כסף ישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כסף ישןאנגלית: old money; מכונה גם: family cash,‏ family Money או (מצרפתית) vieux riche – בניגוד ל-"nouveau riche", נובו ריש) הוא העושר המוּרָש של משפחות במעמד הגבוה (כלומר, אצולה, הפטריאטית) או "אדם, משפחה או שושלת שיש להם עושר בירושה".[1] המונח בדרך כלל מתייחס לעשירים שהצליחו לשמור על עושרם במשך דורות רבים, ולעיתים קרובות נתפסים כאצולה דה פקטו בחברות שחסרות היסטורית מעמד אריסטוקרטי רשמי, כגון ארצות הברית.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הון, המוחזק על ידי יחיד או על ידי משק בית, מספק ממד חשוב של ריבוד חברתי משום שהוא יכול לעבור מדור לדור, כדי להבטיח כי צאצא של המשפחה יישאר יציב מבחינה כלכלית. משפחות עם "כסף ישן" משתמשות בנכסים שנצברו או בחסכונות כדי לגשר על הפרעות בהכנסה, ובכך לשמור על ניידות חברתית כלפי מעלה.[2]

"כסף ישן" חל על המעמדות העליונים שעושרם מפריד בינם למעמדות החברתיים הנמוכים. על פי האנתרופולוג ויליאם לויד וורנר, המעמד העליון בארצות הברית בשנות השלושים נחלק בתוך עצמו למעמד העליון והתחתון.[3] התחתון העליון היו "הכסף החדש", אלו שלא הגיעו ממשפחות עשירות מסורתיות, אלא הרוויחו את כספם מהשקעות ועסקים ולא מירושה. בניגוד למעמד העליון של "הכסף הישן". אלו שהיו עשירים במשך דורות, וחיו מירושות ורווחי מניות והשקעות קימות, ולא מעושר מרוויח, קרי פעיל ואקטיבי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Old Money" The American Heritage Dictionary of the English Language, Fourth Edition. Houghton Mifflin Company, 2004. 5 Nov. 2008. Dictionary.com
  2. ^ Scholz, Claudia W.; Juanita M. Firestone (2007). "Wealth". In George Ritzer (ed.). Blackwell Encyclopedia of Sociology. Blackwell Reference Online. Malden, MA: Wiley-Blackwell.
  3. ^ Warner, William Lloyd (1960). Social Class in America: A Manual of Procedure for the Measurement of Social Status. Harper & Row.