לאונרד ססקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לאונרד סוסקינד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לאונרד ססקינד
Leonard Susskind
נולד ב-1940
LeonardSusskindStanford2009.jpg

לאונד ססקינד
תרומות עיקריות
תורת המיתרים, העקרון ההולוגרפי, כליאת צבע.
נתונים נוספים
ענף מדעי פיזיקה
נולד 1 בינואר 1940 (בן 77)
ארצות מגורים ארצות הברית

לאונרד ססקינדאנגלית: Leonard Susskind; נולד ב-1940) הוא פרופסור יהודי-אמריקאי לפיזיקה תאורטית, מרצה מן המניין באוניברסיטת סטנפורד. תחומי המחקר שלו כוללים את תורת המיתרים, תורת השדות הקוונטית, פיזיקה קוונטית-סטטיסטית וקוסמולוגיה קוונטית. ססקינד נחשב לאחד מאבות תורת המיתרים, על שהציע לראשונה, יחד עם יוצ'ירו נמבו והולגר בך נילסן, את הרעיון שחלקיקים עשויים להיות למעשה מצבים מעוררים של מיתרים יחסותיים. ססקינד הציע ב-1995, במסגרת תורת המיתרים, פירוש מדויק לעקרון ההולגרפי [1]. כמו כן, היה לפיזיקאי הראשון שהגה את הרעיון של string theory landscape (תמונת הנוף של תורת המיתרים) ב-2003 [2].
ססקינד זכה בשנת 1998 בפרס סאקוריי לתאוריות בתחום פיזיקת החלקיקים [3], על "תרומתו החלוצית לפיתוח של מודלים של מיתרי חלקיקים האדרונים, תאוריות כיול סריגים, כרומודינמיקה קוונטית, ושבירת סימטריה דינמית". לדעת רעיו לתחום, ססקינד הטיל חותמו על המחקר המדעי, ביישמו "דמיון מבריק ומקורי במחקר התאורטי של טבע החלקיקים והכוחות האלמנטריים המרכיבים את העולם הפיזיקלי" [4].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאונרד ססקינד נולד למשפחה יהודית מניו יורק, בשנת 1940. הוא החל לעבוד כאינסטלטור בגיל 16, במקום אביו שחלה. לאחר מכן נרשם ללמודי הנדסה בקולג' העירוני של ניו יורק, שבמהלכם שינה את תחום לימודיו וסיים את התואר הראשון שלו, ב-1962, במחלקה לפיזיקה. את לימודיו המשיך באוניברסיטת קורנל, שם סיים את הדוקטורט ב-1965. בין השנים 1970-1966 שימש ססקינד כאסיסטנט, ולאחר מכן כמרצה, במחלקה לפיזיקה בישיבה יוניברסיטי. לאחר מכן העביר שנה באוניברסיטת תל אביב, משם חזר להרצות בישיבה יוניברסיטי, בה זכה בתואר פרופסור לפיזיקה. בשנת 1979 החל לכהן כפרופסור באוניברסיטת סטנפוררד, כאשר בשנת 2000 החל לשמש על תקן הפרופסורה לפיזיקה של פליקס בלוך. החל משנת 2009 משמש גם כמנהל מכון סטנפורד לפיזיקה תאורטית.[5].

קריירה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ססקינד היה אחד מבין שלושת הפיזיקאים הנודעים שגילו בצורה עצמאית, בסביבות 1970, כי מודל התהודה הכפולה של גבריאל ונציאנו להתנהלות הכוח החזק ניתן לתיאור באמצעות מודל מכני קוונטי של מיתרים [6], והיה הראשון שהגה את הרעיון של תמונת הנוף של תורת המיתרים (string theory landscape). ססקינד תרם למספר תחומי מחקר פזיקליים שונים. מתרומותיו המרכזיות:

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ססקינד הוא המחבר של מספר ספרי מדע פופולריים. בהם The Cosmic Landscap, ו- Black Hole War: My Battle with Stephen Hawking to Make the World Safe for Quantum Mechanics.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאונרד ססקינד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Susskind, Leonard (1995). "The World as a Hologram". Journal of Mathematical Physics 36 (11): 6377–6396. arXiv:hep-th/9409089. Bibcode:1995JMP....36.6377S. doi:10.1063/1.531249. 
  2. ^ פיטר ביירן, "קוסמולוגיה – הילד הרע של הפיזיקה", 21 ספט, 2011, מגזין סיינטיפיק אמריקן ישראל
  3. ^ 1998, J. J. Sakurai Prize
  4. ^ Salisbury, David F. (11 במאי 1997). "Susskind wins prestigious Sakurai Prize in theoretical physics" (הודעה לעיתונות). Stanford University. 
  5. ^ ראו, קורות חייו של לאונרד ססקינד ב[מאתר החלקה לפיזיקה של אוניברסיטת סטנפורד https://physics.stanford.edu/people/faculty/leonard-susskind]
  6. ^ ראו, Schwarz, String Theory: The Early Years,=2000
  7. ^ Susskind, L. (1979). "Lattice models of quark confinement at high temperature". Physical Review D 20 (10): 2610. Bibcode:1979PhRvD..20.2610S. doi:10.1103/PhysRevD.20.2610. 
  8. ^ Yao, W. -M. (2006). "Review of Particle Physics". Journal of Physics G: Nuclear and Particle Physics 33 (1): 1. arXiv:astro-ph/0601168. Bibcode:2006JPhG...33....1Y. doi:10.1088/0954-3899/33/1/001. 
  9. ^ Biography, American Physical Society website (last accessed November, 2013)
  10. ^ (Andrei Sakharov's work was first, but was mostly unknown in the Western hemisphere)
  11. ^ Susskind, L . (1993). "String theory and the principle of black hole complementarity". Physical Review Letters 71 (15): 2367–2368. arXiv:hep-th/9307168. Bibcode:1993PhRvL..71.2367S. doi:10.1103/PhysRevLett.71.2367. PMID 10054662. 
  12. ^ Bousso, R. (2002). "The holographic principle". Reviews of Modern Physics 74 (3): 825. arXiv:hep-th/0203101. Bibcode:2002RvMP...74..825B. doi:10.1103/RevModPhys.74.825. "The insistence on unitarity in the presence of black holes led 't Hooft (1993) and Susskind (1995b) to embrace a more radical, holographic interpretation of ..."
  13. ^ Banks, T.; Fischler, W.; Shenker, S. H.; Susskind, L. (1997). "M theory as a matrix model: A conjecture". Physical Review D 55 (8): 5112. arXiv:hep-th/9610043. Bibcode:1997PhRvD..55.5112B. doi:10.1103/PhysRevD.55.5112.