לאונה אפרתי

לאונה אפרתי
Leone Efrati

לידה	16 במאי 1916 רומא, ממלכת איטליה
פטירה	16 באפריל 1945 (בגיל 28) אושוויץ, רפובליקת פולין
מדינה	ממלכת איטליה

לאונה אפרתי (באיטלקית: Leone Efrati; ‏ 26 במאי 1915 - 16 באפריל 1945) מכונה גם: ללטו (באיטלקית: Lelletto), היה מתאגרף איטלקי יהודי ידוע, שזכה מספר פעמים באליפות איטליה במשקל חצי-קל, ונרצח באושוויץ.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1915 ברובע הטרסטוורה שבעיר רומא שבאיטליה. היה בנם של אהרון אפרתי ואלגרה די סנג'י, נולד למשפחה ענייה ושומרת מסורת. אפרתי לא ידע קרוא וכתוב, אלא רק לחתום את שמו. כנער בן 17 הצטרף למועדון האיגרוף המפורסם "AUDACE", הפועל עד היום, ובו התאמן. בנוסף לאימונים בחדר הכושר נהג לרוץ לאורך גדת נהר הטיבר. בשנת 1935 התחתן עם אסתר צרפתי ונולדו להם 3 ילדים. בעונת 1936 השתתף ב-11 קרבות ללא הפסד. בשנת 1938 הצטרף לאיגוד האיגרוף האיטלקי.

בדצמבר 1938 הגיע לארצות הברית כדי להתמודד מול פרנקי "קיד" קובלי אשר היה אלוף במשקל זה. הוא הפסיד בקרב בסיבוב העשירי. למרות זאת היה מתאגרף נערץ ובהמשך התקיימו ביניהם עוד שני קרבות ובהם ניצח פעם אחת. בקרב נוסף על תואר אלוף העולם הפסיד ללאו רודאק. הוצע לו לערוך סיבוב קרבות בכל צפון ארצות הברית אך הוא סירב. אחד ממעריציו היה ברונו מוסוליני, בנו של בניטו מוסוליני, אשר דאג להגן עליו עד שמצא את מותו בשנת 1941 בתאונת מטוס.

תקופת השואה

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה אפרתי נשאר בארצות הברית בגלל המצב באירופה. מאחר שאיטליה הייתה בת ברית של גרמניה הנאצית דרשה ארצות הברית לגרשו חזרה לארצו. אוהדיו של אפרתי, שהבינו שיהיה בסכנת חיים במולדתו ניסו לשכנע את רשויות ההגירה האמריקאיים שלא לשלוח אותו בחזרה לאיטליה, אך למרות זאת, אפרתי גורש לאיטליה בשנת 1943. כאשר חזר לרומא לא יכול היה להמשיך להתאמן והתקשה בהשגת מזון.

במאי 1943 הוסגר לידי הגסטפו עקב הלשנה, תמורת 5000 לירות איטלקיות. אפרתי נשלח לכלא רגינה קואלי (Regina Coeli) ל-12 יום ולאחר מכן הובל עם אחיו מרקו לאושוויץ. כל משפחתו של אפרתי נשלחה אף היא לאושוויץ, אך בנו הבכור של אפרתי השליך את אחיו הפעוט בן השנה מחלון הרכבת וכך ניצל הפעוט. באושוויץ אפרתי נאלץ להתאגרף בימי ראשון בקרבות איגרוף בנוכחות ה-אס.אס. שנהגו להמר על תוצאות הקרבות. באחד הקרבות הוצב אפרתי מול ענק פולני, שאנשי האס.אס. הימרו עליו שינצח אותו, אך הוא הפסיד. ניצחונו של אפרתי על הפולני גרם לרבים מהם להפסיד את כספם ולתסכול. כאשר הבינו שאחיו של אפרתי, מרקו, הוא מטרה קלה לפורקן התסכול הם הכו אותו.

ב-16 באפריל 1945 כאשר אפרתי גילה שאחיו הוכה, הוא הגיב באלימות כלפי המכים ושילם על כך בחייו.

לאחר השואה

בנו, אליו אפרתי, השורד היחיד במשפחה גדל ברחובות רומא עד גיל 22 ובשנת 2010 עלה לישראל וכיום מתגורר באשקלון.

הנצחה

בשנת 2000 הוכנס להיכל התהילה הבינ"ל של הספורט היהודי, כנציג הספורטאים היהודים מאיטליה, שנספו בשואה.

בשנת 2009 יצא לאור ספר אוטוביוגרפי בשם "הייתי מספר", שכתב רוברטו ריקארדי, ניצול שואה, ובו מוזכר לאונה אפרתי.

בשנת 2012 הוצג באיטליה סיפורו של אפרתי במסגרת תערוכה בשם "הספורט האירופי תחת הנאציזם, מאולימפיאדת ברלין לאולימפיאדת לונדון".

בשנת 2016 הועלה באיטליה מחזה של תלמידים על סיפור חייו של לאונה אפרתי "BALLATA ULTIMA PER UN CAMPIONE"

ב-2 בינואר 2018 התקיים ערב שהוקדש לזכרו במרכז לתרבות עברית ברומא בשם "הסיבוב האחרון".

לקריאה נוספת

• "הייתי מספר" שנכתב על ידי רוברטו ריקארדי. (באיטלקית)
• Roberto Riccardi: Sono stato un numero. Alberto Sed racconta. La Giuntina, Florenz, 2009, ISBN 978-88-8057-327-2 (italieni
• Stars in the Ring: Jewish Champions in the Golden Age of Boxing: A Photographic History, by Mike Silver

קישורים חיצוניים

• לאונה אפרתי, באתר BoxRec
• עוזי דן, האיגרוף הוביל אותו לפסגת העולם. באושוויץ הוא רק היה "שעשוע" עבור הגרמנים, באתר הארץ, 27 באפריל 2022

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לאונה אפרתי".