כיכר המייסדים (פתח תקווה)

**כיכר המייסדים**
מידע כללי
על שם	מייסדי העיר
מיקום
עיר	פתח תקווה
קואורדינטות	32°05′23″N 34°53′08″E / 32.089666666667°N 34.885583333333°E

כיכר המייסדים היא כיכר במרכז פתח תקווה שנקראה על שם מייסדי העיר ונבנתה במקום בו נחפרה הבאר הראשונה של המושבה ובו נחרש התלם הראשון.

ההיסטוריה של המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר המייסדים נמצאת על גבעה ומציינת את מקום תחילת ההתיישבות של מייסדי פתח תקווה בקיץ 1878 (תרל"ח). בין המתיישבים במקום היו זרח ברנט, יהושע שטמפפר, יהודה ראב, אליעזר ראב (אביו של יהודה), יואל משה סלומון, דוד גוטמן, מיכאל שפירא (אחיו הבכור של אברהם שפירא), מיכל לייב כץ, נתן גרינגרט, דוד רגנר ועוד.

המתיישבים הקימו גורן במרכז הגבעה, בנו את בתיהם מסביב לגורן ובשולי הגבעה חפרו באר ולידה הקימו בית משאבות ושוקת להשקיית חיות בית^[1]^[2]. בהמשך הקימו המתיישבים ליד הגבעה מבני ציבור שכללו בית ספר, בית כנסת, דואר, תחנת הסעה של דיליז'נסים, בית מרקחת, בית כלבו ועוד. בשנת 1884 נבנה בצידה הצפוני של הגבעה יקב פרידמן (בתחומי אחוזת לחמן).

עד שנת 1884 נעצרה התפתחות העיר בגלל קשיים כלכליים אולם בשנה זו חלה התעוררות בהתפתחות העיר עם הקמת אחוזת לחמן (ב-1912 נרכשה על ידי יקב פרידמן שעבר לתחומה מחיפה). עם התרחבות העיר הפכה הכיכר, בשעות הבוקר, למקום בו נאספו פועלי חקלאות מחפשי עבודה ובשעות הערב ובימי שבת וחג למקום התכנסות חברתית של בני העיר. בהתכנסויות אלו הנעימה תזמורת בשם "כינור ציון" את שהותם של התושבים בכיכר.

בשנת 1938, לכבוד חגיגות שישים שנה לפתח תקווה, נחנך במקום גן המייסדים^[3] שהיה הגן הציבורי הראשון.

מאז הקמתה שופצה הכיכר מספר פעמים עד לעיצוב צורתה הנוכחית (בשנות ה-60, ב-1991 וב-2007).

תיאור הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר תחומה בין הרחובות חיים עוזר, יהושע שטמפפר, הברון הירש, פינסקר, אוסישקין וחובבי ציון. הכיכר בנויה משני מפלסים: החלק המוגבה (בו נשתל דשא) והחלק במפלס הרחוב (מרוצף). שטח הכיכר 6 דונם. הכיכר כוללת מספר אלמנטים הבאים להזכיר את ההיסטוריה שלה:

מזרקה (במקום שהייתה הבאר).
5 לוחות שיש לזיכרון מייסדיה של המושבה^[4]. בקדמת הלוחות תמונותיהם וסיפורם של המייסדים ובצידן האחורי תבליט של הדמות רכובה על סוס (כמתואר בבלדה על יואל משה סלומון).
מבנה מוצל על עמודים שמהווה שחזור למקום בו נהגה התזמורת לנגן^[5].
פסל מתכת לציון החריש הראשון שביצעו המתיישבים בדצמבר 1878.
פסל לציון התזמורת שפעלה בכיכר.
פסל "הרחם" של הדר הרצל.