כרזות קרן קיימת לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־21:16, 24 ביולי 2023 (IDT): כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
הערך נערך במסגרת „ערך מוסף” 2023.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־21:16, 24 ביולי 2023 (IDT): כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
הערך נערך במסגרת „ערך מוסף” 2023.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

כרזות קרן קיימת לישראל הן כרזות שנועדו להעביר מסרים תרבותיים בעודן מתחזות ככרזות צבעוניות ובולטות.

כרזה של קק"ל- קרן קיימת לישראל משנות ה-40

קק"ל נוסדה ב-29 בדצמבר בשנה 1901 ומטרתה ההתחלתית הייתה לאסוף כספים ואיתם לקנות שטחים בארץ ישראל וליישב בהם יהודים. לאורך השנים קק"ל התפתחה ליותר מכך ומנהיגה הבינו שעליהם לא רק לגייס כספים אלא גם ואולי בעיקר לשנות רוח של אומה שלמה. אחד הדברים הבולטים שעשתה היה יצירת כרזות צבעוניות במיוחד שמאחורן מסר שניסו להעביר מנהיגי קק"ל.

מטרת הכרזות וההיסטוריה שמאחוריהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למטרתן להעביר מסרים, הכרזות נועדו להציג הישגים ולהחדיר אמונה והתלהבות לבניית המולדת הישנה-חדשה.

לפני יצירת הכרזות קק"ל ניסו להעביר מסרים בעוד דרכים כמו; בולים - שהופצו כ-30 מיליון מהם, סרטי קולנוע - הממחישים ליהודי התפוצות את מה שמתחולל בארץ, ועוד. בשנות העשרים של המאה ה-20 תפקדה קק"ל, בנוסף על שאר תפקידיה, כגוף חינוכי מרכזי ביישוב העברי. מנהל הגימנסיה העברית של ירושלים ד"ר שלמה שילר חיפש דרך לקרב את התלמידים לחקלאות ולטבע בארץ ישראל. בהמשך הוא יזם את הקמת תנועת המורים למען קק"ל, מתוך כוונה לשנות ולשפר את החינוך העברי ביחד עם קק"ל. השנים האלו היו השנים שבהן החלה קק"ל להפיק מגוון רחב של כרזות.

המסר שמאחורי הכרזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזות שימשו כלי הסברה יעיל בפני קק"ל, ורבות מהן נועדו למערכת החינוך של היישוב. כמעט בכל כיתה הייתה כזו כרזה. הכרזות הוכחו ככלי יעיל לחינוך ועד מהרה הגיעו גם לתנועות נוער ולארגונים ציוניים בחו"ל. המסר של הכרזות היה פשוט וקצר אך זה לא אומר שהוא לא היה מתוכחם, להפך זו הייתה מהותו. לדוגמה:כרזה המצויר בה מגדל מים לא באמת מתייחסת אל מגדל המים אלא אל אחד מסמלי הציונות המציינות את ההתיישבות.

מאיירי ומעצבי הכרזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כרזות קק"ל ציירו ועיצבו מיטב האמנים והמעצבים, וביניהם רבים. כמו:

כרזה
כרזה של קק"ל קרן קיימת לישראל 14 במאי 1948
  • אוטה וליש שעיצב רבים מהבולים והמטבעות הראשונים של מדינת ישראל ובנוסף הוא היה אחראי גם לקליגרפיה של מגילת העצמאות.
  • הסטודיו של רוטשילד-ליפמן שהוקם ופעל על ידי: גרלד רוטשילד וזאב ליפמן שהיו אחראיים להרבה מכרזות צה"ל ולמודעות פרסומת ידועות.
  • פרנץ קראוס
  • דוד זיק
  • שולמית ארן
  • שמואל כץ
  • צבי ברגר
  • רפאל וטישטין
  • שולמית כרמי
  • רות לוין

ורבים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]