמניה הנאצית. הייתה זו האולימפיאדה הראשונה ששימשה כאירוע ספורט עולמי. האולימפיאדה היוותה מפגן ראווה שבו הוצגו הישגי הנאצים לעיני העולם כולו.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הייתה אמורה ברלין לארח את המשחקים האולימפיים. העיר הייתה אמורה לארח את המשחקים בשנת 1916, אולם משחקים אלו נדחו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי שכן באותו זמן נערכה מלחמת העולם הראשונה.

מערכת התעמולה הנאצית ובראשה יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. ואכן האולימפיאדה נחשבת עד היום לדוגמה להצלחת התעמולה הנאצית. גבלס והבמאית לני ריפנשטאהל (אשר יצרה שנתיים לפני כן את סרט התעמולה הנאצי "ניצחון הרצון") הפיקו את הסרט "אולימפיה" שיצא בשני חלקים, המציג את האולימפיאדה באור התעמולה הנאצית, תוך שימוש באסתטיקה פאשיסטית ונאצית, ובאוצר הדימויים הוויזואלי הנאצי שהוצג בכישרון רב על ידי ריפשנשטאהל, כמו גם העלאת ערכי ה"גזע" וה"פולק".

כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה"נחות" (יהודים, שחורים וכדומה), אך עם זאת, הושפלו הספורטאים האלה. כך, למשל, כאשר זכה ג'סי אוונס, אצן שחור, במדליית זהב, עזב היטלר את האצטדיון ולא בא ללחוץ את ידו ולהעניק לו מדליה, בניגוד למה שעשה כאשר לבן היה הזוכה. הסיבה לכך הייתה המכה שזכייתו של אוונס הנחיתה על תורת הגזע.

היהודים ובכללם היישוב הארץ ישראלי החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים. בין המחרימים הייתה האלופה האולימפית מארצות הברית ליליאן קופלנד, שיאן העולם בריצת משוכות מילטון גרין ואיוון אוסייר מדנמרק בעל מדליית כסף בדקר.

בפברואר 1936 עלתה לשלטון בספרד ממשלה חדשה שהחליטה להחרים את אולימפיאדת ברלין, כמחאה על המשטר הנאצי בגרמניה, ותחת זאת לארגן אולימפיאדה אלטרנטיבית - האולימפיאדה העממית בברצלונה. כ-6,000 ספורטאים מ-22 מדינות נרשמו להשתתף במשחקים. ימים ספורים לפני שהאולימפיאדה העממית אמורה הייתה להיפתח, פרצה בספרד מלחמת האזרחים, והיא בוטלה.

הייתה זאת האולימפיאדה הראשונה ששודרה בטלוויזיה, אם כי במעגל סגור בברלין בלבד, ובאיכות נמוכה.

המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות מכרז המשחקים האולמפיים 1936[1]
עיר מדינה סיבוב 1
ברלין רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה 43
ברצלונה הרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה ספרד 16
אלכסנדריה מצרים (1922-1952)מצרים (1922-1952) מצרים 0
בודפשט הונגריה (1940-1945)הונגריה (1940-1945) הונגריה 0
בואנוס איירס ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 0
קלן רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה 0
דבלין אירלנדאירלנד אירלנד 0
פרנקפורט רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה 0
הלסינקי פינלנדפינלנד פינלנד 0
לוזאן שווייץשווייץ שווייץ 0
נירנברג רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה 0
ריו דה ז'ניירו ברזיל (1889-1960)ברזיל (1889-1960) ברזיל 0
רומא ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה 0

טבלת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות שגרפו את מירב המדליות:

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה 33 26 30 89
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 24 20 12 56
3 הונגריה (1920-1945)הונגריה (1920-1945) הונגריה 10 1 5 16
4 ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה 8 9 5 22
5 פינלנדפינלנד פינלנד 7 6 6 19
6 צרפתצרפת צרפת 7 6 6 19
7 שוודיהשוודיה שוודיה 6 5 9 20
8 יפןיפן יפן 6 4 8 18
9 הולנדהולנד הולנד 6 4 7 17
10 בריטניהבריטניה בריטניה 4 7 3 14

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר לקידום המשחקים האולימפיים 1936

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת ברלין (1936)

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המתעמל ג'ורג' מייז משווייץ זכה בשתי מדליות אחת זהב ואחת כסף. הייתה זו מדליית הזהב הרביעית שלו מתוך 8 מדליות שבהן זכה ב-4 אולימפיאדות.

חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החותר ג'ק ברספורד מבריטניה זכה במדליית זהב בזוגית כפולה. הייתה זו מדליית הזהב השלישית שלו מתוך 5 מדליות שבהן זכה ב-5 אולימפיאדות.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדוריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרת גרמניה זכתה במדליית זהב בכדוריד.

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת ברלין (1936)
  • בטורניר הכדורסל הראשון שנערך במשחקים האולימפיים זכתה נבחרת ארצות הברית במדליית זהב.

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות רומח אישי לנשים, 3 המנצחות היו יהודיות. אילונה אלק-שהרר מהונגריה, זכתה במדליית הזהב, הלנה מאייר מגרמניה, זכתה במדליית הכסף והצדיעה במועל-יד על דוכן המנצחים, כמו יתר זוכי המדליה הגרמנים ואלן פרייס מאוסטריה, זכתה במדליית הארד[2].

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת ברלין (1936)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עפר אידלס, משחקים מדומיינים: היישוב היהודי בפלשתינה והאולימפיאדה האחת עשרה, 1936-1931, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Past Olympic host city election results". GamesBids. אורכב מ-המקור ב-17 March 2011. בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2011. 
  2. ^ Jewish Athletes — Helene Mayer, באתר מוזיאון השואה